הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)
לסרב. פשוט לסרב. לסרב ליפול לאופי השיח המתנהל היום. לסרב לארוב כל הזמן לאמירה קיצונית כזו או אחרת של מי שהוא יריב אידיאולוגי, להתמקד בה, ולשלול את הלגיטימיות של תפישת העולם שלו בגלל שטות שנפלטה, אפילו אם הפיתוי להציג את הדברים כמהותיים גדול מאוד; לסרב להתנצל על דברים מטופשים שנאמרו על ידי אנשים הקשורים באידיאולוגיה שמאמינים בה, ולחשוב שיש צורך לגנות או לתקוף כדי לנקות את עצמך מחשד שמא אתה מסכים לדברים; לסרב להסיט את תשומת הלב הציבורית מהיסודות העקרוניים והמשמעותיים להתנהגות מחפירה כזו או אחרת; לסרב לשחק במשחק המפלג והקורע, המשחית והפוגע; לסרב להתעלם מדברי הרמב"ם על החומרא הגדולה של מתכבד בקלון חבירו ("והמתכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעולם הבא" (הלכות דעות ו ,ג))"; לסרב לתביעות ההשתקה, בין אם הן מופנות כלפי מי שדווקא היינו שמחים לו היה מחליט לשתוק, וגם כאשר הן מופנות כלפי הדעה שאנו מסכימים איתה; לסרב לתרבות השקר, ההכפשה, העלבון, הניצול, הקטטה והאלימות המילולית; לסרב לוותר על קדושתה של המחלוקת, על החובה שהיא תהיה קיימת, על הלגיטימציה למאבקים אידיאולוגיים, על נפילתה בשבי הרייטינג והעליבות התקשורתית, כמו גם על סגנונה ברשתות החברתיות.
כבר ירמיהו הנביא ביכה את מצבה של חברה שזו דמותה, ואלו הדברים שאנו קוראים בהפטרה של תשעה באב: "איש מרעהו הישמרו, ועל כל אח אל תבטחו, כי כל אח עקוב יעקב, וכל רע רכיל יהלך. ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו, למדו לשונם דבר שקר – העוה נלאו" (ירמיהו ט ג-ד).
אנחנו משלמים את הצללים שרשתות התקשורת והרשתות החברתיות גובות. בשל הריבוי העצום שלהן – מחפשים אנשים את הדרך לבלוט בהן ולהבליט את דבריהם, והדרך הקצרה לעשות זאת הוא לומר את הדברים האכזריים ביותר, הקיצוניים ביותר, העלובים ביותר, החשוכים ביותר, כדי שאלה ימשכו את תשומת הלב. כשהמטרה היא תשומת לב – אלו כלים שעובדים, לבושתנו. ברם, כשהמטרה היא להביא לשינוי עמדות, לגיבוש הסכמות, לתיקון העולם ולחיים מיטיבים – הם משיגים את ההפך המוחלט.
לא ניתן להילחם בתופעות אלו באופן אקטיבי. הן לא ייעלמו כתוצאה של חקיקה, רגולציה או כל הסכם אחר. לא זו בלבד, אלא שהן משרתות את בעלי ההון, שמגדילים את התעבורה התקשורתית על ידי העצמת השיח הזה. הדרך היחידה לעשות זאת היא על ידי ייבוש הביצה, והיא נעשית כאשר יגדל הציבור שלא ישתף פעולה עם החרפה, לא בעד ולא נגד, פשוט – יתעלם.
(ויצא, תשפ"א)
