מערכת שבתון
הרב אפרים זלמנוביץ
הרב הראשי מזכרת בתיה
מדיניות ההפרטה בכל המישורים המבוצעת במדינת ישראל מחייבת גם את הפרטת מערכת הכשרות. למעשה, מערכת הכשרות כבר הופרטה. על פי החוק תאגידי הכשרות הפרטיים רשאים לפרסם את הרב המכשיר מטעמם על כל מוצר ומצרך בתנאי שרב העיר כבר נתן תעודת כשרות לבעל העסק.
חוק הכשרת בא לעולם אחרי שבעלי עסקים העדיפו את כשרות הבד"צים למיניהם ועקפו את הרבנות הממלכתית. אי ההכרה בתעודות הכשרות שניתנו על ידי תאגיד צוהר מחשש שיבקשו להקל בדין, העלה את הצורך לאפשר לכל רב עיר להקים תאגיד כשרות שיתנהל על פי דעתו ההלכתית. אזכיר שהעובדה שהרבנות הראשית לא אישרה לרבני צוהר להשיא זוגות בחו"ק כדמו"י הביאה לתקנה המאפשרת לכל זוג לבחור את הרבנות בה יתחתנו.
הרבה קודם לניסיון להפריט את מערכת הכשרות כבר הפריטו את מערך הגיור. אחרי שעלו מן הגולה מיליוני עולים שאין בידם כל הוכחה ליהדותם ונזקקו לבירור יהדות או לעבור הליך גיור לחומרה או גיור מלא החליטה הרבנות הראשית לשלוח את הזוגות לבתי הדין האזוריים.
לו הרבנות הראשית לישראל היתה מאפשרת לרבני העיר לעשות מלאכתם נאמנה; לברר יהדות, לגייר ולהשיא זוגות בחו"ק כדמו"י לא היה צורך להקים מערך גיור אלא כל רב העיר המכיר את צאן מרעיתו ויודע מצוקותיו היה נוקט בכל הצעדים הדרושים ומברר את מעמדם האישי ואף אם נדרש ונכון היה בשמחה מקיים את המצווה "ואהבתם את הגר". סוף דבר; בתי הדין הרבניים לא מצאו פתרונות הלכתיים לפונים אליהם באה ממשלה והקימה את מערך הגיור במשרד ראש הממשלה.
לא ירחק היום שיוקם מערך להתרת עגונות ומסורבות גט לכל מי שבתי הדין הרבניים האזוריים לא הצליחו לפתור בעיותיהן כהלכה.
רח"ש – רב חזן שוחט. בגולה לא היתה רבנות ממלכתית עם תקציב מסודר ולכן כל העולה לתורה היה תורם תרומתו ומזה היו מפרנסים את כלי הקודש ששימשו בקהילה. בשנת 1927, כשני עשורים לפני הקמת המדינה, במסגרת כנסת ישראל זו שמה הרשמי של העדה היהודית המוכרת בארץ ישראל אישר הנציב העליון את "תקנות כנסת ישראל".
כך קמו המוסדות; במישור הארצי – אספת הנבחרים, הוועד הלאומי ומועצת הרבנות הראשית ובמישור המקומי – ועדי הקהילות, לשכות הרבנות המקומית ומועצות השחיטה. מכספי אגרת השחיטה היו ממנים את השירותים הדתיים. אלו הן למעשה הגלגול הראשון של המועצות הדתיות. בשנת 1935, לאחר מאבקים פוליטיים ממושכים של הרבנות הראשית לטובת אוטונומיה לשירותי הדת, הוחלט להקים את הועד הדתי במסגרת ועדי הקהילות של כנסת ישראל.
