מרב לרנרנראה שבקרוב נגיע לטייל גם בבחריין, שם ישנה קהילה יהודית קטנה עם היסטוריה מרתקת. מרב לרנר דיברה עם ראש הקהילה היהודית בבחריין, שכבר לא יכול לחכות שנפקוד את בית הכנסת שם
לפני כחודשיים בצל הקורונה והדכדוך הכלל עולמי, הגיעה נקודת אור מכיוון שמעטים, אם בכלל, צפו אותו. בתיווך ארה"ב והנשיא היוצא דונלד טראמפ כוננו הסכמי שלום בין ישראל למספר מדינות ערביות. בטקס חגיגי על מדשאת הבית הלבן עמדו נשיא ארה"ב טראמפ, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן ושר החוץ של בחריין עבד א-לטיף א-זיאני. הטקס הזכיר במשהו טקס דומה, אך כל כך שונה, שהתקיים שם 27 שנה קודם, בו נחתמו הסכמי אוסלו.
דיברנו עם איברהים נונו, ראש הקהילה היהודית בבחריין, שאמר ל"שבתון": "לא ידענו שזה עומד לקרות, זו הייתה הפתעה גדולה עבורנו. אחרי ששמענו על הסכם השלום עם האמירויות, חשבנו – אולי גם אנחנו בתור? באמת לא ידענו וזו הייתה הפתעה גדולה עבורנו", הוא מספר. "שמחנו מאד על הסכם השלום. זה יהיה דבר נהדר לנסוע לישראל ולבקר בירושלים. גם נשמח לראות כאן את הקרובים שלנו, ילדיהם של אלו שגרו כאן שיוכלו עתה לבקר בבחריין. הרבה מהבתים הישנים במנאמה עדיין כאן והם יוכלו לראות היכן משפחותיהם גרו. הם יוכלו גם להגיע לבית הקברות היהודי, שם קבורים קרוביהם".
מנאמה היא בירת מדינת האיים בחריין שבמפרץ הפרסי ונחשבת למרכז מסחרי חשוב. ההתיישבות היהודית בה החלה לפני יותר מ-100 שנה, עת היגרו אליה בסוף המאה ה-19. למעשה יש תיעוד לקהילה יהודית באי בחריין כבר במאה ה-7 אך 'בגדול', במאה ה-19 הפך האי למרכז מסחרי משמעותי אליו הגיעו משפחות של סוחרים מאיראן, הודו ועירק, ביניהם גם יהודים, כולל משפחתו של איברהים.
מעירק לבחריין
ד"ר מוטי קידר, מזרחן ומרצה במחלקה לערבית באונ' בר אילן מסביר על הסיבות להגעת יהודים לאי בחריין: "היו שתי סיבות, הראשונה היא שבבחריין ועוד כמה נקודות לאורך המפרץ הפרסי, התיישבו יהודים מעירק לאורך המאה ה-19 והמאה ה-20 בגלל בעיות שהיו ליהודים בעירק ובעיקר בבגדד, בעיות שנבעו משלטון העות'מאניים שהטילו מיסים מיוחדים על היהודים. משכך הם אולצו לרדת דרומה, יצאו משטח העות'מאניים לבחריין.
"הסיבה השנייה: היהודים מבצרה, העיר השנייה בגודלה בעירק ששוכנת בדרום עירק, שלחו את בני משפחותיהם לגור לאורך החוף מבחריין ועד הודו כדי להקים תחנות לאוניות המסחר. הם היו שולחים אוניות עם סחורה וסוחרים יהודים מבצרה לממובאי שבהודו. האונייה ירדה דרומה, יצאה מהמפרץ הפרסי ולים הערבי ומשם מזרחה עד מומבאי. היהודים הקימו נתיב מסחרי גדול וחשוב מאד במשך הרבה זמן. הם רצו להיות במקומות שהאוניות צריכות לעגון וסיפקו להן שירותים. ולכן יהודים מבצרה שלחו בני משפחה להתנחל במקומות הללו לאורך 200 השנים האחרונות".
יהודי בפרלמנט העליון בבחריין
אברהים דאוד נונו משמש כראש הקהילה היהודית בבחריין. ב-2001 הוא נתמנה ליהודי הראשון ששימש כחבר בבית העליון של הפרלמנט בבחריין. איברהים נולד ב-1960 בבחריין, אחרי שמשפחתו הגיעה לשם בסוף המאה ה-19. "אני בא ממשפחה עם היסטוריה של יותר מ-100 שנה בבחריין", איברהים נונו משתף בהיסטוריה המשפחתית והיהודית באזור.
"בסוף המאה ה-19 היו יהודים שגרו בעירק. באותו זמן שימשה בחריין למעבר סחורות בין אירופה והודו. רבים, והיהודים בעירק בפרט, הבינו כי בעקבות זאת יוצעו מקומות עבודה רבים בבחריין. כל מי שלא היה לו נוח לגור בעירק בגלל השלטונות או מסיבות אחרות, עבר לבחריין בתקווה לפתוח בחיים חדשים.
