די עם העכשוויזם

במילונים השונים, ההסבר לביטוי 'קוצר רוח' הוא 'חוסר סבלנות'.

ה'מצודת דוד' פירש את המילים 'וּקְצַר רוּחַ'- 'הממהר לכעוס', ועל המידה ההפוכה 'אֶרֶךְ רוּחַ' כתב רש"י: "המאריך רוגזו ואינו ממהר לריב'.

קְצַר רוּחַ הוא מי שאין לו סבלנות, שאין לו כוח, רצון או יכולת לסבול, הוא מי שרוצה את הכל כאן ועכשיו, מי שאין לו כוח לתהליך, ומבחינתו העיקר זו התוצאה.

לאחר 210 שנים במצרים רואים כבר את האור בקצה המנהרה.

המכות ניחתות על מצרים בקצב, אוטוטו פרעה עומד להישבר. עוד קצת סבלנות, אמונה וארך רוח. באוויר נשמעת ומרחפת כבר ההבטחה האלוקית שהחלה להישמע עוד בימי אברהם, ועכשיו היא מקבלת חיזוק ומשנה תוקף. לשונות הגאולה כבר מהדהדות – "…לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹקים וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם. וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָּׁאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'".

ובמקום רוממות רוח ואנרגיות של שמחה ותקווה, התגובה היא של עייפות, דכדוך וייאוש: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה".

הבעיה היא שהתסמין הזה של קוצר הרוח, לא אפיין את העם היהודי רק במצרים. לצערנו הוא חדר ל D.N.A שלנו ומלווה אותנו עד היום הזה.

אחת ממידותיו של הקב"ה היא 'ארך רוח', וכך בפרקי אבות גם הדרישה מהאדם – 'וֶהֱוֵי צָנוּעַ וְאֶרֶךְ רוּחַ'.

ארך רוח פירושו הבנה שהחיים מורכבים יותר מאשר סיסמאות פשטניות, הבטחות סרק, ופתרונות קסם. החיים הם תהליכיים ולא תמיד ובהכרח תוצאתיים ומידיים.

גלות מצרים תימשך 210 שנים ולא יום אחד, פרעה יצטרך לעבור עשר מכות ולא רק אחת, הגאולה תהיה בארבע לשונות ולא רק באחת, וכן הלאה על זה הדרך לאורך כל ההיסטוריה היהודית.

החיים מצריכים ארך רוח, סבלנות והבנת התהליך. לכן גם הריון נמשך תשעה חודשים ולא יום אחד, חינוך ילדים נמשך לאורך שנים ולא שנה אחת, וכל תהליך מדיאטה, ועד חזרה בתשובה הוא תהליך ארוך ומורכב, ולא אירוע או מופע חד פעמי של הוקוס פוקוס.

קוצר הרוח שגרם במשך ההיסטוריה לתופעות של 'עכשוויזם', הביא איתו בכנפיו גם רוחות זרות של אשליה שאין צורך בתהליך ואפשר להשיג ולקבל הכל עכשיו- משיח עכשיו, שלום עכשיו, עושר עכשיו, בריאות עכשיו, ביטחון עכשיו, וכדומה.

כאז כן עתה ובימים אלו ממש- דווקא לקראת סוף המסע- יש כאלו שקצרה רוחם ואזל כוחם.

עם ואדם חפצי חיים- מבינים ומפנימים היטב את דברי שלמה המלך בספר משלי: "אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת".

(וארא תשפ"א)