לא עם הראש בקיר
תמונה אחת; במאמץ לגייס את הרב חיים קנייבסקי ליתר הקפדה על סגירת מוסדות הת"ת במגזר החרדי, לקראת אפשרות של הארכת הסגר, התקשר ראש הממשלה נתניהו לנכדו של הרב, משמשו הצמוד, וביקש הנחייה ברורה של הרב בעניין. ברשתות החברתיות, ולא רק שם, היו שתקפו את ראש הממשלה איך זה הוא מבזה את עצמו ודרכו אותנו אזרחיי המדינה, בכך שהוא יוצר קשר עם הנכד, ר' יענקל, וממתין למוצא פיו של הרב קנייבסקי.
תמונה שנייה: כמה מחשובי הרבנים במגזר הציונות הדתית, הרב חיים דרוקמן, הרב שמואל אליהו, הרב יהושע שפירא, הרב דוד סתיו, הרב יעקב מדן, והרב דודי דודקביץ', (הרכב מעניין עם ייצוג למנעד הזרמים במגזר) נפגשו לאחרונה עם המשנה לפרקליט המדינה, שלמה (מומו) למברגר, לשמוע ואולי בעיקר להשמיע סביב סוגיית מותו הטראגי של אהוביה סנדק ז"ל. למברגר, מתוקף תפקידו, הוא האחראי על החקירה. הוא שמע שם שאלות קשות על התנהלות השוטרים שהיו מעורבים באירוע, על התנהלות החקירה ובכלל זה כלפיי השוטרים, מדוע לא השעו אותם, ועוד שאלות, שלטענת הרב שמואל אליהו לא קיבלו עליהן תשובות. כצפוי, מיד עם פרסום הידיעה, החלו ברשתות תהיות- מה פתאום המשנה לפרקליט המדינה יושב עם הרבנים האלה בנושא כשהחקירה עדיין בעיצומה, האם כך נוהגת הפרקליטות גם כשמדובר בקבוצות אחרות, מה למברגר סיפר להם מהחקירה (הנ"ל 'סרוג', מה לעשות. וגם הרבנים. מהפרקליטות הבהירו: לא סיפר כלום מהחקירה עצמה), וכדומה.
לענ"ד, לעצם עניין הפגישה הזו של הרבנים עם המשנה לפרקליט המדינה (הרב דרוקמן אמר לערוץ 7 שמטרתה היתה לתבוע חקירה חיצונית בלתי תלויה), כמו גם לטלפון של נתניהו לנכד הרב קנייבסקי, לא רק שלא היה פה עניין של "מלך ('ביבי- מלך ישראל', זוכרים ממרכז הליכוד?) שמוחל על כבודו אין כבודו מחול", אלא שהפנייה הזו והמפגש השני היו מתבקשים, וטוב שהיו. גם בניהול מדינה, לא תמיד נכון ללכת עם הראש בקיר. כשרואים בעיות שמתקשים לפתור אותן עפ"י הספר, נכון ורצוי לצאת קצת מהמסגרת הפורמלית (בגבולות נכונים, כמובן), לוותר קצת על הכבוד והעיקר- להביא לתוצאות טובות יותר מהדרכים האחרות שהעלו חרס. אם מפגש הרבנים יביא למחשבה נוספת בפרקליטות ביחס להתנהלות החקירה, כך שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה – היה שווה. אם שיחתו של נתניהו עם ר' יענקל הנכד, תביא לכך שהרב קנייבסקי יורה לצאן מרעיתו שלא לפתוח עדיין את תלמודי התורה, עד שמשרד הבריאות יתיר, היה שווה. ועוד איך. (ומה אם לא? לסגור בכוח, לקנוס. מה שצריך). ואתם יודעים מה? אם ערוץ הקשר יביא בהמשך לעוד דברים טובים ביחסי חרדים-מדינה, מה רע?
