בציור זה אנחנו יכולים לראות דמות המתבוננת בטלסקופ השמימה. דמות זו מסמלת את האצטגנינים אשר חזו בכוכבים את לידתו של מושיען של ישראל ויעצו לפרעה להרוג את כל הזכרים "הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים מוֹדִיעִם לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ" (ישעיה מ'ז י'ג). דמות זו עוטה כפפות לבנות בכדי להדגיש את הרעיון שכל היועצים להרג והשמדה טוענים שהם נקיים כי אין להם דם על הידיים "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ" (דברים כ'א ז'), והם רוחצים בניקיון כפיהם כי בפועל לא עשו כלום "וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי" (תהלים ע'ג י'ג). על ידו עומד הפקיד המתעד וממלא את פרטי הנרצח "מִי יִתֶּן לִי שֹׁמֵעַ לִי הֶן תָּוִי שַׁדַּי יַעֲנֵנִי וְסֵפֶר כָּתַב אִישׁ רִיבִי" (איוב ל'א ל'ה), בדיוק כפי שהיה במחנות המוות בימי השואה, שבהם הכל תועד והכל נרשם, וגם שם הפקידים לבשו על שרוולי החולצה הלבנה גומיות, בכדי לא להתלכלך מהדיו.
לצידו של הפקיד עומד החייל חסר הלב "וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב מִצְרַיִם קָרָאוּ אַשּׁוּר הָלָכוּ" (הושע ז' י'א), "שִׁמְעוּ נָא זֹאת עַם סָכָל וְאֵין לֵב עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ" (ירמיה ה' כ'א). חייל זה דוחף בכידונו את האישה שמנסה להחזיק בכל כוחה את תינוקה שנולד, בעוד שהמצרי קורע ממנה את תינוקה.
הדמות המושכת ותולשת את הבן הנולד מאימו עשויה כולה מאבן "לִבּוֹ יָצוּק כְּמוֹ אָבֶן וְיָצוּק כְּפֶלַח תַּחְתִּית" (איוב מ'א ט'ז). לידה מצרי נוסף חסר לב משליך ליאור את התינוק -המסומל כעגלה "לְהַכְרִית לָכֶם אִישׁ וְאִשָּׁה עוֹלֵל וְיוֹנֵק מִתּוֹךְ יְהוּדָה לְבִלְתִּי הוֹתִיר לָכֶם שְׁאֵרִית" (ירמיה מ'ד ז').
אם נשווה את מה שקרה במצרים למה שקורה היום, יתברר לנו לאן אנו מובלים בעיניים פקוחות מבלי לראות את היעד אליו אנו צועדים. פרעה מלך מצרים שפחד מהתעצמות עם ישראל, החליט להשתלט עליו ולהכניעו בערמה "הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה" (שמות א' י'). לפרעה מתברר שכל זמן שיוסף היה אחראי על הכלכלה והכספים במצרים, הוא השפיע על בני ישראל שפע בכל התחומים, מרווחה כלכלית ועד ביטחון ושלום "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם" (שם ז'). לכן פרעה עוצר מיד את כל התקציבים והמענקים הממשלתיים "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שם ח'), ומאידך גיסא מתחיל לשים עליהם מיסים שונים ובכך להכריח אותם להתחיל לעבוד. הרעיון פעל, הלחצים החברתיים עשו את שלהם, ובני ישראל, חוץ משבט אחד, החלו לעבוד. במקום לצעוק אל ה' שיצילם, התחילו ללמוד מקצועות שונים במכללות, יצאו לעבודה והחלו להתעשר. האחרים החלו ללכת בעקבותיהם כעדר עד שבני ישראל התרגלו לחשוב שהכל נעשה בכוחם ואין להם עוד צורך בה', "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (דברים ח' יז').
אך בדרך זו נוצרה בעיה חדשה, בני ישראל התחזקו וצברו כח פיננסי ופוליטי, ופרעה החל לחשוש כי הקול היהודי יחבור למתמודד אחר והמלוכה תילקח ממנו "וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ" (שם י'). לכן פרעה מצווה להחליש את כוחם של בני ישראל, במיסוי כבד, בהרעת תנאים ובלחצים כלכליים, הגורמים לבני ישראל להיות תלויים וכפופים למפלגת השלטון. אך הדבר עדיין לא הספיק, ופרעה פנה למיילדות בכדי לצמצם את הילודה של בני ישראל. זו הייתה הטעות הראשונה של פרעה, כי אצל בני ישראל הפלה נחשבת לרצח והדבר לא התממש. ואז פרעה אוזר עוז ומצווה: "וַיְצַו פַּרְעֹה לְכָל עַמּוֹ לֵאמֹר כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן (שמות א' כ'ב).
