הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)נס קריעת ים סוף היווה שיא של ההתגלות האלקית, להצלת עם ישראל. רגע נורא הוד שבו פתח ההצלה האלקי בא מכיוון ניסי בלתי צפוי, מהים שנקרע, עם ישראל עובר בו לחירותו והמצרים הרודפים טובעים בו. השמחה הספונטנית על ההצלה האלקית ועל ההתגלות המופלאה הופכת לשירה ספונטנית, 'שירת הים', 'אם כל שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה להקב"ה אלא ישראל, וכו', כיון שבאו ישראל לים ונקרע להם מיד אמרו שירה לפני הקדוש ברוך הוא שנא': 'אז ישיר משה ובני ישראל' הוי: 'פיה פתחה בחכמה', אמר הקדוש ברוך הוא לאלו הייתי מצפה" (שמות רבה כג ד).
השירה והשמחה ירדו כרוכים מהשמים. שכן: "אין אדם שר שירה אלא מתוך שמחה וטוב לבב" (רש"י ערכין יא א). "ואין 'אז' (ישיר משה) אלא שמחה שנאמר (תהלים קכו): 'אז ימלא שחוק פינו'" (שם). שאמרו השירה בשמחה כמ"ש (תהילים ל ס"ז): "הפך ים ליבשה, בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו". ובברכת אמת ויציב: "משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה וכו', והיינו שמחה האלקית מהשם יתברך ברוח הקודש" (פירוש מהרז"ו שם).
בהקשר לכך נעמיק ביסוד השמחה, לא רק זו הספונטנית הבאה מאליה לרגל אירוע מרגש ומשמח, אלא השמחה היזומה הנבנית בנפש. השמחה שהיא יסוד נחוץ ובונה בנפש האדם, שמייצרת אופטימיות, מגייסת אנרגיות חיוביות ותעצומות נפש, להתמודדות עם אתגרים קשים.
"השמחה הפנימית, כשהיא מתגברת ועולה בנשמה, היא מעוררת את כחות החיים ממקורם, להיות מלאים נהרה בתוספת ברכה ושפעת קדושה" (עו"ר ח"א עמ' רכ"א).
השמחה הפנימית גם משפיעה על שיקול וישוב הדעת: "רק על – ידי השמחה יוכל להנהיג המח כרצונו יוכל לישב דעתו, כי שמחה הוא עולם החירות, בבחינת (ישעיהו נה): 'כי בשמחה תצאו'" (ליקוטי מוהר"ן – מהד"ב י).
השמחה נדרשת במיוחד כאשר האדם עסוק בבניית עולמו הרוחני והמידותי: "הענג והשמחה, הם דברים מוכרחים להיות מתלוים אל כל עסק רוחני; רק כשיתענג האדם וישמח במעשה הטוב והיושר, אז יהיה חרוץ לעשותם בתכלית שלמותם ולהוסיף עליהם מדי יום ביומו" (עקבי הצאן עמוד קיז).
שאלת היסוד היא האם ניתן לעורר את הרגש באופן מלאכותי, האם אז היא לא תיעשה מן השפה ולחוץ?
"והנה כל הדברים המסורים ללב צריכים עזר הלב. שהרי אם יאמרו לאדם שיירא והוא אינו ירא, וכן על זו הדרך אם יאמרו לו שלא יירא והוא ירא, או אם יאמרו לו שיצטער, או שלא יצטער שישמח, או שלא ישמח, וכדומה יוכל לעשות הפך ממה שלבו חפץ?!" (פלא יועץ – ערך שמחה).
העצה שמציע ה'פלא יועץ' היא, לעורר את רגש השמחה ע"י כח המחשבה וטהרת הנפש: "רק על פי שכלו יהולל איש שיהפוך את לבו וינהגהו אל המקום אשר יהיה שמה הרוח ע"י מחשבות טהורות תדיריות. והן אמת שעניינים אלו עיקרם תלוי לפי מעשיו של אדם ולפי זכות הנפש כך עיניו תחזינה מישרים. וכו'" (שם).
השמחה – היא תופעה נפשית רגשית הנובעת מתוך שלימות ולעיסוק בדבר ערכי גדול ונחשב: "כי השמחה היא מצד השלימות ואשר יש לו שלימות הוא שמח" (מהר"ל נתיב התורה יח).
ניתן גם לעורר את השמחה ע"י עשיה, מבחוץ פנימה: "אבל כדי שיגיע האדם למדרגה זו של שמחה, הראויה לעבודת ד' השלמה, צריך הוא לעורר את כחות הנפש ע"י השפעתן של פעולות חצוניות, שמהן היא ג"כ הרננה, הרמת הקול בתנועה המקבילה לשמחה, שהיא מוקדמת בזמן, אבל מאוחרת במעלה לעצם העבודה, שהיא צריכה להיות כבר בשמחה עצמית, שהיא משפיעה כבר על אחרים התעוררות נפשית, והיא אינה צריכה להתפעל מענינים אחרים זולת מקורה העצמי" (עולת ראיה ח"א עמ' רכ"א).
(בשלח תשעז)
