נו, אז מה יהיה בבחירות? רבים מהנשאלים ישיבו על פי תחושת הבטן שלהם או עפ"י מה היו רוצים שיהיה. מדרגה אחת למעלה הם אלה המסתמכים על הסקרים העדכניים. זה החומר אתו ניתן לעבוד עד מוצאי הבחירות. אבל גלוי וידוע כי תקיפות הסקרים, גם אם הם אמינים ונערכו עפ"י כל הכללים, היא ממש ממש לא שלמה. ולא רק בגלל סטיית התקן שהיא מובנית בכל סקר. יש גם את ההטעיות המכוונות, וחוץ מזה, חשוב לדעת גם לקרוא את מה שמעבר ל'שורה התחתונה' של הסקר. ניקח הפעם את עניין עד כמה בטוחים המשיבים לסקר כי בכלל יגיעו לקלפי להצביע, וכמובן עד כמה הם בטוחים היום שיצביעו למה שכיום הם חושבים להצביע. בשורות הבאות נסתמך על סקר שערך פרופ' יצחק כץ מ'מאגר מוחות' עבור ישראל היום וחדשות24, שממצאיו פורסמו ביום ראשון. נתחיל בתשובות לשאלה עד כמה בוודאות תגיעו לקלפי. מבין אלה שענו כי יצביעו ש"ס השיבו כך 86%, ליכוד 79%, הכלכלית החדשה (זליכה)- 77%, ישראל ביתנו 73%, העבודה, כחול לבן, מרצ ויש עתיד 71% כל אחת, ורק אז מגיעים המצביעים הפוטנציאלים של הציונות הדתית של סמוטריץ' עם 69% ודאות שיגיעו לקלפי ומצביעי ימינה עם 61%. יהדות התורה עם 59% ותקווה חדשה של סער עם 59%. מה אפשר ללמוד ממספרים אלה? שרמת הוודאות שאלה שאמרו בסקרים שיצביעו לימינה או לציונות הדתית אכן יטריחו עצמם לקלפי היא ממש לא גבוהה, ביחס למפלגות אחרות, כך שתהיה זו טעות לבנות עליהם יותר מדי ו/או לא לעבוד עליהם חזק עד ליום הבחירות. עיקר הבעיה היא אצל 'הציונות הדתית', שבחלק מהסקרים מתנדנדת עם 4 מנדטים (בחלק יש לה 5), כך שגם אם אלה שאומרים היום כי יצביעו לה כלל לא בטוח שיילכו להצביע, זו בהחלט סיבה לדאגה. גם בתשובה לשאלה מה הוודאות כי תצביעו בקלפי למי שאתם חושבים היום שתצביעו, 'הציונות הדתית' במקום ה-7 עם 80% ודאות (אחרי ש"ס עם 93%, העבודה עם 93%, ישראל ביתנו עם 93%, הליכוד עם 91%, יש עתיד עם 87% ותקווה חדשה עם 84%), ו'ימינה' משתרכת במקום ה-10 עם 76% ודאות. מי שמחפש נחמה ימצא אותה בכך שמצבה של יהדות התורה בשני הפרמטרים האלה לא טוב יותר.
רב-כן, רב עיר – לא
בימים אלה, שרבות מהמפלגות מבטיחות לנו שיעשו רפורמה מקיפה במערך בתי המשפט, כולל מינוי שופטים "ראויים", כלומר שמרנים, כלומר בעלי עמדות ימין פלוס, אולי זה הזמן לחשוב גם על פן נוסף של הרפורמה; מינוי בימ"ש מיוחד לענייני דת-מדינה. כל כך הרבה עניינים מתחום זה מגיעים לשמה, ואולי נכון לחשוב על הרכב מיוחד של שופטים, ש'יתמקצע' בנושאים אלה, על כל הרגישויות והמורכבויות שלהם. אני יודע, כל משפטן, בין מתחיל, בין ותיק ומנוסה, יספר לי שמול השופטים רק ספר החוקים והתקדימים המשפטיים ולכן כל אחד שהגיע לשם הוא סופר מומחה לכל התחומים וגם לתחום ענייני דת-מדינה. ובכל זאת, מן המוסכמות היא שכל שופט מגיע לכס השיפוט עם עולם החינוך והערכים שלו, עם האג'נדה שלו לכל דבר ועניין, ופעמים הרבה שאלה משפיעים על החלטותיו. עם כל הכבוד לשופט ערבי, ובלי לזלזל ח"ו בכישוריו המשפטיים ובהגינותו, נראה לי הזוי ששופט שאינו יהודי (זה נכון גם לגבי נוצרי, לו היה