אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])המשנה במסכת אבות מספרת על עשרה ניסיונות בהן נתנסה אברהם אבינו: "עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ע"ה ועמד בכולם, להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו עליו השלום". באבות דרבי נתן הניסוח מעט שונה ושם כתוב: "עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו לפני הקב"ה ובכולן נמצא שלם".
הרמב"ם בפירושו למשנה, מונה את כל עשרת הניסיונות. הראשון הוא הפסוק הפותח את הפרשה- 'וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ'. בהמשך ימנה הרמב"ם עוד תשעה ניסיונות ובהם הרחקת ישמעאל מהבית, מלחמת ארבעת המלכים, לקיחת שרה לפרעה, הרעב בארץ, ברית המילה והאחרון הוא עקידת יצחק.
עיון ראשוני ברשימה מעלה תמיהה- איך אפשר להשוות בין ניסיון העקידה לביו ניסיון 'לך לך'? נכון שקשה לעזוב בית ומולדת, אבל אנשים רבים עושים זאת מכל מיני סיבות ואף אחד לא עושה מזה סיפור כזה גדול. האם ניסיון 'לך לך' וניסיון העקידה שייכים בכלל לאותה משפחת ניסיונות?
ברור שלא, ואעפ"כ יש נקודת דמיון מסוימת, והיא הנכונות להקרבה אישית למען רעיון שאתה מאמין בו.
היו שנים בהן לא הבנתי מה ה'ביג דיל' של העולים החדשים. מה כל כך קשה בלהיות עולה חדש? בסך הכל עוברים דירה, מתרגלים, וממשיכים את החיים- מה כל כך מסובך?
עד שקרה לי מספר פעמים בנסיבות כאלו ואחרות שהייתי תקופה מסוימת במדינות שונות בחו"ל, ובמסגרת השהות שם הייתי צריך לגשת לרשויות השונות, למלא טפסים, להתקשר, לתאם פגישה עם פקיד כזה או אחר, או עם איש מקצוע, שלא בהכרח מבינים אנגלית, קל וחומר לא עברית.
פתאום מצאתי את עצמי באיזה משרד בדרום אמריקה מול פקידה קצרת רוח, שאיננה מדברת מילה באנגלית, ואני צריך למלא טופס הכתוב בפורטוגזית, ואין לי מושג אפילו האם אני מחזיק את הטופס ישר או הפוך, והאם הוא הטופס הנכון, קל וחומר שלא היה לי בדל של מושג מה, איך ואיפה לכתוב, והפקידה העצבנית מדברת אלי בקול רם בפורטוגזית ואין לי מושג מה היא אומרת, ומה אני צריך לעשות, ואני מרגיש נבוך.
אז הבנתי, ולו 'בקטנה', את הניסיון הגדול של 'לך לך'. של עזיבת ארץ, מולדת, שפה וכללי משחק מוכרים, ולהגיע למקום שהכל בו אחרת- 'והכנעני אז בארץ', והשפה שונה, וכללי המשחק שונים, והניסיון קשה.
לפני שבועות ספורים ראיתי זוג עולים חדשים מצרפת מגיעים עם תינוק קטן למרפאה, ומנסים להסביר לאחות ולרופא מה יש לתינוק. הם לא מדברים עברית, והאחות עונה להם בעברית ואין להם מושג מה היא אומרת, והפקידה מבקשת מהם למלא איזה טופס לגבי חיסונים וכדומה, ואין להם מושג מה כתוב שם, ומה הם צריכים לעשות עכשיו. סיטואציה מביכה ולא נעימה.
נכון, זו לא עקידת יצחק. אבל זה ניסיון קשה של עזיבת המוכר, והליכה למקום בו הכל חדש, לא מובן, עם כללי משחק חדשים בכל המובנים והתחומים. לא רק שפה, אלא כל ההתנהלות בחיים. הכל שונה.
מי שלא התנסה לעמוד מול פקידה הצועקת עליך בפורטוגזית למלא כבר את הטופס, כשמאחוריך תור ארוך של אנשים נרגנים וחסרי סבלנות- אולי יתקשה להבין את הניסיון הזה.
פרשת לך לך מבקשת מאיתנו לעמוד ולהצדיע בהערכה ובאהבה לעולים החדשים לדורותיהם, למיניהם, לסוגיהם, למניעיהם ולארצות מוצאם, אלו שבחרו לעלות או שעשו זאת בעל כרחם, זה לא משנה. להצדיע ולחבק את אלו שבפועל עזבו ארצם, מולדתם ובית אביהם, כדי להתחיל חיים חדשים כאן בארץ חמדת אבות.
(לך לך תש"פ)
