אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])
"הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ".
פרשיות השבוע והחיים שלנו הם היינו הך. מה שיש בפרשיות השבוע יש בחיים וההיפך.
אל שניהם – אל החיים ואל פרשיות השבוע – אפשר לגשת מתוך ראיה עכשווית צרה ושיפוטית, או מתוך ראיית-על רחבה, המבינה שאנו כבני אנוש ראייתנו צרה ומוגבלת בזמן ובמקום, ולא תמיד מה שאנו רואים משקף את התמונה הכוללת והמורכבת.
אפשר לקרוא את פרשיות השבוע, כמו שאפשר גם לגשת אל החיים ואל אירועים שקורים לנו בחיים מתוך זווית ראייה צרה ושיפוטית, ולהקשות קושיות גדולות על אנשים ואירועים בהיסטוריה. על עקידת יצחק וניסיונותיו של אברהם, על מכירת יוסף ועל היחס להגר וללאה, על יחסי יעקב ועשו, יצחק ורבקה, הנהגתו של משה רבנו ,על תפקוד האימהות, וכן הלאה.
באותה מידה אפשר לפגוש סביבנו אנשים במסגרות חברתיות, מקצועיות או עסקיות ולהתבונן בהם ובהחלטותיהם בעיניים שיפוטיות שרואות רק את הכאן והעכשיו, ובהתאם לדון אותם.
ואפשר גם אחרת. אפשר לגשת אל החיים גם מתוך הבנה בסיסית שלנגד עינינו לא נגלית התמונה כולה. אין אנו יכולים להבין את מגוון ומכלול השיקולים של האדם הניצב מולנו. אין לנו את היכולת לראות את מערכות החיים, הלחצים, הבחירות והאפשרויות הניצבות בפני האדם שאיתו אנו בקשר, ושאותו אנו שופטים.
פעמים רבות העיניים השיפוטיות נובעות ממקום של קיבעון מחשבתי של המתבונן, הבטוח שמה שהוא רואה זו התמונה כולה, ושזווית הראייה שלו היא הנכונה והאמיתית. מתוך כך הוא מתקשה להבין את מכלול השיקולים של הניצב מולו, ואת העובדה שישנן עוד כמה זוויות ראייה לכל נושא. בדיוק מהסיבה הזאת חשוב לא להתחשב רק בדעתו של זה האחרון שדיברנו איתו שהשפעתו עדיין עלינו, ולא להתקבע רק לשיטתו של אדם אחד, אלא תמיד להרחיב את מעגל זוויות הראייה, ההתייעצויות ושיקולי הדעת הנוספים הקיימים במרחב.
אל החיים ואל פרשיות השבוע ניגשים מתוך ענווה ותובנה עמוקה שכדי להבין דברים צריך לראות את התמונה כולה בעין לא שיפוטית, ושלפעמים שיקולי הדעת של הסובבים אותנו רחבים וגדולים יותר מכפי שאנו יכולים לראות, לדעת ולהבין.
הלל, זה שאמר את הציטוט המובא בכותרת הדברים על ההימנעות משיפוטיות של האחר, הוא גם זה שאמר לא רק מה לא לעשות, אלא גם מה כן ראוי לעשות כדרך חיים רצויה ונכונה: "הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה"
(וישלח תשפ"א)
