אביחי טבקלרגל יום השפה הערבית הבינלאומי שחל השבוע פגשנו את חיים מלכה, איש בטחון לשעבר, ערביסט, מלווה עסקים מול המגזר הערבי בארץ ובעולם ומייסד מכללת מדוברת לשפה ותרבות ערבית לשיחה על השפה הכי קרובה אלינו, שיש מי שנרתעים ממנה ויש מי שהיא מעוררת בהם געגועים אל העבר – אך כנראה שאין אחד בישראל שנשאר אדיש אליה
השבוע חל היום הבינלאומי לשפה הערבית אותו קבע האו"ם ביום בו הפכה הערבית לאחת משפותיו הרשמיות של הארגון הבינלאומי, נוסף על סינית, אנגלית, צרפתית, רוסית וספרדית.
הערבית היא שפתם של 180-450 מיליון בני אדם ברחבי העולם (לפי הערכות, את השפה העברית דוברים לכל היותר תשעה מיליון איש על פני כל הגלובוס) ובתקופה האימפריה המוסלמית, עד אמצע ימי הביניים, הערבית הייתה השפה המרכזית במסחר, בתרבות ובמדע.
"בדומה לעברית, גם לשפה הערבית יש מספר רמות של שפה, החל מהשפה הערבית הספרותית 'פֻצְחַה' שפת הקוראאן, דרך השפה האמצעית של אנשי הרוח והאקדמיה הנקראת וֻצְטַה, ועד לערבית המדוברת היומיומית עַמִיֵה, בערבית. עם השנים, התפוצה על פני מדינות ושבטים שונים ואופי הדוברים במקומות שונים בעולם השתנתה מאוד השפה הערבית, אפילו יותר מזו העברית. הערבית המדוברת היום שונה מאוד מזו הספרותית ולעיתים אם ננסה לדבר עם אדם פשוט בשפה הספרותית יתכן שהוא כלל לא יבין את הנאמר", מסביר חיים מלכה, מייסד ומנכ"ל מכללת 'מדוברת' ללימוד ערבית.
"הרבה פעמים הפער הזה יוצר תסכול גדול אצל ישראלים שכבר מעוניינים ללמוד את השפה, ובוחרים בגילאי התיכון בשעות תגבור ולימוד במגמת ערבית, אבל שם הלימוד הוא של ערבית ספרותית ואז הם מגיעים באמצע השמינית למיונים ליחידות המודיעין, או אפילו בשרות הצבאי עצמו ומגלים שהם לא בדיוק דוברים את אותה השפה של הפועל הפשוט משכם, חברון או מזרח ירושלים", מחדד מלכה את ההבדלים.
בתחילת שנות האלפיים, שרת חיים מלכה כרכז שטח בשב"כ ובהמשך התגלגל במספר תפקידים ויחידות מודיעין בהן הוא משרת גם היום כקצין במילואים, תפקידם עליהם לא ניתן להרחיב.
"כשיצאתי משרות הקבע לאזרחות השתלבתי כראש תחום פיתוח עסקים ותיירות במזרח ירושלים מטעם המשרד לענייני ירושלים והתפוצות. הסתובבתי יום יום בשכונות הכי קשות של מזרח העיר שם עשינו מאמצים רבים על מנת לפתח את הכלכלה המזרח ירושלמית מתוך הבנה שרק באמצעות פיתוח מקורות הכנסה, תיירות ומסחר הדדי אפשר יהיה לבנות חיים טובים ושלווים האחד עם השני, בדיוק כמו שחיו בארצות ערב וגם בירושלים לאורך השנים. ובכלל, אומר מלכה "אני מאמין שמשילות היא לא רק לומר לא, אלא גם לאפשר לאנשים להתפתח ולהצליח. המקומות שבהם אף פעם לא ירו עלי או זרקו בקבוקי תבערה היו רחובות המסחר המצליחים בצפון השומרון. יש מצב אבסורדי שבו או אין דין ואין דיין או שחונקים את האנשים. אם יוצרים איזונים זה טוב לכולם".
במקביל לעבודתו במזרח ירושלים הבין מלכה שעל מנת שהפעולות וקשרי המסחר אכן יצליחו הדבר חייב לכלול מאמץ של שני הצדדים. מלכה החל באותם ימים לארגן קבוצות לימוד קטנות לשפה הערבית, בעיקר עבור אנשי עסקים ונותני שירותים לאוכלוסייה הערבית, לצד קורסים במסגרות צבאיות וממשלתיות. מהר מאוד הקבוצות הפכו ל'מדוברת' מכללה לשפה ותרבות ערבית אשר כוללת היום עשרות קבוצות, ברמות שונות, בכל רחבי הארץ כמו גם מספר קבוצות של לימוד ערבית אונליין, ברוח התקופה.
לדעת לדבר את התרבות הערבית
"ערבית היא לא רק שפה, היא תרבות, היא מסורת. אי אפשר לדבר ערבית אם אתה לא לומד מה מותר להגיד ומה אסור להגיד בסיטואציות מסוימות, עם מי לפתוח בשיחה ומה לעולם אסור להגיד – אחרת תפגע בבן שיחך באופן בלתי הפיך", מסביר מלכה.
