פרשת השבוע מפגישה אותנו עם משה ואהרון התובעים את שחרור עמם: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-פַּרְעֹה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה-אָמַר ה' אֱ-לֹהֵי הָעִבְרִים, עַד-מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי; שַׁלַּח עַמִּי, וְיַעַבְדֻנִי." (שמות, י', ג')
אבקש להתמקד ברעיון השִעבּוּד והחירות ולהביא דברי הגות בנושא.
אבסורד השעבוד: "ההגית במחשבתך כי האדם הזה, אשר אתה מכנה בשם 'עבד', כמוך מן הזרע נוצר, כמוך הוא רואה את הרקיע על ראשו, וכמוך הוא נושם חי ומת? אתה יכול לראותו כבן חורין והוא אותך כעבד" (סנקה הרומי, מאה ראשונה לספירה).
"… יש לי חלום שיום אחד על גבעותיה האדומות של ג'ורג'יה, יוכלו בניהם של עבדים לשעבר ובניהם של בעלי עבדים לשעבר להתיישב יחדיו לשולחן האחווה. יש לי חלום שיום אחד אפילו מדינת מיסיסיפי, מדינת המדבר, המזיעה תחת חום אי הצדק והדיכוי, תהפוך לנווה מדבר של חופש ושל צדק. יש לי חלום שארבעת ילדיי יחיו יום אחד באומה בה הם לא יישפטו על פי צבע עורם אלא על פי טיב אישיותם." ("יש לי חלום" – "I Have a Dream"', מרטין לותר קינג, 1963)
והנה דברים שנאמרו על ידי הרב אברהם יהושוע הֶשֶל, מההוגים החשובים של יהדות ארה"ב במחצית השנייה של המאה ה-20. השל ששילב בחייו למדנות מובהקת, רוחניות עמוקה ורחבה ופעילות חברתית נמרצת, צעד בהפגנה, שלוב זרוע עם מרטין לותר קינג, וציטט מפרשת שמות:
"… בכנס הראשון על דת וגזע, המשתתפים הראשיים היו פרעה ומשה. אלה היו מילותיו של משה: "'ֹּה אָמַר ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל: שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי', בעוד שפרעה הגיב: 'מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל? לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ!'. ועידת הפסגה הזאת טרם הגיעה לשורתה האחרונה. פרעה אינו נכון להיכנע. יציאת מצרים החלה, אך היא רחוקה מלהסתיים. למעשה, היה זה קל יותר לבני ישראל לחצות את ים סוף מאשר לסטודנט שחור לחצות קמפוסים של אוניברסיטאות מסוימות…" (השל, 1963, מתוך: "א-לוהים מאמין באדם")
די לעבדות! הקריאה להפסקת שעבודם ואפלייתם של בני אדם, ע"י בני אדם אחרים, ראוי שתלווה אותנו גם היום, מתוך אחריות מוסרית וערכית לאחינו באשר הם.
(בא תשפ"א)