מה בין מכת ברד למתן תורה?

התיאור מזרה האימה של מכת ברד מהדהד בראשינו מזה אלפי שנים (שמות ט, כג-כד):
"וַה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה וַיַּמְטֵר ה' בָּרָד עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד כָּבֵד מְאֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָז הָיְתָה לְגוֹי".
אמנם, מעמד נשגב ומפחיד זה מזכיר לנו מעמד אחר, אותו נקרא בשבת פרשת יתרו (שמות יט, טז-יט):
"וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה […] וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד. וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱ-לֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל".
נשים לב להשוואות המתבקשות: קולות וברד=קולות וברקים; ברד כבד מאוד=ענן כבד […] וקול שופר חזק מאוד; דימויי האש, החרדה שהדברים מולידים בנפשות החוזות במראה, תחינותיו של פרעה שהקולות יחדלון אל מול קול השופר ההולך וחזק מאוד, כולם מצביעים על דמיון עמוק. בשני המקרים הקב"ה מתגלה, בפעם הראשונה בהתגלות של פורענות ובשניה בהתגלות של חסד, ובשני המקרים העם החוזה בהתגלות איננו מסוגל לעמוד בה. כך בפרשתנו (שמות ט, כז-כח): "וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם חָטָאתִי הַפָּעַם ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים. הַעְתִּירוּ אֶל ה' וְרַב מִהְיֹת קֹלֹת אֱ-לֹהִים וּבָרָד וַאֲשַׁלְּחָה אֶתְכֶם וְלֹא תֹסִפוּן לַעֲמֹד". ומנגד, להבדיל, בפרשת יתרו (שמות כ, טו-טז): "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק. וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱ-לֹהִים פֶּן נָמוּת".
בני תמותה, יהיו אלה פרעה ועבדיו או אף "עמך" ישראל, אינם מסוגלים לחזות בהתגלות א-להית עוצמתית ונשגבת. הברד מבטא שידוד מערכות הטבע והתנהלות א-להית ישירה לטובת שינוי המהלכים האנושיים בעולם. הקב"ה מבקש להשפיע על פרעה, לחולל מציאות חדשה בעולם, כשם שהוא מבקש להשפיע על ישראל ולגרום להם לקבל תורה ולהורידה לעולם.
אולם, יתכן שיש כאן זוית אחרת לדיון, שתבטא את הדמיון וההשוואה בין מכת הברד למעמד הר סיני, וזאת באמצעות ניתוח הפיסיקה של האירועים. חדי העין שבינינו יבחינו שהתורה מתארת "קולות וברד" במכת ברד, בעוד סביר להניח שהקולות הם תולדה של נפילת הברד על הארץ. בדומה לכך, במעמד הר סיני נאמר קולות וברקים, וזה נגד הסדר ההגיוני, אם אנחנו מניחים שמדובר ברעמים שמתלווים לברקים. הלא כל בר בי רב דחד יומא יודע שמהירות הקול נמוכה בהרבה ממהירות האור. מי שמסייע בעדנו לפענח ענין זה הוא החכם האיטלקי הנודע ר' משה חפץ, מחבר הפירוש הנפלא על התורה "מלאכת מחשבת". הרב חפץ, בן המאה ה-17-18 (למניינם) היה פילוסוף ופרשן, שביקש לנקות את עולמה של היהדות מדעות ואמונות תפלות, ולהעמיד אותה על יסודות שכליים וטבעיים. בהתאם למסורת האיטלקית, ולפי דיוקנו המצורף לספרו, הרב חפץ היה מגולח זקן ובעל שיער ארוך עד כתפיו, לבוש באצילות ובהוד. נשים לב לפרשנותו לתופעת הברד:
"וידוע כי הברד תשמיע קול רעם או מהכאה הטיפות זו בזו או מסערת האויר המתרחב בחוזק כדמות קנה השריפה.‏ אם כן בדרך טבע ראוי‏ שהברד יהיה בראש וראשון והקולות שניים ומסובבים מן הברד.‏ באופן שבסור הברד, הסבה, יסורו הקולות המסובבים ממנו.‏ אמנם ה' יתברך אדון הטבע רצה בזה לברוא חדשה לנס בתתו קולות נוראים אשר אינם מסבת הברד, אלא היו הם בעצם וראשונה סבה לברד, כי הוא ירים לעב קולו להומם ולאבדם".
שיטתו של הרב חפץ, אותה הוא מרחיב ומבאר שם, ושבעקבותיו הולכים פרשנים דגולים כדוגמת רי"צ מקלנבורג, בעל "הכתב והקבלה", היא שהקב"ה ברא גל קול רב עוצמה, שעירער וחולל מהומה בענני מעלה, וכך נוצרו תופעות מטאורולוגיות לא טבעיות ולא רגילות, בין השאר בדמות ברד ואש מתלקחת. גם כיום לומדים חוקרים כיצד להשתמש בגלי קול בכדי לחולל תופעות מהממות, בעיקר בתוך גוף האדם ותודעתו (נשקים סוניים ואינפרא סוניים).
יתכן שניתן להחיל מדבריו של בעל מלאכת מחשבת כאן גם על מתן תורה. המעמד הקולי, בדמות בריאה א-להית של קול נשגב ובלתי נתפס לאזניים אנושיות רגילות, חולל אצל העם תחושות פיסיות קשות ביותר, עד כדי כך שהם נאלצו לבקש ממשה רבינו לתווך בינם לבין הבורא. גם העם וגם פרעה, להבדיל, מבקשים ממשה להפסיק את הקולות הא-להיים, שמחוללים את המהומה הגדולה בשמים ובארץ. קול גדול ולא יסף.
יתכן שבכך למדנו כמה פירושים מעניינים על העיסוק המקראי בקול ה' (חוצב להבות אש, יחיל מדבר, יחולל איילות, וכו' וכו'). מכל מקום, ה' מתגלה בקול, וכל אחד לפי דרגתו מפנים את הקולות ומקבל מהם דעת.
(יתרו )