שופט כזה בבימ"ש עליון) יכריע בסוגיית 'מיהו יהודי', למשל, גם אם זה "בסך הכל" משפט ודין שאינו הלכתי. שהרי בשורה התחתונה 'דינא דמלכותא דינא'. ואם בבית משפט עליון עסקינן, ביום חמישי שעבר דנו שם השופטים נעם סולברג, דפנה ברק ארז וענת ברון בעתירה המבקשת לשלול את תעודת הרבנות של (הרב) מרדכי (מוטי) אלון. את העתירה לבג"ץ הגישו, איילת כהן וידר, פרופ' חנה קהת, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בישראל, עמותת מגן לקהילות היהודיות JCW ו'קול ועוז.' הרקע- ידוע, ואין טעם שנחזור עליו. על פי הדיווח בחדשות 'כאן', במהלך הדיון המליצו השופטים ל(רב) מרדכי אלון לוותר על תעודת הכושר לרב עיר, והוא הודיע, באמצעות עורך דינו, כי הוא מקבל את ההמלצה. לא ויתור גדול, שהרי ברור שמאז הורשע ב-2013 במה שהורשע, אין סיכוי בעולם שהיה מתמודד, ובטח ובטח שלא מתקבל לתפקיד רבני בכיר. אני גם לא בטוח שעם הרשעה כמו שלו הוא היה עובר אפילו את סף הגשת המועמדות. בתכלס', לא זה מה שרצו העותרים. חפצם היה שהרבנות הראשית תשלול ממנו את תואר הרב, מתוקף חוק הקובע כי רב שהתנהג באופן שאינו הולם את תפקידו, יכולה הרבנות לשלול ממנו את תואר הרב. רק נזכיר, שיונה מצגר, הוא ולא אחר, בעת שכיהן כרב ראשי לישראל, אף העביר החלטה כזו במועצת הרבנות הראשית. אבל שם, החברים המכובדים ברבנות הראשית, נרתעים מלהשתמש בסנקציה הכל כך צודקת הזו, לפחות כאשר מדובר ברבנים ידוענים או מקושרים שסרחו. ומי אנחנו שנתווכח עם הרבנות הראשית? אבל במחשבה שנייה, נוכח הזילות שחלה בשנים האחרונות בתואר הזה- רב – שפעם היה מכובד כל כך, מה זה כבר כל כך משנה?
עצה טובה קמ"ל
אני מניח שלא רבים מקוראינו שנחשפו לדבריו של ח"כ פינדרוס מ'יהדות התורה' על החיילת שהתגיירה בצה"ל ("שיקסע". התנצל אח"כ), נשארו אדישים להם, כמו גם להחלטת בג"צ בעניין ההכרה בגיורים הרפורמיים והקונסרבטיביים שנערכים בישראל. בטוח ששופטי בג"צ חטפו מטח קללות על החלטתם, והרשת החברתית מוכיחה. אז לטובת כולנו, כולם, הנה פוסט שהעלה הרב עילאי עופרן, רב קבוצת יבנה ומראשי המכינה הקד"צ 'שיח השדה'. לשתות מים קרים, ולקרוא. הנה דבריו:
"לגמלים יש נטייה שלא לראות את הדבשת של עצמם, וגם אנשים שבאופן כללי יודעים מתמטיקה, מתקשים לפעמים לחבר אחד ועוד אחד. לכן טוב שמדי פעם מזמן הקב"ה איזה צירוף מקרים בעולם, כזה שמסב את תשומת הלב או מציב ראי ישר מול הפרצוף.
"באותו היום שבו קבע בית המשפט כי על המדינה להכיר ביהדותם של מי שהתגיירו בגיור קונסרבטיבי ורפורמי, אמר חבר כנסת חרדי כי אין להכיר בגיורים הנעשים בבתי הדין הצבאיים ומי שהתגיירה שם אינה יהודיה. 'שיקסע' בלשונו המכוערת. הרשת מלאה בקולות המזדעזעים עמוקות מדברי אותו ח"כ – הם מוחים על ביזוי כבוד התורה של הדיינים היושבים בבתי הדין הצבאיים, ויוצאים חוצץ כנגד אונאת הגרים שהתורה כל כך הזהירה והקפידה על כבודם. אך באותה נשימה, ממש בלי לקחת אוויר, רבים מהם עושים אותו דבר, ממש אותו הדבר בדיוק, כלפי המתגיירים בבתי הדין הלא-ארותודוקסים – רבניהם לא רבנים, והם סתם 'גויים'.
