ד"ר ניצה דורי (חוקרת ספרות ילדים, ספרות עברית וספרות לאדינו, nitsa.dori@gmail.com)פרשת 'פקודי' מסכמת את מלאכת המשכן, מתארת את הדוח הכספי שמגיש משה רבנו לעם, ומדגישה את חשיבות הדיוק, האמינות והשקיפות. בנוסף, היא מסיימת את ספר 'שמות' בהשראת השכינה על המשכן, מה שמסמל שלמות ותכלית. מתוכה ניתן להפיק מסרים דידקטיים חשובים שנוגעים לחיים האישיים, החינוכיים והניהוליים של מבוגרים.
משה רבנו מציג בפני העם דין וחשבון מדויק על כל החומרים והמשאבים שהושקעו בבנייה, וכך מלמד אותנו עיקרון חשוב – מנהיגות אמיתית מחייבת שקיפות ואחריות ציבורית. בפרשה מודגש גם תהליך הסיום והשלמות – לאחר חודשים של עבודה, מגיע רגע שבו המשכן מוקם, הענן שוכן עליו, ונוכחות ה' מתגלה בתוכו. זו תזכורת לכך שכל פרויקט גדול דורש תכנון, מסירות וסיום מסודר.
לאחרונה, סערה המדינה כאשר ראש השב״כ לשעבר, נדב ארגמן, איים במפורש בראיון שנתן כי יש לו הרבה ידע על ראש הממשלה, שלדבריו "הוא יכול לעשות בו שימוש". הוא הוסיף כי אם הוא יגיע למסקנה שראש הממשלה החליט שהוא פועל בניגוד לחוק, הוא יאמר את כל מה שהוא יודע. יש לציין כי על פי החוק, אדם המאיים לפרסם דבר הנוגע לאדם אחר, דינו מאסר לשנים רבות. אמנם סחטנות ואיומים אינם דרך להתנהלות פוליטית תקינה, אולם בעידן שלנו, כאשר מנהיגים עומדים לביקורת ציבורית, פרשת 'פקודי' מלמדת אותנו עד כמה חשוב שמנהיג לא רק יהיה ישר, אלא גם יוכיח זאת בפועל.
משה לא נדרש לתת דין וחשבון, אך הוא מבין את הצורך של העם באמון ובשקיפות. רבים מהמשברים הפוליטיים בימינו נובעים מתחושה של הציבור כי המנהיגים אינם פועלים בשקיפות. קריאות לשקיפות תקציבית, חקירות על שימוש בכספי ציבור ותביעות לאחריות מנהיגותית– כל אלו מצביעים על הצורך הקיים בחשבון נפש ציבורי. במובנים רבים, משה רבנו מציב סטנדרט גבוה: מנהיגים צריכים לא רק לנהוג ביושר אלא גם לראות את העם, להסביר ולוודא שהאמון הציבורי נשמר. אז ייתכן שיש שקיפות בנושא התקציב במדינה, אבל המלחמות על התקציב באיומים שאינם ממן העניין – כמו להצביע בעד התקציב רק אם יוסדר חוק הגיוס, או להצביע נגד התקציב כל עוד נכנס סיוע הומניטרי לעזה, או כל איום אחר בעד ונגד התקציב על מנת לקדם אינטרסים כאלה ואחרים – הרי שכל נושא השקיפות בתקציב לא עולה בקנה אחד עם יושר ואחריות לאומית.
הקמפיין שנוצר מתוך העם לגיוס כספים לטובת אנשי מילואים, לטובת שיקום יישובי העוטף, לטובת שיקום נזקי המלחמה, למשפחות שכולות, למפונים, מוכיח שכאשר המנהיגים מתנצחים, פותח עם ישראל את הארנק ותורם ביד נדיבה. אני גאה להיות חלק מהעם הזה. אבל הסיוע הנדיב הזה לכל מעגלי הכאב הוא חובה וזכות לממשלה באישור תקציב המדינה ללא ויכוחים פוליטיים.
המסורת היהודית-ספרדית עשירה בסיפורים על מנהיגות אחראית וישרה. בלאדינו קיימת אמרה ידועה: "איש ישר דרך – לא ייכשל". כלומר מי שפועל ביושר יכול לצעוד בבטחה, ואינו צריך לחשוש מביקורת .אחד הסיפורים ההיסטוריים שממחישים ערך זה, הוא על דון יצחק אברנבל, שמלך ספרד, פרדיננד, והמלכה איזבלה, מינו אותו לשר האוצר במלכות קשטיליא וארגוניא המאוחדות. שמונה שנים היה שר האוצר, לרצון המלך והמלכה, וגדולי המדינה ושריה היו משכימים לפתחו. סיפור מוכר פחות הוא על אודות ר' שלמה אבן וירגה, מחבר שבט יהודה, שתיאר כיצד חכמי ישראל בספרד טרם הגירוש, נדרשו לפעול בשקיפות מול השלטון כדי להבטיח את המשך קיומה של הקהילה היהודית. בדומה למשה רבנו, אבן וירגה וגם מנהיגים אחרים במורשת העבר, הבינו שיושרה אינה מספיקה – יש צורך גם לנהל דיאלוג עם הציבור ולהראות יושרה בפועל.
בספרות העברית קיימת התמודדות רבה עם שאלות של אמון, אחריות ציבורית ויושרה. למשל ביצירתו של ס. יזהר, "ימי צקלג", ניתן לראות עיסוק במתח שבין ההנהגה הציבורית לבין האחריות האישית. לעיתים קרובות, מתמודדות הדמויות הספרותיות עם תחושת בלבול וחוסר אמון בהנהגה, בדומה לתחושות של עם ישראל במדבר כאשר הם מצפים ממשה להנהיגם בבהירות.
פרשת פקודי, אם כן, מעניקה לנו שיעור חשוב: מנהיג אמיתי אינו מסתפק בכך שהוא ישר, אלא גם מבטיח שהציבור יידע זאת. ובנוסף: "וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ" (שמות ל"ט, מ"ב). מלאכת המשכן לא בוצעה על ידי אדם אחד בלבד, אלא הייתה מאמץ קבוצתי שבו לכל אחד היה תפקיד ייחודי. כאשר יש חזון ברור ועבודה משותפת, ניתן להשיג מטרות גדולות. פרשת 'פקודי' מלמדת אותנו כיצד להיות אנשים אחראיים, מדויקים, משתפי פעולה ובעלי חזון. יישום ערכים אלו בעבודה, במשפחה ובחינוך יכול להפוך אותנו למנהיגים, הורים ומחנכים טובים יותר.
