ה-מה או ה-איך?

"ויגש"- עניין של גישה:

מה חשוב בחיים? ה"מה" או ה"איך"?

שאלה טובה. והתשובה, למרבה הפלא…ה"איך" חשוב לא פחות מה"מה".

יש חשיבות לטון הדיבור, לנימה, לאופן בו נאמרים הדברים לא פחות מתוכנם. אפשר להשמיע גם דברים לא פשוטים, אך בנועם וברוך, בכבוד לזולת. ככתוב בספר משלי כ"ה,15:

"באורך אפיים יפותה קצין, ולשון רכה תשבר גרם".

הכל מתחיל ונגמר בגישה בה אנחנו פונים וניגשים לשוחח עם האחר ובאופן הגשת הדברים שלנו. אילו יהודה היה פונה אל יוסף ואומר לו את דבריו אחרת, בוחר במילים אחרות או בגישה אחרת, הסיפור היה יכול להיות שונה לגמרי, להסתיים אחרת.

מה עשה יהודה, שריכך את יוסף והביא אותו להתרגשות עד דמעות?

יהודה, בנאומו ליוסף, מצליח לחדור את השריון הקשוח ולגעת לו בנשמה, לפרוט לו על נימי הלב. סוד הצלחתו של יהודה איננו רק או בעיקר מה שאמר, אלא בדרך בה אמר את הדברים. יהודה ידע להציג את דבריו בחוכמה, בגישה שפותחת דלתות, בניגוד לצורת פניה אחרת, שעלולה לסגור דלתות. יהודה מתכנן בקפדנות את צורת הפניה שלו ליוסף, כדי לעורר בו את הפן הרגשי.

גישתו של יהודה סללה את הדרך בבטחה ובחוכמה, הוא שילב בין ה"מה" וה"איך", בין מה שבחר להציג לבין הדרך שבה הציג את הדברים.

גם גישתו של יוסף כלפי אחיו מרגשת ביותר. היכולת הזו, למחוק את הכול, למחול ולסלוח בלב שלם, כמה גדולה יש בה. יש כאן בשורה גדולה עבור כל אחד ואחד מאיתנו. הרבה תלוי בנו גם כשאנו צודקים. בכוחנו לגרום לכך שתשרור אהבה ורעות בכל מקום בו אנו נמצאים. להעביר על מידותינו, לוותר, לחשוב טוב, והחיים יכולים להיראות אחרת.

ועוד משהו מחזק:

משבר לתיקון:

גישה נכונה לחיים פותרת משברים. היא מעבירה את האדם מנתיב של שבר, משבר, לנתיב של תיקון. וזוהי גישה אמונית לחיים, גישה בה אנו מתאמנים באמונה, שכל מה שקורה לנו מכוון לצמיחתנו ולתועלתנו.