"חשוב להבהיר – יש כאן מחלוקת עמוקה ונוקבת, אולי החריפה ביותר שיודע העם היהודי כיום – בהלכה ובהשקפה, במדיניות ובחזון וייתכן שאפילו בעיקרי האמונה. אבל החוויה האנושית די דומה בכל המקרים – מה שמרגיש הסדרניק שמגלה שבעיתונים חרדים משמיטים לרבו את תארי הכבוד, זה בדיוק מה שמרגיש יהודי רפורמי שעושים לו דבר דומה. מה שעובר על מי שהתגיירה בגיור צה"לי וקוראים לה "שיקסע", דומה להפליא למה שעובר על מי שהתגיירה בגיור קונסרבטיבי ובמשרד הפנים לא מכירים בה כיהודייה.
"אסור שרגשות יכריעו את הדיון ההלכתי, ההשקפתי והעקרוני, ואדם לא צריך לשנות את עמדתו כי מישהו עלול להיעלב ממנה. אבל לטובת החברה האנושית, הערבות ההדדית והניסיון לבנות כאן משהו ביחד – בעם הזה, במדינה הזו, כדאי מדי פעם לנסות להרגיש מה עובר על מי שעומד בצד שממול. לא כדי שנשנה את דעתנו, אלא כדי שנחשוב איך לנסח אותה. בשביל זה לא חייבים את הדברים המכוערים שאמר אותו ח"כ, אפשר פשוט להציץ לפעמים במראה", עצתו של הרב עופרן.
איך עוברים בשתיקה על המחרף והמגדף הזה?
אם חיפשתם ולא מצאתם את האחראים לכישלון מערך הגיור בישראל, באנו לעזור לכם. אליבא דהרב גדליהו אקסלורד, זקן רבני חב"ד בישראל ולשעבר אב"ד בבית הדין בחיפה, בוגרי ישיבות 'הציונות הדתית' ובראש ובראשונה הרב חיים דרוקמן- הם האחראים לכישלון מחפיר זה. כך שכתב אותו רב חבד"ניק ישיש, והדברים הובאו שחור על גבי לבן באתר החרדי 'כיכר השבת': "בית הדין הסיטונאי לגרים מטעם משרד ראש הממשלה, הגיורים שלו הם שלא על מנת לקיים מצוות, והמתגיירים נשארים נכרים ונכריות כמו לפני טקס הגיור… עשרות הדיינים המפעילים את בית הדין הזה רובם ככולם הם בוגרי ישיבות 'הציונות הדתית'". בהמשך מכתבו תקף הרב אקסלרוד את זקן רבני הציונות הדתית וראש מרכז ישיבות בנ"ע, הרב חיים דרוקמן, שבעבר עמד בראש מערך הגיור ואמר: "המנהיג הרוחני שלהם, שהיה ראש מערך הגיור, קיבל 'פרס ישראל' על הכנסת חמישים אלף גיורים מזויפים לכלל ישראל רח"ל וידועה מלחמת החורמה שלכם בכ"ק הרבי זצ"ל בעניין מיהו-יהודי שהגיור לא יהיה מזויף". אמר, ולא שמענו שבמגזר ה'סרוג', גם לא את רשימת 'הציונות הדתית' שראשיה בני בית בביתו של הרב דרוקמן, יצאו מעורם כדי לגנות את אותו רב חבד"ניק קשיש. לא ראינו פעשקווילים עם עשרות רבנים מהמגזר ה'סרוג' חתומים עליו, כמו שאנו רואים חדשות לבקרים על דברים הנראים כחשובים פחות. אולי השתיקה נובעת מרצון שלא להרגיז כמה חבד"ניקים שעשויים להצביע למפלגת הציונות הדתית בראשות סמוטריץ' ובן גביר במספר 5 שלה? או אולי השתיקה נובעת כי לא מייחסים חשיבות לאותו רב זקן רבני חב"ד בישראל? (לא הגיוני). מה שכן, את חבר הכנסת מתן כהנא מצאנו מגיב כדבעי. בין השאר אמר: "ההאשמות הקשות נגד הרב חיים דרוקמן הן לא רק פגיעה בכבוד התורה ובזקן הרבנים של דורנו אלא האשמות חמורות כלפי עשרות דיינים ומורים אשר מוסרים נפשם על מצוות עשה של אהבת הגר. הרב דרוקמן עמד בראש מערך הגיור מתוך שליחות אדירה והפך את המקום לאחד המפעלים החשובים ביותר של הציונות בעת הזו. גיורם של העולים מזרע ישראל ושילובם במדינת ישראל עפ"י ההלכה בגיבויים של גדולי ישראל הייתה ונשארה למשימה ציונית ויהודית ראשונה במעלה. רבני הציונות הדתית לא צריכים להוכיח את גדולתם בתורה לאיש, אבל חובתי לא לשתוק כאשר מבזים את תורתם. צר לי על האופן המחפיר בו רבנים בוחרים לנהל שיח הלכתי. לא אתן שיבזו כך גדולי תורה, דיינים ואלפי מתגיירים", סיכם חבר הכנסת ממפלגת 'ימינה'. וטוב שדבריו נאמרו.
