"במקום שאליו אני הולך
היו רבים כבר לפני,
השאירו שביל, השאירו עץ,
השאירו אבן לרגלי,
ומה אני אשאיר אחריי,
האם אשאיר איזה דבר?…"
(מתוך: "הייה לי חבר, הייה לי אח"/יורם טהר לב)
מי אני ומה שמי?
האם שמו של אדם הוא פרט טכני או שמא הוא מקפל בתוכו מהות ומשמעות?
כבר בפרשה הקודמת, שמות, אנו מוטרדים מהשאלה – מדוע לפתוח בפרטים טכניים לכאורה, כמו ציון רשימת שמות? למה זה חשוב?
בין אם מדובר בשמות של בני אדם או להבדיל, בשמותיו של הקב"ה, מה עלינו ללמוד מכך? מה עלינו לדייק מכך?
שמו של אדם מגלה את תפקיד נשמתו בעולם.
בפרשתנו, מאמצת בתיה בת פרעה את משה לבן וקוראת לו "משה"- "כי מן המים משיתיהו". לכאורה, היה עליה לקרוא לו "משוי"- הוא הרי נמשה מתוך היאור, זהו פועל סביל, אך לא!
הוא עתיד למשות אחרים ממצוקתם, זהו ייעודו! הוא אמנם משוי, אך בעיקר משה. גם אלוקים, בקוראו אליו, חוזר על הקריאה פעמיים: "משה, משה". כך הוא מדגיש את ייעודו.
באיזשהו אופן, זהו מסר לכל יהודי, בכל דור ודור. כולנו קרויים משה. זה גם השם של כל אחד מאיתנו. אנחנו חייבים לתרום לתקומה של עם ישראל, דרך מימוש ייעודנו ומהותנו.
אף אדם לא לוקח איתו דבר לעולם הבא, פרט לשמו הטוב או הרע. אין אדם המשאיר משהו לעולם זה, פרט לזיכרונות אודותיו…
השאר נעלם ונמוג בעפר ואפר.
הימים שלנו כאן הם "זמן שאול", בין אם נהיה מוכנים לכך או לא. יום אחד כל זה יסתיים. ולכן חשוב שכל עוד נשמה באפנו וכל עוד אנחנו כאן, נגרום לכך שחיינו יהיו ערכיים ובעלי משמעות.
החותם שנשאיר אחרינו אינו מה קנינו אלא מה בנינו, לא מה השגנו אלא מה הענקנו. לא יזכרו מה למדנו, אלא יותר מה הצלחנו ללמד.
יזכרו אותנו על כל מעשה של יושר, חמלה, העצמה ועידוד אחרים או דוגמה אישית ששימשנו עבורם.
מה שיזכרו מאיתנו אלה לא היכולות הגדולות שהיו לנו אלא האופי שלנו, מה שהשארנו בליבם של אלה שאהבו אותנו, וזה יהיה המדד לעד כמה יזכרו אותנו ובשל מה.
חיים של משמעות, חיים מבוססי ערכים, הם עניין של בחירה.
הם בעצם המדד של חיינו, הירושה האמיתית שאנו משאירים אחרינו.
לא משנה מה השם שבחרו עבורנו, מה שמשנה הוא איזה שם נבחר לעצמנו. שם במובן של מידות טובות ויחסים הרמוניים עם העולם.
מי ייתן ויהיה לנו אומץ לבחור את הבחירות הראויות ולקבל על עצמנו את השליחויות שנועדו לנו, על מנת שנקנה לנו את השם לו אנו ראויים.
תמי יקרה,
כל כך מהנה, פשוט תענוג…
ניתוח פסיכולוגי מדהים…
שווה קריאה נוספת
אקרא שוש ושוב…
תודה לך יקירה
תודה על בינתך, על חכמתך, על כתיבתך, ועל כל מה שבורא עולם נתן לך… תודה בורא עולם
שבת שלום לך ולבני משפחתך היקרים
יפה, אמרת תמי יקרה, כל אדם צריך לפעול כדי למשות את האחרים לכיוון האור, הרווח, ההצלה. יישר כח דברייך דברי טעם. שבת מבורכת לך ולמשפחתך.