"אילו יכולתי למנוע לב אחד מלהישבר, חיי לא היו לשווא".
(אמילי דיקנסון)
פרשת עקב פותחת בהצהרה: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה" – אז יבוא שכר.
פרשנים רבים תהו מדוע התורה השתמשה במילה "עקב" במקום המילה "אם", ששכיחה יותר בתורה.
לפי רש"י, הכוונה באמת לעקב האדם. מצוות שהאדם דש בעקביו, מעביר אותן בקלילות, כחלק מהשגרה. התורה רוצה להדגיש את החשיבות של שמירת אותן מצוות שנראות לנו פחות חשובות, כמו עפר שאדם בועט בעקבו. המסר בשבילנו הוא פשוט: גם מה שנראה פחות חשוב יכול להיות דווקא בעל חשיבות רבה. בעצם, השכר תלוי דווקא בשמירת אותן "מצוות עקב".
הצירוף: "עקב תשמעון" משמש כתזכורת שיש לנו גם אחריות קהילתית, זה כלפי זה, כרעיון יהודי בסיסי, המעודד ערבות הדדית.
חווינו זאת לא מזמן וגם עכשיו, בימי ההתמודדות עם מגפת הקורונה, בעוצמות גבוהות, המחייבות אותנו לצאת מתוך ה"קונכיה" שלנו ולגלות אחריות לתיקון החברה והעולם. זה נשמע גדול ובומבסטי, אבל מה שמרגש כאן הוא שזה מתחיל דווקא מהפרטים הקטנים, ממצוות קטנות ויומיומיות לכאורה, אבל אלו הם, למעשה, הדברים החשובים והמשמעותיים. אותם דברים המעצבים את חיינו ומעניקים להם את משמעותם האמיתית.
המלצות להתנהלות נכונה:
1. זהה/זהי שלושה דברים שיש לך לתת, כתוב/כתבי אותם והתחל/ התחילי לתת אותם בהתאם ליכולת שלך כרגע – קטנה או גדולה ככל שתהיה.
2. זהה/זהי שלושה דברים שאת/ה מסכימ/ה לקבל, שלא הסכמת לקבל עד היום וכתבי אותם. כמו: מחמאות, עזרה, הזמנה או כל דבר שמגיע לחייך.
שנזכה להיות בני אדם טובים יותר!
(עקב תשפ"א)