הרב ליאור הלפרין, עו"ד
בפרשת 'בהר' מצינו גם יסודות לדיני הקניין, הירושה והעברה הבין־דורית של נכסים, וכך נאמר: "והארץ לא תימכר לצמיתות כי לי הארץ.." (ויקרא כה, כג). הרש"ר הירש מסביר כי הביטוי "צמיתות" משמעו הקפאה שבאה לידי ביטוי בהעברה סופית של בעלות. טעמו של ציווי זה הוא שהארץ שייכת לקב"ה, ועם כיבושה היא התחלקה לשבטים ולנחלות על פי ד', ומאז "היא נמשכת והולכת על פי חוק הירושה, שאף הוא נמסר מפי ד'".
לאור זאת, עולה השאלה: האם ראוי לכתוב צוואה או להשאיר את הירושה שתתחלק בבוא העת על פי חוקי התורה?
בין חוק המדינה לדין תורה
קיימים מספר הבדלים מהותיים בין ההלכה ובין החוק האזרחי בישראל. על פי ההלכה: ירושת בכור: יורש פי שניים
ירושת בן זוג: רק הבעל יורש את אשתו, האישה אינה יורשת אלא מקבלת זכויות כמו מגורים, מזונות וכדומה
ירושת בנות: בנות אינן יורשות
ילד מאומץ: אינו יורש
צוואה על פי חוק – בעיות הלכתיות

קיימות לכאורה מספר בעיות הלכתיות עם צוואה הנעשית על פי החוק:
אין צוואה לאחר מיתה: על פי דין תורה, אדם לא יכול לצוות מה ייעשה עם כספו ורכושו לאחר מותו
איסור שינוי סדרי הירושה: קיים איסור לחלק את רכושו בניגוד לדיני התורה, וכדברי שמואל לרב יהודה: "לא תיהוי בי עבורי אחסנא" (ב"ב קלג), לא להיות נוכח במקום בו אדם מעביר נחלתו מיורשיו, וכן פסק שו"ע חו'מ רפב, א.
מחלוקת בתוקף ההלכתי של צוואה על פי חוק: לדעת הרב פיינשטיין, לצוואה על פי החוק במדינת ישראל יש תוקף הלכתי, אך לדעת פוסקים רבים צוואה כזו אינה תקפה הלכתית
צוואה הלכתית – פתרון מושלם
בשל האתגרים הנ"ל, הדרך הנכונה והבטוחה לענ"ד עבור יהודי שומר תורה ומצוות היא לערוך צוואה הלכתית. צוואה הלכתית בנויה על שני עקרונות הלכתיים: מתנה מחיים – הקנאת גוף הנכסים בעודו בחיים בתור מתנה, "גוף מעכשיו ופירות לאחר מיתה" ועל מנת שלא יחזור בו; קניין אודיתא – התחייבות עתידית המבוססת על הודאה בחוב. התחייבות זו נותנת מענה לעיקרון שאין אדם יכול להקנות דבר שלא בא לעולם (שו'ע חומ ד) כגון: נכסים שהגיעו לידיו לאחר כתיבת הצוואה.
צוואה הלכתית היא לא רק פתרון לחלוקת רכוש – אלא מהווה הנחלה של עולם ערכי, רוחני וצודק לדור הבא בקיום השלמות בין הלכה, משפחתיות וערכים.
lior@liorh-law.co.il