כשרות – כן, ל"מהדרין" – לא?
הכשרות הממלכתית העסיקה רבות את בג"צ, ובכלל זה פסק הדין שנתן בשנה החולפת בעתירות שהוגשו ע"י גופים פרטיים המעניקים אישורי כשרות לבתי עסק שבחרו שלא להיות מושגחים תחת הרבנות הראשית. כך גם מה מותר ומה אסור לרשום על האישורים (אסור שתופיע המלה 'תעודת כשרות') וכדומה. עניין חדש, גם הוא בנושא הכשרות, עומד לפתחו של בג"צ, ואם להתרשם מהתבטאויות שופטים בדיון שנערך ביום חמישי שעבר, הוא הולך להנחית הנחייה חדשה על הרבנות הראשית, שבטח לא תתלהב ממנה. במה דברים אמורים? עד כה נמנעה הרבנות הראשית מלתת 'כשרות למהדרין', ורק גופי כשרות פרטיים, בדר"כ חרדיים, עושים כן. בחוק הכשרות גם אין זכר ל'כשרות למהדרין' ולרבנות הראשית גם אין כללים ברורים וכתובים מתי תינתן 'כשרות למהדרין'. א-מה-מה, כיוון שלא מעט צרכנים מקפידים על ה"מהדרין", פנה בעל קייטרינג בדרום לרב משה הבלין, רב העיר קרית גת, וביקש לקבל ממנו, כרב העיר, 'כשרות למהדרין'. בדיון האמור הוציא בג"צ צו על תנאי, לפיו במידה והרבנות לא תשכנע את השופטים לבטל אותו, ייקבע כי אסור להימנע, באופן גורף, ממתן תעודת כשרות למהדרין, באמצעות רב העיר או רב מוסמך אחר, וכמו כן כי הרבנות הראשית תיאלץ לגבש נהלי מהדרין ברורים ואחידים אשר יחייבו את הרבנויות המקומיות בהפעלת סמכויותיהן במתן תעודות כשרות.
פרופ' אביעד הכהן, המייצג את הרב משה הבלין, אמר לאתר 'סרוגים' כי "הניסיון לכפות רבני עיר לתת תעודות כאלה מכוח פסק דין של בית המשפט הוא ניסיון להתערבות בוטה של גורם אזרחי-חילוני בענייני הלכה ופגיעה גם בחופש המצפון והדת. מפעל שיקבל הכשר מכוח פסק דין יהיה אולי כשר בהכשר הבג"צ אך בוודאי לא בהכשר הבד"צ וכל שומר כשרות ידיר רגליו ממנו", דברי פרופ' עו"ד אביעד הכהן. ואנחנו רק נשאל. אם הרבנות הראשית כל כך עומדת על דעתה שהיא, ורק היא, תיתן 'תעודת כשרות', מדוע היא נרתעת מקביעת נהלים ל'כשרות למהדרין' וממתן תעודה שכזו למי שיעמוד נהלים שתיקבע? מה, אחריות כבדה מדי שהיא פוחדת לקחת על עצמה בכל הקשור לכשרות למהדרין.
למי מצביע חרדי?
בסיעת 'יהדות התורה' ערים לאכזבה ולביקורת הרבה שיש ברחוב החרדי כלפיי הנציגים הפוליטיים, ומתפללים חזק שאכזבה זו לא תבוא לידי ביטוי בקלפי. מן הסתם, מתקפת מודעות ופעשקווילים בחתימת ה'גדויילים' וראשי הישיבות עם קריאה נרגשת להצביע למפלגה זו, תציף את הרחובות החרדיים ואלה יעשו את המלאכה. אבל גם שם מודעים למאמץ שמשקיע סמוטריץ', העומד בראש רשימת 'הציונות הדתית' לשאוב קולות חרדיים ממאוכזביי 'יהדות התורה'. בעיקר החסידים שבהם. ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת חוקה של הכנסת, התבטא בעניין זה בריאיון עם יקי אדמקר וישי לפידות ב'קול ברמה'. וכה אמר יעקב אשר: " להצביע לבצלאל סמוטריץ' זה לא עניין של חטא, זו פשוט טיפשות. בצלאל הוא בחור נחמד ומבין כל אנשי הציבור הדתי לאומי הוא גם זה שיודע לדבר בשפה ישיבתית, אבל הוא דואג לאנשים שהוא חי בתוכם. אנחנו לא צריכים קבלני משנה, אדם חרדי מצביע רק עבור אדם חרדי”. נכון או לא נכון? נדע במוצאי הבחירות.
(ויקהל פקודי תשפ"א)