כשבוחנים גזרה חדשה זו עולות מיד מספר שאלות: מה ראה פרעה לגזור גזרה שכזו שעלולה לגרום למרד בשלטון, מרד ממנו חשש? מדוע גזר רק על הבנים? מדוע גזר להשליכם דווקא ליאור, הרי ניתן להרוג תינוק שזה עתה נולד בדרכים אחרות מבלי לטרוח להטביעו ביאור המרוחק? מדוע בתחילה הוא גוזר זאת על כל עמו ולא רק על היהודים? ומדוע הוא מצווה להחיות את הבנות הרי ברור שאם הציווי הוא רק על הבנים לא יהרגו את הבנות?
מדרש רבה מתייחס לשאלות אלו ומסביר: "היאורה תשליכוהו, למה גזרו להשליכן ליאור? לפי שהיו רואין האסטרולוגין שמושיען של ישראל על ידי מים ילקה, והיו סבורין שבמים יטבע. ולא היה אלא על ידי באר מים נגזר עליו גזרת מות, שנאמר יען לא האמנתם בי" (במדבר כ' י'ב. החוזים בכוכבים, שחזו כי עומד להיוולד מושיעם של ישראל וכי הוא ילקה במים, הבינו בטעות שהוא יטבע במים, ולכן יעצו לפרעה להרוג את כל הזכרים דווקא במים. בנוסף ציווה פרעה להשאיר את הבנות בכדי לגרום להשמדה רוחנית של בנות ישראל בכך שבעתיד יוכלו המצרים השטופים בזימה לקחת ילדות אלו לנשים ושפחות, כמובא במדרש "מה צורך לפרעה לקים הנקבות אלא כך היו אומרים נמית הזכרים ונקח הנקבות לנשים לפי שהיו המצריים שטופים בזימה" (שמות רבה א' י'ח).
ועדיין, מה עניין גזרות פרעה לימינו? הרי אנו לא במצרים? תשובה לכך ניתן לראות בעגלות שציירתי כסימבול לתינוקות. בחרתי לצייר אותן כעגלות מודרניות -נכון לשנת 1977 (תאריך יצירת הציור), בכדי להאיר בכך נקודה כואבת שנוח להתעלם ממנה. בואו ונשאל את עצמנו, האם גזרת פרעה יכולה להתקיים בימינו? בהגיון המערבי, ברור שאין סיכוי שמנהיג כלשהו יכול לעלות במוחו להוציא גזרה שכזו. אבל המציאות ממש שונה! הציור צויר על רקע קבלת חוק ההפלות שהתקבל בשנת 1977, לאור הכתבות שהתפרסמו באותה שנה בעיתונות בהן העריכו כי בישראל מתבצעות כשישים אלף הפסקות הריון יזומות בשנה, רובן לא מחויבות המציאות. למרות שמדובר בהערכה בלבד, גם אם נצמצם אותה בחצי, יהיה מזעזע להכפילה ב-73 השנים שעברו מהקמת המדינה, כי אז מדובר בשליש מסך האוכלוסייה היהודית בישראל כיום. כך שגזרת פרעה מתגמדת לעומתו.
בנוסף, לפי המדרשים פרעה גם רצה למחוק את הזהות היהודית מעם ישראל. כיום הרוב המכריע של היהודים אינו שומר מצוות ואינו שומר על זהותו הדתית והתורנית, עד לקיצוניות של שנאת הדת והדתיים, ובעקבות זאת, כשליש מהיהודים בתפוצות כבר התבולל ונעלם מהעם היהודי.
לכן, כשאנו מזדעזעים מגזרת פרעה, כדאי שנפקח עיניים ונזדעזע מהמצב בו אנו נמצאים כיום, ונבין מה המשמעות של מצב שכזה על עתידו של העם היהודי. צריך להתעורר ולקלוט מהי המשמעות להיות עבדים (עובדים ואובדים) המכורים לעבודה, לכסף, לחובות, לאופנה ולחברה, ללא שורשים וללא מסורת, ולאן אנו צועדים כעדר מבלי לעצור ולחשוב, להבין ולהפנים שעם המוותר על ילדיו, על מורשתו ושורשיו, על עברו ואדמתו, גם אם ירצה, לא יוכל אפילו להיחשב עם ככל העמים.
בשיתוף החברה לחקר המקרא.