"סבי לא היה יוצא מן הכלל. אחרי שאמו של סבי נפטרה, אביו התחתן מחדש. סבי לא היה מרוצה ממשפחתו החדשה והחליט להגיע לבחריין ולעבוד. הוא הגיע לבחריין ב-1910 כנער צעיר, התחיל כאופה, בהמשך הגיע למסחר והקים עסק של אקסצ'יינג', חלפנות. כל היהודים האחרים שהגיעו לבחריין מצאו דרכים להיות סוחרים והיו מאד מצליחים".
בשנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים היו כ-800 יהודים בבחריין, כולם גרו בעיר הבירה מנאמה. 90% מהם היו סוחרים בעלי חנויות משלהם.
בית הכנסת הראשון בבחריין
הציבור היהודי בבחריין של לפני כ-100 שנה ידע ערבית בלבד. הם באו מעירק והם לא ידעו להתפלל כראוי, וכן לא היה להם בית כנסת. הידע המועט שכן היה להם היה זה שעבר אליהם מדור לדור, ממשפחותיהם, אבל הם לא ידעו איך להתפלל כראוי ואף אחד לא היה ברמה גבוהה, כל שכן לא ברמה של רב שילמד את הציבור.
איברהים: "ב-1930 סוחר פנינים צרפתי הגיע לבחריין לקנות פנינים. מאוחר יותר גילינו שהוא היה אחד מבני משפחת קרטייה. כשהוא ראה שיש יהודים בבחריין שלא ידעו איך להתפלל או איך לקרוא בעברית, הוא החליט להקים עבורם בית כנסת. הוא קנה את האדמה ובנה את בית הכנסת והביא רב שילמד את הציבור איך להתפלל בעברית.
אותו רב העביר שיעורים בעברית, ולימד את יהודי המקום לקרוא ולהתפלל בעברית, ביניהם גם את אביו של איברהים, שמוסיף: "תלמיד נוסף של הרב היה ג'ייקוב כהן, שלימים, ב-1950, לקח על עצמו את האחריות לדאוג לקהילה היהודית בבחריין. אנחנו חייבים הרבה לבית הכנסת שהוקם ב-1930".
הצרות מתחילות
השנים הללו בהן יהודים עירקים מתפללים בעברית על אדמת בחריין לא האריכו ימים. ב-1948 עם היוודע הדבר על הקמת מדינת היהודים בארץ ישראל, היהודים בבחריין הותקפו וספר התורה נעלם.
אברהים: "במנאמה עצמה היהודים גרו באותו אזור של המוסלמים הסונים והמוסלמים השיעים, וכולם היו בקשרים טובים. ב-1948 כשהחדשות על הקמת מדינת ישראל הגיעו, עובדי הנמל הערבים היו עובדים זרים, לא תושבי בחריין, הם היו ארמנים, תימנים ואיראנים והם התאגדו והתחילו לתקוף את היהודים. המשפחות הבחרייניות הגנו על היהודים כי הן היו קרובות ליהודים, ויש על כך תיעוד. לצערי הערבים לא הפסיקו בהצקות, כשהמשטרה התערבה זה היה מאוחר מדי כי נגרם הרבה נזק ליהודים והם השמידו את בית הכנסת.
"הרבה מהיהודים בבחריין פחדו להישאר והחליטו לעזוב ולעלות לארץ ישראל. קבוצה גדולה עזבה, ספר התורה אבד ובית הכנסת נשרף, כך שלא נשאר הרבה מבית הכנסת ומהקהילה במקום. כך נשאר המצב עד שנות ה-80 המאוחרות של המאה הקודמת ותחילת שנות ה-90".
"רבים במשפחה של אלו שגנבו את ספר התורה של הקהילה בבחריין לקו במחלות וחלקם מתו, והם החליטו שזה בגלל ספר התורה שהיה אצלם והחזירו אותו"
מי שהציק ליהודים – חלה
"אבי בנה מחדש את בית הכנסת ומה שהוא בנה מחדש קיים עד היום", מספר איברהים. "בשנות ה-80 החזירו לנו את ספר התורה, הוא ניזוק מאד. הסיבה שהחזירו לנו את ספר התורה היא שרבים במשפחה של מי שגנבו את ספר התורה לקו במחלות, חלקם מתו והיו שם בעיות נוספות, והם החליטו שזה בגלל ספר התורה שהיה אצלם ולא היה צריך להיות שם, ולכן החזירו אותו. לאחרונה שלחנו את ספר התורה ללונדון כדי שישחזרו אותו. אנו מקווים שנקבל את ספר התורה בחזרה לבחריין בשנה הבאה".
