איך נראית חתונה של גרים?

האם יש מגבלה או איסור בכך שההורים הלא יהודיים יעמדו ביחד עם הכלה או החתן הגרים מתחת לחופה?

במשך השנים ערכתי אלפי חופות ובתוכן מאות חופות של גרים וגיורות. לדעתי יש שמחה כפולה ומכופלת בחופתם של גרים שכן לא זו בלבד שהם מצטרפים באופן אישי לעם ישראל, אלא הם מקימים את ביתם ומשפחתם היהודית כחלק מהקולקטיב היהודי ובונים חורבה אחת מחורבות ירושלים.

בדרך כלל אנו ממליצים בבית הדין לזוגות, לקיים את החופה סמוך לטבילה. כלומר, שטבילת הגיור תחשב גם כטבילת כלה ואפשר יהיה לקיים את החופה מיד אחרי הטבילה ואפילו בו ביום. כך הופכת החופה (במקרים שיש בן זוג או בת זוג) לסיום תהליך הגיור וברכות החופה מצטרפות לברכות שהגר מקבל בהצטרפותו לעם ישראל.

מספר פעמים זכיתי לקיים את מצוות ברית מילה בהטפת דם ברית, מצוות קבלת גרים בחדר הלידה של המקווה ומצוות חופה כדת משה וישראל ביום אחד. בדרך כלל, מצוות אלו מתפרסות על פני שנים רבות מיום הלידה ועד יום החופה ולכן הזכות להיות שותף וללוות את הגרים בשלושת השלבים האלו היא חוויה מיוחדת.

לעיתים זכיתי לקיים מצוות אלו ביום אחד לסבא, אבא ובן ונכד. מלתי, הטבלתי וחיתנתי שלוש דורות ביום אחד! היסטוריה של משפחה שלמה נפרשת מול עיניי בכמה שעות. אולי זה אחד ההסברים  לדברי הגמרא: "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" (סנהדרין ו, ב), בדרך כלל, אנו רגילים להסביר את דברי חז"ל שמותר לדיין לפסוק לפי ראות עיניו ושיקול דעתו וכן הוא חייב לפתוח היטב את עיניו כדי לראות  את המציאות. אבל אולי יש בדברי חז"ל גם רמז לכך שדיין מסוגל לראות במסגרת תפקידו מצבים ותהליכים שאדם מן השורה לא יכול להכיר, למשל אשר אמרתי, לידה, ברית מילה וחופה של שלוש דורות ביום אחד!

כמו כן, במצבים שונים בהם שימשתי כדיין בגיורן של קבוצות שונות כגון; בני מנשה בהודו, בני משה בפרו, קהילות של מתייהדים, זכינו לערוך חופות רבות במעמד אחד. זכור לי שכאשר בית הדין לגיור נשלח לגייר את בני משה בפרו, קיימנו 18 חופות בערב אחד וכאשר ערכנו את חופתם של בני מנשה שעלו למדינת ישראל ועברו גיור קיימנו 36 חופות בבית הכנסת הגדול בירושלים בערב אחד. כל הזוגות עמדו ביחד מתחת לחופות וקיבלו את ברכתם וכמובן שכל זוג מסר טבעת וכתובה באופן פרטי בפני עדים.

חופתם של גר וגיורת או יהודי וגיורת היא חופה רגילה לכל דבר, מלבד ההבדלים המופיעים בנוסח הכתובה. אבל אחת השאלות הנפוצות במקרה של חופת גרים היא מקומם של הורי הכלה בטקס החופה. האם מותר לאמה הלא יהודייה (או אפילו הנוצרית) של הכלה הגיורת שתלווה את הכלה לחופה (או הורי החתן במקרה והוא הגר)?. האם יש מגבלה או איסור בכך שההורים הלא יהודיים יעמדו ביחד עם הכלה מתחת לחופה?

לפני שנים רבות, פניתי לבית ההוראה של הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל כדי לשאול את השאלה הזו החוזרת על עצמה פעמים רבות הן בארץ והן בקהילות ישראל בתפוצות. לאחר הצגת השאלה, שלא כדרכו הגרז"ן הרים את קולו ואמר לי: "איזו מן שאלה אתה שואל? מה השאלה בכלל? ברור שמותר". גם בתשובות של הרב דב ליאור שליט"א הוא כתב: "אינני רואה איסור בכך שהורי הכלה ילוו אותה, ואם הם רוצים ללוות אותה הם יכולים לעשות זאת".

כמובן שלמרות שההורים של הגר או הגיורת הם לא יהודיים או אפילו בני דת אחרת, צריך לכבדם ולשמור על קשר טוב אתם ולכן יש לדעתי ערך בכך שההורים של הגר יהיו שותפים בכניסה לחופה ולא ירגישו שבגלל שבנם עבר מקדושה קלה לקדושה חמורה ההורים דחויים מטקס החתונה.

(ואתחנן תשפ"א)