האם האמנות נוגדת את היהדות?

"על האמן לאהוב את החיים ולהצביע לנו על היפה. בלעדיו חיינו היו מוטלים בספק" (אנאטול פרנס).

מהי המלאות ברוח? מה היחס בין החכמה ובין המלאכה? מהן המחשבות אותן חושב בצלאל? מהי מלאכת מחשבת? מהי ההוראה הנתונה בלבו של בצלאל? מהי ´חכמת הלב´?

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה.
וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה".

רק בגלל הרוח.

בשנת תרס"ח נשלחה מיפו איגרת על ידי הרב קוק שיועדה "לכבוד ראשי החברה הנכבדה לחכמת האמנות העברית אגודת בצלאל". איגרת זו נשלחה בעקבות הקמתה של האקדמיה לאמנות בצלאל בירושלים על ידי בוריס ש"ץ. ההחלטה על הקמת האקדמיה נפלה בקונגרס הציוני והייתה חלק מהאמונה בדבר תחיית העם בארצו. השם אשר נבחר עבור המוסד סימל את האומן היהודי הראשון, בצלאל בן אורי בונה המשכן.

לכאורה נוגדת האמנות את היהדות בהיותה סתירה לאחת מעשרת הדיברות "לא תעשה לך פסל וכל תמונה".
אגרתו של הרב קוק מאירה הסתכלות אחרת על מקומה של האמנות בחיי העם היהודי: "אחד מסימני התחייה המובהקים היא… תחיית האמנות והיופי העברי בארץ ישראל… עתה זרם חיים מרעיד את העצמות המדוכאות והחולות, היא דורשות יופי, אמנות, מלאכת מחשבת… והוא יפתח גם כן את רגש היופי והטוהר… ירומם נפשות רבות…לתת להן הסתכלות בהירה ומאירה על הדרת החיים…" (אגרות הרב קוק א, קנח).

על פי הרב קוק יש מקום לאמנות, יש מקום לדרישה ליופי כי האמנות יכולה לרומם את הנפשות. אמנות יכולה חלילה להוביל לתהומות של עבודה זרה אולם מלכתחילה מקומה הוא שונה (מזהיר הרב קוק את חברי בצלאל לבל יעברו על האיסור של עשיית תמונת אדם).

"האמנות היא בת חירות; ההכרח הרוחני ולא הצורך הגשמי, הוא שמחוקק לה את חוקיה" (פרידריך שילר)
(אמנות או נמות?…)

בעברית ישנה משמעות עמוקה למלים ולא ניתן להתעלם מן הדמיון בין המילים אמנות ואמונה. על פי הרב קוק האמנות הנשגבה והאמתית מקורה בנפש האדם ומובילה להתרוממות רוח, להתבוננות אחרת על העולם-הבריאה.

"הכישרון האמיתי של הצייר האומן כשהוא ברום מעלת כישרונו… להיות מכיר בעמקי טבעי המציאות בין מצב הגשמי שלהם בין מצב הרוחני שבהם ויחס חלקיה זה לזה, הרוחניות והגשמיות" (עין אי"ה ברכות).

האמנות היא ביטוי גשמי למשהו עמוק ורוחני. אצל האדם המאמין, עולמו הרוחני בנוי מאהבת ה' ודבקות בו, היצירה שתהווה ביטוי לעולם הרוחני העמוק תשקף את עולמו האמוני האמן המאמין יודע לראות בעולם הטבע את ביטויי הרוחניות ולתת לכך ביטוי ביצירתו. זו משמעות הזיקה בין המילים אמונה ואמנות.

מכאן ניתן להבין את הייחוד בדמותו של בצלאל ושל יצירתו.
בבצלאל שוכנת רוח אלוקים, הוא מלא קדושה ואמונה וזהו הכוח המניע אותו ביצירה.
בצלאל נדרש לתרגם לעולם מוחשי פיזי את רצונו ורעיונותיו של הקב"ה. רק אדם המלא רוח חכמה אמיתית, חכמת הלב מסוגל להפוך רעיון, מופשט רוחני לדבר מוחשי.

יצירת האמנות נותנת משמעות נוספת להיות האדם נברא בצלם אלוקים, גם האדם הופך לשותף אמיתי בתהליך הבריאה והיצירה.

(ויקהל פקודי תשפ"א)