מתיבת נח לימי הסגר בבית

פרשת המבול מהווה אחת הטרגדיות הגדולות שחוותה האנושות. אנושות שלימה וכל החי עוברים אתחול מחדש. הכל נמחק, נשטף ומוכחד. הכתוב אינו מרחיב מה היה חטאו של דור המבול. הדברים מובאים בקיצור "ותשחת הארץ לפני ה' ותמלא הארץ חמס". עפ"י חז"ל, עיקר חטאו של דור המבול היה בעבירות חמורות עליהם מצווה האדם שייהרג ואל יעבור. כך משמיענו המדרש: "כי מלאה הארץ חמס – אמר ר' לוי: חמס זה עבודת כוכבים; חמס זה גילוי עריות, חמס זה שפיכות דמים".

התלמוד קובע כי דור המבול עבר על כל חטא ועבירה אפשריים: "בוא וראה כמה גדול כוחו של 'חמס'. שהרי דור המבול עברו על הכל, ולא נחתם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל". קידוש ערך האדם ומרכזיותו, הביאו לטשטוש גבולות מוסריים, לפריצות ערכית ולמתירנות מוחלטת. מנגד, היעדר הכרה בעובדה שקיים גם אחר עם זכויות, דרדרה את הכל אל עבר שיח אגוצנטרי ונרקסיסטי. איש הטוב והישר בעיניו יעשה.

תחושת אדנות זו הובילה את האנושות למצב בו הא-ל מכריז – "מושחתים נמאסתם" ועונשה של האנושות נגזר מהעקרון של מידה כנגד מידה. אם בני האדם השחיתו את צלם האדם שבהם, אלוקים ישחית את הגוף והאנושות "לשחת כל בשר אשר רוח חיים בו". הכל נידון לאבדון מלבד מלבד נח, משפחתו, וקבוצה נבחרת של בעלי חיים שלא השחיתו דרכם.

הקב"ה ממטיר על העולם מבול 40 יום. המספר 40 ביהדות נקשר עם חידוש וטהרה, כך למשל מידת הנפח המינימאלית למקווה טהרה עומד על  40 סאה, ולמעשה טהרת העולם ותיקונו ייעשה באמצעות המבול.

מדוע היה צורך בבניית התיבה, הרי ניתן היה להציל את נח, משפחתו והחיות, מבלי לבנות תיבה? כך למשל קיימת דעה לפיה בארץ ישראל לא היה המבול. האם לא פשוט יותר היה לבקש מנח ומשפחתו לעבור לארץ ישראל? לשאלה זו תשובות רבות, אולם דומה בעיני כי הקב"ה מבקש ללמדנו מסר, לפיו בעתות משבר, שבחוץ הקלקול מצוי, כדאי לאדם להסתגר בביתו, בדיוק כפי שנח נכנס לתיבה. ובבית – שב ובדוק עצמך, חשב את מסלול חייך מחדש, ותקן אורחות חייך. למעשה נח בתיבה חידד ותיקן את כל תחלואי דורו.

ומנח לימינו. יכול והסגר הנכפה עלינו בעטיה של מגיפת הקורונה מבקש מאיתנו להגיע אל נקודת הבסיס, 'הבית', כדי לחשב מסלול מחדש.

(נח תשפ"א)