כעת ספר התורה היחיד שנמצא בבחריין הוא הספר שהגיע מחתנו של הנשיא טראמפ, ג'ראד קושנר, שהביא עמו ספר תורה למלך בחריין "כמחווה למלך על כל מה שעשה לדו הקיום". איברהים מעיד כי המלך ידוע בחיבתו לדו קיום, מה שעוזר לכל הדתות בבחריין. ספר התורה נמצא אצל המלך, בתקווה שיגיע לבית הכנסת בשנה הבאה.
כיום: 5 משפחות בלבד
הקהילה היהודית הענפה הצטמקה לאורך השנים וכעת כוללת עשרות אנשים בלבד, המשתייכים לחמש משפחות יהודיות.
אברהים: "כשהקבוצה הראשונה עזבה ב-1948, עזבו 50-60 אחוז מהיהודים. חמישים שנה מאוחר יותר, עזבה קבוצה נוספת של יהודים שהבינו כי שם לא ימצאו חתן יהודי לבנותיהם ולכן עלו לישראל. מה שנשאר זה 50-60 יהודים, לא יותר מזה, ועד היום זה מספר היהודים שיש כאן, מדובר בקבוצה קטנה מאד".
לאור מספרם הנמוך אין ליהודי בחריין מוסדות לימוד משלהם והם שולחים את ילדיהם ללימוד במוסדות הבחריינים הציבוריים. בית קברות, לעומת זאת, הוקצה ליהודים. בית הכנסת היהודי היחיד שהיה בבחריין הושמד וכעת עומלים על בנייתו מחדש. וכשספר התורה היחיד שהיה ניזוק קשה וכעת עומלים על תיקונו – אני תוהה כיצד הם מקיימים שם אורח חיים יהודי?
"כל היהודים מתפללים בבית, עושים שבת בבית, כל האירועים הם בבית. כשיש בר מצווה או חתונה אנחנו נוסעים ללונדון לחגוג שם וככה חוגגים אצלנו את האירועים המרכזיים", עונה לי אברהים.
"יש הרבה דברים שאנשים יכולים ללמוד מבחריין. כולם מכבדים את כולם בחייהם. לא משנה מה הדת שלך או מה הרקע שלך"
לא מסוכן ליהודים
רק בחודשיים האחרונים ישראל ובחריין כוננו הסכם שלום. אבל השלום, הסבלנות והסובלנות, כפי שמתאר איברהים שוררים באי כבר שנים רבות. בין מגוון תפקידיו, איברהים גם עומד בראש ארגון MOHAMMED GLOBAL CENTER FOR TOLERANCE ומשמש אף כאחד מנאמניה: "אני גאה להיות בארגון שקידם אמפתיה, סובלנות ודו קיום בקרב הצעירים בחברה", משתף איברהים.
"בדצמבר 2019 הרב שלמה עמאר הגיע לבחריין לסמינר דו קיום ולקחתי אותו להתפלל בבית הכנסת. גם הבן שלו היה איתו וידעו שהם יהודים אבל לאף אחד לא היה אכפת ביחס למה שהוא עשה שם, זה לא מסוכן ליהודים להיות בבחריין.
"יש הרבה דברים שאנשים יכולים ללמוד מבחריין, אתם תבינו את זה אם תגיעו לכאן. כולם מכבדים את כולם בחייהם. לא משנה מה הדת או הרקע שלך. הידיעה שכשיש לך חיים פרטיים בבית שלך אתה יכול לחשוב ולעשות מה שאתה רוצה, אבל בציבור פה בבחריין אתה מכבד את הזכויות של כולם, זה דבר נהדר".
דבריו של איברהים על סובלנות וקבלת האחר בבחריין מתיישבים עם המינויים היהודים לאורך השנים. כאמור, אברהים היה היהודי הראשון בבית העליון של הפרלמנט בבחריין, אי שם ב-2001. הודא עזרא נונו, קרובת משפחתו של אברהים, שימשה כשגרירת בחריין בארה"ב ובמקביל כשגרירת בחריין בקנדה, וננסי כדורי היהודייה משמשת כיום כחברת הפרלמנט בבחריין.
בפורים הקרוב, כך מקווים, יחגגו בבחריין את הפתיחה המחודשת של בית הכנסת וקבלת ספר התורה המתוקן, מה שייתן את האות להפעלת בית הכנסת באופן רציף. איברהים מקווה שהיהודים הרבים שיפקדו את בחריין יתרמו אף להפעלת מניין קבוע יומי שם.
בינתיים, הייתי חייבת לבדוק עבורכם מה היעד שמומלץ לכם להגיע אליו בבחריין.
"הנמל הפורטוגלי. כשהפורטוגלים הגיעו לבחריין הם השתלטו על האי ובנו נמל. הנמל הזה שמור ויש בסמוך מוזיאון מאד מעניין", הוא מבטיח.