לטעמי, לו היתה דרך לדבר גם עם הפלג הירושלמי הקיצוני ולשכנעם להתחסן מפני הקורונה ולהפסיק עם בלגנים, הייתי מעדיף את הדרך הזו על פני אין ספור התכתשויות עימם, תוך ביזוי השוטרים הנאלצים להיכנס למאבקים האלה. אבל למרבה הצער, על הפלג הזה, בכל הקשור ליחסו את רשויות המדינה, נאמר: "דבר אל הקירות ואל האבנים". אך כמו שלמדתי פעם, שכל משבר יכול להיות קרש קפיצה להתפתחות חיובית, גם כאן, ממעמקי החיתולים המצחינים שנזרקים על שוטרים המגיעים לאכוף את הנחיות הקורונה שם, לצד הענשת אלה הלוקחים חלק בכך, כדאי אולי שימצאו את האנשים הרלוונטיים שיתכנסו לוועידת קנוסה במאמץ לקבוע 'כללי משחק' שכולם יוכלו לחיות אתם בשלום. ואם לא יילך – אז להיות הרבה יותר רציניים עם אכיפת החוק שמה, על כל שלוחותיו. טיפול בעריקים, סנקציות כלכליות, הכל. ממש. כי הכי גרוע בעיני זה להתרגל לכל ההתנהגות הנאלחת הזו של הפלג הזה, ולהישאר אדישים כלפיה.
למלא את טנק הדלק
טוב מאוחר מאשר בכלל לא, ומכאן אני שולח זר ברכות ותודות לראשון לציון הרב יצחק יוסף על שגינה את הפוחזים המשתתפים בהפגנות ומתנכלים לכוחות הביטחון ואסר על השתתפות בהן. לצערי, מעמיתו הרב האשכנזי הראשי מה ששמעתי זו רק קריאה ליום תפילה. אולי זו בעיה בשמיעה שלי. וסוף סוף גם הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין עשו את המתבקש, אם כי באיחור מה, ואסרו על הנערים להשתתף בהפגנות האלה. ולפחות ביום הראשון זה פעל את פעולתו והלילה בבני ברק נראה שקט. אני הייתי מצפה מהרבנים הראשיים למלא את טנק הדלק ברכב השרד שלהם עד הסוף, להצטייד בסנדוויצ'ים כשרים למהדרין ולנסוע מרב לאדמו"ר, מאדמו"ר לראש ישיבה, מראש עיר חרדית אחת לאחרת, ושינסו לדבר אל ליבם ואל השכל הישר שלהם. מה יותר חשוב מזה היום? לא תופס. ובאותה נשימה, גם התנהגות המשטרה, כפי שהיא משתקפת בטלוויזיה וברשתות, היא לא מה שניתן לצפות ממנה. לפעמים קשה להשתחרר מהרושם כי אופי תגובתה מכוון למצלמות. לדעת הקהל. שגם החילונים ובעיקר התקשורת יראו שיש אכיפה בבני ברק. בעיניים שלי, כשמחפשים מבוקש בשטחים, או עבריין ספציפי, יודעים לעשות עבודת פינצטה. כך לענ"ד נכון לנהוג גם כאן. אבל מי אני. ונקודה נוספת העולה מהסרטונים על המהומות בבני ברק. לפחות על פי מראה חלק מהמסיתים הראשיים, הם ממש לא חרדיים. אולי שבאבניקים, אולי סתם נערים גברתנים התופסים טרמפ לעשות בלגן. גם הם (לא רק הם) עושים עוול לציבור החרדי. ולסיום עניין זה. לטעמי, מוסד חינוכי שיפתח בניגוד להנחיות, על המדינה לקזז לו סכום משמעותי ממה שמגיע לו. ובעיקר הייתי מצפה מראשי ישיבות שיבהירו לתלמידים ולהוריהם, שילד/נער שייראה בהפגנות האלה או שיפר את הנחיות הקורונה, פשוט ייזרק מהישיבה. למה כ"כ קל לעשות את זה (בלי שאחשוב שזה מוצדק) למי מהם שייתפס רח"ל עם מכשיר טלפון 'לא כשר', ופה אי אפשר?
