אל תלכו לישון כשמטען כבד יושב ביניכם, אבל גם אל תחכו לרדת החשיכה
פרשת מטות פותחת בדיון נרחב בדיני נדרים. מניסיוני, הלכות אלו לא נשכחו, להיפך, יש להן עדנה ואני נשאלת לא מעט שאלות בהלכות נדרים בשנים האחרונות. בדרך כלל, במהלך קטטה בין בני הזוג מתגלגלים הדברים לפליטות פה של הבטחות והתחייבויות שונות ומשונות שנאמרות בלשון נדר. ההפנמה של הדברים מחרידה את בני הזוג תיכף כששוככת המהומה והשפיות חוזרת.
התורה מתייחסת לנדרים של נשים בתוך המרחב הזוגי. יש הבדל עצום בין אישה שאינה נשואה לבין אישה עצמאית (גרושה או אלמנה) לעניין קיום נדרים. אישה שאינה נשואה חייבת לקיים את נדריה ככל אדם. אולם, אישה נשואה נכנסת למרחב של דיון מורכב יותר מול בעלה. חז"ל תחמו את המרחב הזה שבו אכן הבעל מעורב, בהתאם לסוגי הנדרים של האישה ותוכנם. יש נדרים שמלכתחילה אינם חלים למשל, אם האישה נודרת שלא לשמש עם בעלה, נדר כזה לא יחול מלכתחילה. האישה אינה יכולה להתנות על מחויבות זו ולהפקיע מעצמה את חובותיה כלפי הבעל (בגמרא מתקיים דיון אם עדיין הבעל צריך גם להפר נדר כזה או שאין בכך צורך). יש נדרים שחובה על הבעל להפר, יש נדרים שהוא רשאי להפר, יש נדרים שהוא רשאי להפר אך אם יפר הנדרים עדיין יחולו על האישה אם ולאחר שמערכת היחסים בינה לבין בעלה יסתיימו, ויש נדרים שהוא אינו רשאי להפר. מלאכת התיחום המדוקדקת נעשית במסכת נדרים והופכת את הדיון ההלכתי למורכב ביותר. בהכללה (שאינה מדויקת) ניתן לומר שהאישה חופשיה ועצמאית גם כשהיא במערכת זוגית, אבל את מה שנוגע לחייהם המשותפים של בני הזוג צריך לפתור יחד.
בנוסף, יש דברים שניתן ללמוד ישירות מן הפסוקים. לבעל יש חלון זמן מצומצם לתגובה. הוא יכול להפר את הנדר "ביום שמעו" "אחרי שמעו" ולא "מיום אל יום". מבואר שלבעל מוקצב זמן עד שקיעת החמה של יום הנדר. קיימת אמירה רווחת בהדרכה זוגית שעניינה "לא ללכת לישון כשכועסים". ומשמעותה שיש ללבן את המריבות המשותפות באותו היום, ולא ללכת לישון בכעס ובטינה על בן הזוג. מחקר שפורסם בJournal Nature Communications – הוכיח שיש השפעות מזיקות על המוח אם נרדמים לאחר חוויה קשה שלא לובנה ולא יושבה עד הסוף. החידוש של התורה הוא שלא להמתין לשעות הלילה והחשיכה. יש משהו בשעות הקטנות של הלילה שבהם החשיכה משתלטת על המודעות, הכל נראה שחור (ואולי בשל כך גם ההשפעות המזיקות על המוח). קשה לראות באור בהיר את הדברים ולייחס להם את משקלם הראוי. אל תלכו לישון כשמטען כבד יושב ביניכם, אבל גם אל תחכו לרדת החשיכה.
(מטות מסעי תשפ"א)