גיור מרגל ישראלי

לא בכל יום מגיע לבית הדין "מרגל יהודי" כדי להתגייר. אלברטו (שם בדוי) נולד במקסיקו, הוריו היו ילידי העיר חלאב בסוריה שהיגרו ללבנון למשך מספר שנים ומשם המשיכו למילאנו אשר באיטליה לצורך פרנסתם. מאוחר יותר המשפחה עברה להתגורר במקסיקו כדי להתאחד עם בני משפחה אחרים ולגור לצדם.

במשך השנים, אלברטו הצעיר, הפך לדמות בינלאומית. הוא דיבר ערבית בניבים שונים, איטלקית, אנגלית וספרדית. הוא היה בעל דרכונים שונים מהמדינות המוסלמיות והאירופאיות בהם שהה עם משפחתו. אלברטו גדל במקסיקו עם זהות יהודית ולמד בבתי ספר יהודיים. לאחר מספר שנים, הוא החליט לעלות לארץ בגפו מתוך מניעים ציוניים וללמוד הנדסה באוניברסיטה. כניסתו לארץ, עוררה חששות לגבי הרקע של משפחתו אשר עברה ממדינה למדינה וכך התברר שאביו יהודי ואמו לא יהודייה. לאורך השנים, המשפחה הסתירה מאלברטו את הפרט הביוגרפי שאמו נולדה למשפחה מוסלמית. היא תמיד נהגה בביתם כיהודייה, הדליקה נרות שבת, חגגה את מועדי ישראל ועוד.

לאחר עלייתו לארץ, כוחות הביטחון והמוסד ביקשו להיפגש עם אלברטו ולעניין אותו באפשרות של הצטרפות לשורותיהם, שכן השפות שבפיו והדרכונים שבידו יכלו להיות לעזר רב, כדי להכין מרגל ישראל נוסף שיוכל להסתנן באופן ארעי או באופן קבוע במדינת אויב. במקרה של אלברטו, כוחות הביטחון הם אלו שגילו לו את הסוד המשפחתי שאמו איננה יהודייה כהלכה.

אלברטו הסכים להצטרף למוסד ולקבל הכשרה מתאימה ואף לצאת לכמה שנים לתפקידים שונים, שאין כאן המקום, לפרטם במדינות מעבר לים. אבל הוא התנה את יציאתו בכך שהוא יעבור קודם תהליך גיור כדי להיות יהודי כהלכה. הטיעון שלו היה מאד פשוט: "אם אני עומד להיות מרגל ישראלי, אני צריך להיות יהודי ברמ"ח אבריי ושס"ה גידי". מרגל צריך להיות יהודי לכל דבר.

לאחר שאלברטו התכנון לקראת יציאתו לתפקיד ובמקביל למד יהדות לקראת גיורו, הוא הופיע בפני בית הדין. בפתח דבריו הוא הצהיר: "אני עומד לצאת לשרת את מדינת ישראל כמרגל במדינת אויב, ידוע לי שהתפקיד ידרוש ממני לחיות כנכרי, בלבוש, במאכלים ואפילו ביחסי המשפחה, אבל אינני רואה בכך התרחקות מהמסורת אלא דרך לחזק ולשמור על מדינת ישראל, עם ישראל וגם על זהותי היהודית"! הבחור אמר והוסיף: "ידוע לי שהגמרא אומרת: "עובד כוכבים שבא לקבל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו". (בכורות ל, ב). אבל אני רוצה ומשתוקק לקיים את כל מצוות התורה למרות שבמשך התפקיד שקיבלתי על עצמי לא אוכל לעשות זאת, אבל בטוחני שלאחר שאשוב לארץ אמשיך בדרך התורה והמסורת. ייתכן ולא אוכל לקיים כמה מצוות, אבל אקיים את המצווה הגדולה של שמירה ודאגה לעתידו של העם היהודי ובכך אף אהיה שותף למעשיו של הקב"ה".

כידוע, חיילי ישראל השומרים על שלומם של תושבי ישראל ונלחמים למענם, צריכים לא פעם לחלל שבת ולעבור על איסורים אחרים ואף לבטל מצוות עשה. באופן עקרוני, ודאי שבשביל בטחון המדינה מותר גם לעשות איסורי תורה. מצד אחד אין הדבר מתיישב עם הצורך של הגר לשמור את מצוות התורה,  אבל אף שאדם זה אינו חי חיים יהודיים, אין ספק שהוא עושה מצווה גדולה וזוכה לחיי עוה"ב בהתנהגותו, כשמשון הגיבור שהתהלך בין הפלישתים כדי להתחיל להושיע את ישראל מידם.

בית הדין לגיור קיבל את אלברטו בהתרגשות לעם ישראל, ובירך אותו ב"מי שברך" מיוחד שיצא בשלום ויחזור בשלום מתפקידו. אחד הדיינים אף הוסיף סיפור מעניין ששמע מהרב גורן זצ"ל:

הוא נשאל ע"י פלוני שהיה מועמד למשימה במדינת אויב, והיה אמור לעבור היפנוזה על מנת שגם מתוך שינה לא יוציא מילה בעברית. הוא אמר, מילא על תפלין אני מבין שצריך לוותר, אבל לא להיות מסוגל לומר "שמע ישראל" ?!!  הרב גורן בדק ובירר שאכן זה נצרך, ואמר לו שחיי כלל ישראל חשובים יותר ! אבל שלא ישכח את הצלם היהודי שבו, והוסיף הרב גורן שכשמוציאים מישהו מכאן למשימה, צריך לשקול את יכולותיו לחזור לחיים יהודיים לאחר מכן. לאחר שנים, אלברטו חזר לארץ ולחייו היהודיים.

(וירא תשפ"א)