כיום "רב עיר" נבחר בהליך בחירות מסובך ומסורבל לכהן בקודש כרב מועצה מקומית או עירייה. זו מציאות הגורמת לחסר גדול במינוי רבנים ליישובים רבים. בעבר שימשו מאות רבנים. כיום הצטמצם המספר לכמאה בלבד. בעבר רב עיר ובו בית דין שימש גם כראב"ד ורבים מהם כיהנו כיו"ר מו"ד ושו"ב כך זכו הרבנים להיות מעורבים בקרב בני קהילתם ולהעניק להם את שירות הטוב ביותר.
כיום סמכויות רב העיר מצטמצמות והולכות וכן היקף פעילותם. יוקרתם והשפעתם על החיים הרוחניים בעיר פוחתת והולכת. רב העיר הוא לב לבם של השירותים הרוחניים ביישוב. על פיו יישק דבר. ככל שכבוד רבני העיר ירד גם מעמד המועצות הדתיות יפחת ומדינת ישראל הולכת ומאבדת את זהותה היהודית יותר ויותר.
יש להבין! מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית יהודית. תרתי דסתרי. הנה בעוד שמדינה דמוקרטית מאפשרת לנתיניה בחירה חופשית כאמור במגילת העצמאות שמדינת ישראל תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת.
הרי מדינה יהודית מחויבת ללימוד תורה וקיום מצוות. כאמור (דברים ד') "רְאֵ֣ה לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי ה' אֱ-לֹהָ֑י לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ: וּשְׁמַרְתֶּם֘ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־ הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה". אמר רבי סעדיה גאון: אין אומתנו אומה אלא בתורותיה; בכתב ובע"פ.
התורה מזהירה (ויקרא י"ח): "וּשְׁמַרְתֶּ֣ם אַתֶּ֗ם אֶת־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֔י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ מִכֹּ֥ל הַתּוֹעֵבֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה הָֽאֶזְרָ֔ח וְהַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם. כִּ֚י אֶת־כָּל־הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔ל עָשׂ֥וּ אַנְשֵֽׁי־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לִפְנֵיכֶ֑ם וַתִּטְמָ֖א הָאָֽרֶץ. וְלֹֽא־תָקִ֤יא הָאָ֙רֶץ֙ אֶתְכֶ֔ם בְּטַֽמַּאֲכֶ֖ם אֹתָ֑הּ כַּאֲשֶׁ֥ר קָאָ֛ה אֶת־הַגּ֖וֹי אֲשֶׁ֥ר לִפְנֵיכֶֽם" עם ישראל בארץ ישראל על פי תורת ישראל.
שילוב מוצלח של דת ומדינה יבוא אם במשטר דמוקרטי יציב תקום רבנות חזקה ומשפיעה כמו משטר נשיאותי שיקנה יציבות שלטונית. ורבנות חזקה על ידי מינוי רב קהילה לכל בית כנסת בישראל. הרב ייבחר על ידי כל חברי הקהילה בהצבעה דמוקרטית. רבני הקהילות בעיר יבחרו מביניהם את רב העיר. רב העיר ישמש גם אב"ד בית דין רבני מקומי. רבני העיר יבחרו מביניהם את הרב הראשי לישראל וחברי מועצת הרבנות הראשית לישראל ולידם יועצים רבנים בגמלאות.
בעניינים של דת ואמונה אין מקום לכפיה. חינוך שבא בכפיה אינו חינוך. לכן הפרטת שירותי הדת תאפשר לכל יהודי החי עמנו לבחור בבחירה חופשית את דרכו הרוחנית כאמור עשה לך רב (משנה אבות א). יהודי בוחר את רבו ועל פי יבוא ועל פיו יצא. אליו ילך לקבל עצה ותושיה. ממנו ישמע תורה, חכמה ודעת. ינחהו בדרך הנכונה בה ילך. גם יכוון אותו אל הכשרות המהודרת. רב הקהילה יקנה לבני קהילתו את חוסנם הרוחני ובכך גם יחזק את הזהות היהודית של מדינת ישראל ויעצים את זכותנו ההיסטורית על הארץ לעיני כל העמים.
(עקב תשפ"א)
