י"ג עיקרים לגיור בימנו

1. אני מאמין שגיור הוא הדרך היחידה להצטרפות הלכתית של אדם שאינו יהודי לקולקטיב היהודי.

גיור הוא בעיקרו הרצון להצטרף לעם ישראל ואמונתו על כל המשתמע מכך. הגיור הוא מעשה חד כיווני המאפשר כניסה לעם ישראל לאדם המתגייר ולדורות הבאים אחריו ללא אפשרות של נסיגה וחזרה. כל אדם ללא הבדל דת קודמת, גזע, צבע או מין, ראוי להיות מועמד לגיור במידה וכוונתו כנה ואמתית.

2. אני מאמין שגיור הוא מעשה בחירי, הנעשה מתוך רצון והזדהות ולא מתוך כפיה.

הגיור הוא דרך הבחירה להיות חלק מעם ישראל ולכן על האדם הרוצה להתגייר מוטלת האחריות לבחור בחירה חופשית בשותפות זו. לא ניתן לגייר אדם בעל כורחו, ללא רצון והזדהות אין אפשרות לגיור.

3. אני מאמין שגיור יוצר שינוי באדם.

הגיור  איננו טכס בלבד המסתכם בטבילה במקווה. כדרבי הרב סולוביצ'יק: "הגרות היא שינוי רדיקאלי, החלטי, של כל הזהות של האדם המתגייר והטבילה אינה אלא סמל הבא לסמל טרנספורמציה זו".

4. אני מאמין שכדי להתגייר יש צורך בעזיבת האמונה הלא יהודית וקבלת האמונה היהודית.

בעולם פוסט מודרני אדם מסוגל לחיות ביותר מזהות אחת, והמושג של "ריבוי זהויות" הפך לנורמה, לא כך במעשה הגיור. הגיור מעמיד את האדם בפני שאלה נוקבת: "איכה"?. במה אתה מאמין? (ובמה אתה לא מאמין?) האם אתה מרגיש  שאכן נפרדת מאמונתך הקודמת?

 5. אני מאמין שמי שמתגייר הופך לזהה ליהודי מלידה.

הגיור, הופך את האדם המתגייר ליהודי "לכל דבר" והוא זהה ליהודי שנולד לאם יהודייה.  בן לאמא יהודייה הוא בן גנטי וגר הוא בן רוחני לעם היהודי. "טבל ועלה הרי הוא כישראל". (יבמות מ"ז, ב).

6. אני מאמין שגיור הוא מעשה אישי- פרסונלי ולא ציבורי.

גיור מעצם טבעו הוא תהליך אישי וקשור לחוויה נפשית ולמחויבות אישית. יש אוסף של גורמים שונים המעצבים את הגרות. מצד אחד יש צורך בהתחייבות נורמטיבית ומאידך יש צורך בתודעה סובייקטיבית – אמונית, הלכך זהו תהליך אינדיווידואלי.

7. אני מאמין שבימנו גיור הוא אתגר וצורך לאומי במדינת ישראלי.

אנו עדים בשנים האחרונות בקיבוץ גלויות רחב ובעלייה גדולה למדינת ישראל. חלק משמעותי מהעולים אינם יהודים כהלכה. הלכך אחד הנושאים העומדים על סדר יומה של החברה הישראלית, הוא נושא הגיור. אין זה ברור שהגיור יכול לפתור את המציאות החדשה, אך אין אנו רשאים להימנע מלפעול ולהקדיש מחשבה ועשייה למען שמירת עתידו וחוסנו של עם ישראל ומדינת ישראל.

8. אני מאמין שגיור צריך להיעשות על פי ההלכה מדורי דורות, לצורך שמירה על אחדות העם.

גיור צריך להיות גורם השומר על אחדותו של עם ישראל ולא גורם לפילוג. הגיור צריך להיות, "גיור לכל", גיור לכולם, באופן שהגיורים יהיו מקובלים על כולם ולא יצרו חלוקה שבטית ועדתית.

9. אני מאמין שהמתגייר איננו "תיק" בלבד, אלא אדם.

אנו מצווים לאהוב גרים ולקבלם כמצטרפים חדשים לעמנו ולחברתנו ולהקל עליהם ככל האפשר את הליך הגיור והקליטה. הבסיס לגיור הוא רגישות אישית כלפי המתגייר. היהדות מקבלת את המתגייר בזרועות פתוחות בכדי שיהיה שותף בעבר ובעתיד, בהיסטוריה ובגורל היהודי.

10. אני מאמין שגיור הוא תהליך הדורש הכנה.

מפאת חשיבותו ומשמעותו של מעשה הגיור והשלכותיו, הגיור איננו מעשה חד פעמי. הוא דורש תהליך, הכנה ומוכנות. יש צורך בתהליך לימודי – נפשי כדי להרגיש ולחוות מהי יהדות ומסורת ישראל. כפי שלידה ביולוגית או שינוי פסיכולוגי דורשים זמן הכנה, כך גם הגיור.

11. אני מאמין שגיור דורש בית דין של שלושה שיקבלו את המתגייר.

מעשה הגיור, איננו חד צדדי, הוא דורש רצון להתקבל לעם ישראל מצד המתגייר ורצון לקבלו מצד השותפים לברית, קרי עם ישראל. בית הדין, משמש כשלוחו ונציגו של עם ישראל לקבל לקרבו את המבקש להיות חלק מהברית. בית הדין איננו מבצע פעולה משפטית בלבד, אלא פעולת "קבלה", כלומר הסכמה עקרונית שאדם זה יצורף לקולקטיב היהודי ולעם ישראל.

12. אני מאמין שגיור הוא אקט דתי עם השלכות לאומיות.

למעשה יש בגיור הלכתי, חידוש גדול: הגיור מהווה גם תהליך של הצטרפות לדת היהודית וללאום היהודי. הזהות היהודית, מטבעה, איננה מחלקת בין זהות דתית לזהות לאומית. שתיהן  מרכיבות את הזהות היהודית וממילא שתיהן נרכשות על ידי מעשה הגיור. הגירות בעלת ממד "כפול" הוא חידוש שהתחדש בבית המדרש של היהדות. כדבריה של רות המואביה: "עמך עמי, אלוקיך אלוקיי…"

13. אני מאמין בגיור ובצורך להרבות גרים במדינת ישראל.

במצב בו הגיור הוא צורך לאומי כדי לחזק ולאחד את הקיום היהודי במדינת ישראל, אין המטרה להקשות על דרכו של הגר אלא לקרבו ולעודדו. העיקרון המנחה הם דבריו הנפלאים של  הרב אונטרמן אשר כתב: "…יש להיזהר כי הטיפול באלו הזקוקים לגירות כדין תורה יהיה בעדינות ובהבנה בשים לב אל מה שעבר על אחינו אלה במצוקה הרוחנית שלהם…"

(בשלח תשפ"א)