המחאה הקטנה שלי
גילוי נאות: אני "מת" על חלת ויזניץ'. לא חשוב עם מה. אבל בלנ"ד, כנראה שניפרד. ולא בגלל דיאטה. מחאה קטנה שלי על ההנחיה שנתן האדמו"ר של החצר החשובה הזו לפתוח את תלמודי התורה שלהם, חרף הנחיות משרד הבריאות. אופס, בשורה. כעבור יום הובהר מהחצר ש"יש להקפיד על ההנחיות, שלא להדביק", או משהו דומה, ובתחילת השבוע אכן נשארו המוסדות סגורים. יש תקווה לחלה הטעימה הזו גם בשבת הזו. ואחד מחבריי, בעברו הרחוק חרדי והיום פרופסור, העלה פוסט בו הכריז כי נוכח התנהגות (חלק) מהציבור החרדי ובעיקר נוכח הגיבוי, המלא או בשתיקה, של רבנים ונבחרי ציבור חרדיים, הוא מפסיק את הוראות הקבע שלו לטובת מוסדות חרדיים. מודה, לי אין את הבעיה הזו. אין לי הוראות קבע כאלה. כל אחד והמחאה שלו.
דוגמא אישית
גם אני ושכמותי לא חוסכים שבט ביקורתנו מחרדים העורכים שמחות ברוב עם, וכדומה. אבל בואו רגע, ככה בשקט בשקט, בלי שאף אחד שומע, נבדוק את עצמנו. בשכונה שלנו, ובעיקר ביישוב שלנו. ההומוגני. לפחות באחד מהיישובים "שלנו", נערכו בשבת שעברה שלוש שמחות, כן ירבו, אבל עם מלא, מלא אנשים. הרבה יותר משההנחיות מתירות. לפחות אחד מהם עם מאה ויותר משתתפים, באולם של בית כנסת. גם תירוץ של 'רק משפחה מורחבת השתתפה' הוא פחות מתירוץ קלוש. (תשאלו את משי זהב, ששכל את הוריו שנדבקו בקורונה במסיבת חנוכה משפחתית). החגיגה הזו היא גם לא בדיוק אקט חינוכי מבריק של ההורים כלפיי ילד בר המצווה. אם בחינוך עסקינן. אז לפני שנבוא בדרישות כלפיי אחרים, הבה נקשוט עצמנו תחילה.
ע"ש מי יירשם הכישלון?
"25,000 מתיישבים שנשלחו ע״י ממשלות ישראל להתיישב על קרקעות מדינה חוקיות, נותרו מופקרים בשטח ללא תשתיות אלמנטריות וללא מרכיבי ביטחון. נתניהו וגנץ בחרו, כל אחד בדרכו, להשאיר אותנו כאזרחים סוג ג׳", נמסר מפורום ההתיישבות הצעירה ביו"ש, עם פירוק אוהל המחאה שהקימו בירושלים. "זהו יום עצוב למדינת ישראל. יום בו מנהיגיה הפנו עורף להתיישבות ביהודה שומרון. מי שלא מסוגל לנהוג באנושיות והומניטריות כלפי עשרות אלפי ילדים נשים וגברים יהודים וחלוצים ומעדיף להעניק אתנן פוליטי דווקא לעברייני הבניה בנגב וברשות הפלסטינית, חושף סדר עדיפויות מעוות ומקומם, שלא עולה בקנה מידה אחד עם סדרי העדיפויות של מרבית החברה בישראל." קל להזדהות עם ההרגשות האלה, וההאשמות שהם מטיחים, גם אם אתה או אחד מילדיך לא מתגוררים ביו"ש.
ומכיוון שאנחנו בתקופת בחירות, לא הופתענו לראות שוני כלפיי מי מפנים את האצבע המאשימה. בהודעה דלעיל, של המתיישבים עצמם, הטענות הן הן כלפי נתניהו והן כלפיי גנץ. לעומת זאת, ראש מועצת בנימין, ישראל גנץ, שהיה מעורב מאוד בשבועות האחרונים בכל המהלכים, שיבח את ראש הממשלה נתניהו ואת הקיטור הוציא על גנץ: "לצערי, שר הביטחון בני גנץ, שיודע היטב מהי ההחלטה הצודקת שצריכה להיות וכבר הסכים לה, חזר בו ברגע האחרון בלי סיבה עניינית ומשיקולים פוליטיים צרים וקטנים, למרות המבט העמוק שלו בעיני נציגי ההתיישבות הצעירה בפגישה שלנו."
ואילו ח"כ איילת שקד מ'ימינה' בחרה למצוא את האשם בראש הממשלה ש"לא נלחם (מן הסתם מול גנץ) על מה שחשוב באמת." אז לא הבנתי. כמה אבות יש לכישלון? אחד (ואז, מי הוא) או שניים?
(בשלח תשפ"א)
