הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)
יש ספקנים שמאמינים רק במה שהם יכולים לראות או להוכיח מדעית. כל פעם שמציגים בפניהם ראיות למציאות שמעבר לעולם הארצי והמוכר, יש להם תשובה קבועה:
– איך אתם מסבירים את העולם הבא שרואים אנשים בחוויות סף מוות?
– אלה הזיות שהמוח יוצר!
– ומה לגבי העולמות המופלאים שרואים אנשים תחת השפעת DMT?
– הזיות שהמוח יוצר!
– והחזיונות המוחשיים של תסמונת שארל בונה?
– הזיות שהמוח יוצר!
– מפגשים עם רוחות, חייזרים, ישויות שונות?
– הזיות שהמוח יוצר!
– חוויות דתיות? התגלות? נבואה?
– הזיות שהמוח יוצר!
– המציאות הרגילה?
– הזיות ש… אה, לא! מה פתאום! היא אמיתית וזהו, ומי שמטיל בכך ספק הוא מגוחך!
נראה לי שברור עד כמה הגישה הזו היא מפוקפקת. אם מתעקשים על כך שהמוח מסוגל ליצור אינסוף עולמות מופלאים ומגוונים, שנראים מוחשיים לחלוטין, לפעמים אפילו יותר מהמציאות הרגילה, וכולם אינם אלא הזיה – הרי שבכך אנו שומטים את הקרקע מתחת לאמון בקיומה של המציאות הרגילה. שהרי באותה מידה גם היא יכולה להיות יצירה של המוח. העובדה שאנשים אחרים גם הם רואים אותה לכאורה, אינה ראיה למאומה, משום שאותם אנשים עצמם יכולים להיות חלק מההזיה… במילים אחרות, אם יש לך כלי שיכול לתעתע בך ואף עושה זאת פעמים רבות, אין שום הצדקה לסמוך עליו דווקא כשזה נוח לך.
חשוב גם לזכור שלאף אחד אין מושג איך המוח עובד, ומה הקשר בינו לבין התודעה, מלבד זה שהוא קשור אליה איכשהו. מטריאליסטים מניחים כהנחת יסוד שהמוח מפיק את התודעה, אבל אין שום הכרח להאמין בכך. באותה מידה יתכן שהוא קולט ומסנן אותה ממקום אחר. כך שהדיבורים על "הזיות שהמוח יוצר" מייחסים למוח יכולות שאין לנו מושג אם באמת יש לו. במקום זאת, כדאי להתייחס יותר ברצינות לכל החוויות הללו, שאולי פותחות לנו פתח לממדים אחרים של מציאות.
(בהר בחוקותי תשפ"א)
