"כדי לדבר היטב דרושה השראה.
כדי להקשיב היטב דרושה תבונה"
(אנדרה ז'יד).
מה בין שמיעה להקשבה?
ה'האזנה' וה'שמיעה' די קרובות במשמעותן, ובכל זאת שונות. ה'שמיעה' היא היכולת לקלוט קולות ולפענח אותם, ה'האזנה' לעומת זאת, היא אקטיבית יותר ודורשת מאמץ מהמאזין, המקשיב.
משה קורא לשמיים ולארץ שיקשיבו לדבריו. הוא מדבר והם שומעים- בהנחה שהם נענים לקריאתו.
משה יודע שעמו לא קשוב לדבריו, ולכן הוא פונה לשמיים ולארץ:
"הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי".
ואנחנו מה? משהו השתנה?
האם אנחנו שומעים או מאזינים?
נדרש אומץ ויושר להתבונן בעצמנו, עכשיו, בלב התקופה הסוערת, בעיצומה של מגפה הדורשת מאיתנו לשתף פעולה, לקחת אחריות ולהיות ערבים איש לאחיו.
במקום אטימות לב- עלינו להאזין לרחשי לב. לדממה דקה. לאיתותי מצוקה.
במקום לחפש מחדלים וחסרונות- עלינו לבחור בטוב.
למלא את חלקנו במשוואה ולגנוז את פנקס החשבונות.
זה לא הזמן.
הזמן הוא לגלות רגישות, חמלה ותפילה.
גמר חתימה טובה לכולנו. שנהיה ראויים להיגאל.
בשורות טובות ושנה עטופה באור, אהבה ו…הקשבה.
(האזינו – סוכות תשפ"ב)