ישנן סיבות רבות שמביאות אנשים ללמוד את השפה הערבית המדוברת. יש כאלה שבעבורם זה צורך יום יומי כגון רופאים ואנשי צוותים רפואיים, קבלנים, מנהלי עבודה ועוד. יש לא מעט אנשים שעבורם זו הגשמת חלום ישן, אם בגלל שזו השפה אותה שמעו בילדותם אבל התביישו להשתמש בה והיא אבדה, או כאלה שמאוד אוהבים את סיני או את עקבה ומבינים שמילה או פתגם מוצלח יכולים לשפר משמעותית את איכות הטיול.
השפה הערבית מלאה בברכות, בכיבודים ובנימוסים, יחד עם פתגמים יצירתיים וגם לא מעט הגזמות – המתקבלות בברכה ובלי שפץ של ציניות. על ברכת מַרְחַבַא שגרתית תיענו ב"מַרְחַבְּתֵין" (שלומותיים, בתרגום חופשי; א"ט) ועל זה תענו ב"אַלְף מַרְחַבַּא" (אלף שלומות). גם ברכת בוקר טוב או ערב טוב הנאמרות בעברית כלאחר יד וללא תשומת לב מיוחדת יהפכו בערבית ל"צַבַּאח אל וַרְד ואליסמין" – בוקר של ורדים ויסמין.
אגב, לברכה כזו ניתן לענות ב"צַבַּאח אלקִשְטַה" – בוקר של שמנת. המון ברכות או התנהלות נתפסות כמוגזמות. בתוכניות רדיו בהם זמן השיחה עם העולים לשידור הוא קצר מאוד לעיתים "מבוזבז" חלק ניכר מהזמן על שלב הברכות בתחילה או בסיום הריאיון. מסתבר שיש לנו עוד הרבה ללמוד על ההבדלים בין התרבויות.
"רבים שואלים אותי על הלהגים בשפה הערבית. ברור שיש שוני בין השפה הערבית המדוברת אצל ערביי ישראל שמתובלת בהמון מילים בעברית לבין השפה המצרית או הלבנונית, הירדנית או המפרצית, יחד עם זאת, המכנה המשותף עולה על השונה ולכן מי שלומד את הערבית המדוברת המקומית שלנו, יוכל להסתדר ולהעביר מסר בכל אחת מהארצות שסביבנו, אמנם מסתערבים לא תהיו, אבל חיוך ושפה משותפת תרוויחו בגדול", מחדד מלכה.
לא רק שפת האויב
בחודשים האחרונים קיבלה השפה והתרבות הערבית טוויסט באופן בו הישראלים תופסים אותן. עם עד לאחרונה הערבית נתפסה כ"שפתו של האויב", הרי שמאז חתימת הסכמי אברהם, הלו הם הסכמי השלום עם בחריין ומדינות המפרץ ולאחריהם גם מדינות ערביות נוספות כשהאחרונה בהן היא מרוקו, עתה השפה הערבית היא שפת השלום ובעיקר הזדמנויות התיירות והעסקים החדשות שנפתחו בפני הישראלים.
עשרות אלפי ישראלים כבר הגיעו למדינות המפרץ, בעיקר לדובאי ואבו דאבי, על מנת לטייל ולחוות את הקסם של "לאס וגאס של המידל איסט", אך בעוד המטיילים הרבים בנסיכויות כמעט ולא ישמעו ערבית בקרב המקומיים, רובם זרים ממדינות אסיה, אלפי הישראלים שהגיעו למפרציות על מנת "לעשות עסקים" יצטרכו בשביל זה לדעת את השפה אותה דוברים בני משפחת המלוכה ובעלי האזרחות, וההון, בממלכה.
"כל בני משפחת המלוכה ובעלי המעמד הגבוה באמירויות יודעים אנגלית היטב, יותר טוב מרוב הישראלים, אבל בכל זאת, כדי ליצור יחסי אמון ולבנות קשרים בהחלט כדאי לדבר בשפה שלהם – אפילו אם אלו יהיו רק מילות נימוסין, עד שתגיעו לתכל'ס ותחזרו לדבר אנגלית", מדייק מלכה.
"גם כאן, השפה היא לא רק מילים – היא תרבות. כשאתם מסכמים על תנאים לעסק משותף והפרטנר שלכם יגיד אינשאללה – תחשבו פעמיים אם זה באמת הולך לקרות. אצל רובם המילה דומה להבטחה שלנו 'בלי נדר'.. יותר בלי, מאשר נדר…", הוא צוחק.
בחודשים האחרונים מלכה מרגיש עלייה גדולה במספר הפונים לקורסים ללימוד השפה הערבית, ולא רק לקורסים למתחילים, אלא דווקא גם לאלו של המתקדמים ודוברי הערבית הבסיסית. "אני נולדתי לבית מזרחי, אימי ע"ה הייתה מצריה ואבא ממרוקו. השפה הערבית, השירים והמאכלים לא היו זרים לאוזני אבל ממש לא ידעתי לדבר ערבית, אני מרגיש זכות גדולה לחזור ולדבר את השפה היפה והעשירה הזו, השפה של הפתגמים והשירים, סיפורי אלף לילה ולילה והסרטים הערביים שפעם כולם ראו בימי שישי. אני חושב שהיום זהו תור הזהב של השפה הערבית, כולם לומדים, יש המון סדרות חדשות בערבית, אפשרות לומר שאחרי שנים רבות בהן הייתה הערבית שפת האויב היא הולכת והופכת כיום לשפה של שלום ונורמליזציה, שפה ששוב אפשר לחזור וליהנות מהעושר והחכמה שבה, ולהחזיר אותה למקום של כבוד בתרבות המזרח תיכונית".
