גיליונות פרשת השבוע פתחו שער רחב להופעת התורה. בין אם מדובר בדברי תורה ישירים הנובעים מפרשנות התורה, בין אם מדובר במבט על אירועי הזמן מתוך תורה, ואפילו אם מדובר בעניינים סוציולוגיים ומפלגתיים – העובדה שנוצר מרחב מוגן יחסית של לשון נקיה, הסתכלות מנקודת מבט אמונית, עיסוק בדרכיה של החברה הציונית דתית נושאת ברכה בחובה.
גיליונות פרשת השבוע סגרו שער רחב להופעת התפילה. גם לפניהם, על אף העובדה שהתפילה היא הפרקטיקה הדתית הממלאת את אחוז הזמן הגדול ביותר – היא לא מצאה את מקומה בהתכווננות העמוקה של הציבור. לדיבורים האין סופיים השערורייתיים בזמן התפילה, ליציאה החוצה, ולעוד דרכי 'ביטול תפילה' נוספה הפיכת בית הכנסת לספריית עיתונות, וקריאת התורה לעיון בעלונים, כולל דברי הפרסומת שבהם.
שתי התנועות המנוגדות האלה רכשו ניסיון רב, ואפשרויות רבות למצות את הברכה בלי לרדד את עבודת ה'. מחד גיסא, החתירה המתמדת להעלאת רמת הגיליונות, לעיסוק בנושאים פורצי דרך, להגברת משקלם של דברי התורה עצמם, לתחומים מעוררי תיקון, ולכל דבר שבסופו של דבר מסמן כיוון כלפי מעלה. מאידך גיסא, קבלת תקנות קהילתיות ואישיות כדי שעלוני פרשת השבוע לא ימשיכו להקטין את התפילה ואת ההתכווננות בה. זוהי למעשה דרך חיים שצריכה להיות בכל תחום: העצמת הטוב וההתרחקות מן הנמוך.
ומנקודת מבטו של כותב – גיליונות פרשת השבוע משמשים ביד הכותב פלטפורמה לשיתוף הציבור בתורה שהוא מלמד, במחשבות הציבוריות שהוא רואה אותן כמרכזיות, ובעניינים חשובים שנכון בעיניו לציין אותם. היתרון הגדול של הקורא נמצא באפשרות פשוט לא לקרוא את מה שאין הוא חפץ בו. לפיכך, על אף שמדובר בחד-צדדיות – מן הכותב אל הקורא, ותנועת "רצוא" בלי תנועת "שוב" היא תמיד חלשה יותר וירודה יותר, בסופו של דבר המשמעות האמיתית של הדברים שנכתבים ניתנת על ידי הקוראים: אם הדברים מדברים אל לבם, גורמים להם לבחון מחדש דברים, מעצימים תהליכי שינוי, מעוררי עניין רוחני ומביאים לתיקון מוסרי והיה זה שכר הכותב. ואם אף לא אחד מאלה התרחש – דבריו מצטרפים לאין ספור מילים הנכתבות ונשלחות על פני המים. אולי ביום מן הימים ימצאו בהם עניין.
אלף גיליונות. זו הזדמנות לומר תודה לקשת המלאה של ההתרחשות המתקיימת סביב "שבתון". למן היוזם והמו"ל ועד אחרון הקוראים. יהי רצון שימשיך להיות נועם ה' עלינו, ומעשה ידינו יכונן כראוי על ידי ריבונו של עולם, וגם הגיליונות הבאים ימלאו את ייעודם. כה לחי.
(וישלח תשפ"א)