פסיקת בג"ץ בשבוע שעבר, המחייבת את הרבנות הראשית לאפשר לנשים להיבחן במבחני הסמיכה לרבנות, היא סיבה טובה לשמוע את מבחני הסמיכה לנשים בארגון רבני צהר. השווה והשונה, והאם יש מקום לשניהם?
בשבוע החולף ניתנה בבית המשפט העליון פסיקת בג"ץ המורה לרבנות הראשית לישראל לאפשר לנשים לגשת לבחינות הסמיכה לרבנות. אפשרות זו הייתה חסומה בפניהן עד לאחרונה. ההחלטה מהווה נקודת ציון של תהליך ממושך מאוד. תחילתו בפתיחת תוכניות ההלכה שבהן נשים רכשו את ההכשרה והידע בשלל הנושאים שמקביליהם הגברים לומדים לקראת מבחני הסמיכה. תוכניות הכוללות את תחומי הלימוד הללו החלו לקום בשנת 2006 (בתחילה היו שתי תוכניות כאלו, ובהמשך קמו עוד כמה תוכניות).
בסוף שנת 2022, בחסות השר לשירותי דת דאז מתן כהנא, ניתנה האפשרות החד-פעמית לנשים, בוגרות תוכניות הלכה, להיבחן במבחנים מקבילים למבחני הסמיכה לרבנות, בדרך שתהיה מוכרת ממסדית. המבחן נערך בזמנו כחלק ממערך אלטרנטיבי שהוקם לצורך העניין במשרד לשירותי דת, וניגשו אליו 17 נשים. אותן נשים קיבלו תעודה והכרה במבחן אחד שאותו עברו.
כידוע, סל המבחנים הנדרש אינו מסתכם במבחן אחד. חומר הלימודים כולל מספר רב יותר של מבחנים, כשכל מבחן עוסק בתחום הלכתי שונה: הלכות שבת, כשרות, נידה ועוד. לכן, גם אם בזמנו נשים ספורות עשו מבחן אחד, לא היה די בכך. דא עקא, הממשלה נפלה, מתן כהנא עזב את המשרד לשירותי דת, ושוב נחסמה בפני נשים הדרך להיבחן בבחינות מוסדרות וממוסדות שיש להן גם הכרה במוסדות ובארגונים שונים.

יצוין, עד לקיומה של אותה בחינה, הנשים הרבות שלומדות בתוכניות ההלכה המגוונות לא המתינו להכרה או לאפשרות להיבחן בבחינות חיצוניות מוסדרות. הן נבחנו במבחנים פנימיים במסגרת התוכנית בה למדו, ובדרך כלל גם נבחנו בסיום הלימוד של כל נושא מנושאי הלימוד. בכל תוכנית נבחרה דרך הערכה שונה. בתוכנית ההלכה שבראשותי, הנשים נבחנו גם בעל פה על ידי רבני ערים ויישובים, בכל פעם על ידי שניים או שלושה רבנים. המבחן שערך המשרד לשירותי דת היווה להבנתי אבן דרך בהפנמה ובהכרה של מובילי התוכניות הללו שנדרש מבחן אחיד, אובייקטיבי וממוסד שיאפשר לנשים לא רק מבדקי ידע אמינים ומדויקים, אלא גם הכרה בהישג. הכרה שתהא מספקת גם לצורך קבלת הטבות כלכליות בשכר או לצורך אפשרות לגשת למכרזים שונים. כל זה מבלי לנגוס בעמדות השמורות לגברים כיום, וגם מבלי להכריע בשאלות עומק חברתיות.
לאחר שהבחינות במשרד לשירותי דת נפסקו, הנהלת ארגון רבני צהר קיבלה החלטה למלא את החלל ולאפשר לנשים שמעוניינות להיבחן במסגרת בחינות מוסדרות שהוא מייצר. מערך הבחינות הזה יצא לדרך, והוא מתקיים כבר כמה שנים. את הבחינה עצמה כותב רב יישוב והוא אף בודק את המבחן. הוא אינו מכיר ואינו פוגש את הנבחנות. בתעודה שמקבלת הנבחנת נכתב שהלומדת עמדה במבחן בהלכה בתחום הספציפי בו נבחנה, ועל התעודה חתומים שלושה רבני ערים מכהנים. יש נשים שמחזיקות כבר בתעודות רבות כאלה שצירופן יחד עומד ברף הנדרש.
צהר אינה נותנת סמיכה או הסמכה, וניתן רק להיבחן במסגרת הזו ולקבל תעודה או מספר תעודות. היתרון במבחנים הללו הוא באובייקטיביות, באחידות ובסטנדרט הגבוה. במהלך השנים, נרשמה התפעלות גדולה מרמת הידע של הנשים הנבחנות. גם השנה בתשעת הימים תיגשנה בע"ה כמה נשים לבחינה, הפעם בהלכות אבלות, ונקווה שגם הן תגענה להישגים יפים במבחן.
המבחנים נעשו לא בקול תרועה רמה, ללא הכרזות על פריצת דרך, וגם לא נבעו משאיפה לשבירת המסגרות או מרצון לפרוץ את המוסכמות. המדובר במבחני ידע במתכונת הבחינות הנעשות ברבנות וברמה דומה.
המבחנים הללו מאפשרים לנשים את ההכרה המינימלית הדרושה להן, הגם שחסרונם הוא בהכרה בכך, לצרכים כלכליים וכיו"ב. כמובן, אם הרבנות הראשית תאמץ את פסיקת בג"ץ ותאפשר לנשים להיבחן במסגרת הבחינות הממוסדת הקיימת – המערך הזה יתייתר.
