חרדת הדין מתעצמת

נעמוד לפני ה' כחיילות בית דוד ונתפלל, שהקב"ה יסלק את המגפה מתוכנו ותהיה לעולם שנה טובה ובריאה

אחד הפיוטים המרגשים ביותר, הנאמרים במהלך ראש השנה ויום הכיפורים, הוא 'ונתנה תוקף'. בפיוט זה באה לידי ביטוי אפסיותו של האדם – "אדם יסודו מעפר וסופו לעפר בנפשו יביא לחמו משול כחרס הנשבר", ולעומתו בורא עולם "מלך א-ל חי וקיים". הפיוט מתאר את אופן עמידתנו לפני הקב"ה: "וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון, כבקרת רועה עדרו מעביר צאנו תחת שבטו…". מילים אלו נכתבו בהשראת המשנה במסכת ראש השנה (א,ב): "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון". האמוראים נחלקו בפרשנות המילים "בני מרון": "מאי כבני מרון? הכא תרגימו כבני אמרנא. ריש לקיש אמר: כמעלות בית מרון. (אמר) רב יהודה אמר שמואל: כחיילות של בית דוד" (ראש השנה יח ע"ב)

רש"י מסביר כבני אמרנא: "ככבשים שמונין אותן לעשרן, ויוצאין זה אחר זה בפתח קטן, שאין יכולים לצאת כאחד". כמעלות בית מרון – "הדרך קצר, ואין שנים יכולין לילך זה בצד זה, שהעמק עמוק משני צידי הדרך". שני ההסברים הללו, מתארים את עמידתנו כיחידים לפני הקב"ה. כל אחד הולך במעבר צר, שאינו מאפשר לחבר נוסף הליכה בצדו. אולם לפי ההסבר השלישי, עמידתנו שונה. אנו עומדים 'כחיילות בית דוד' כלומר, אף על פי שכל חייל נמנה בפני עצמו, כולם שייכים לצבא אחד. עמידתנו היא כקבוצה ולא כיחידים. פרוש זה נתמך מגרסת כתב יד קויפמן על המשנה הנחשב כמדויק ביותר: "כבנומרון", נומרון אינו אלא תעתיק של המלה היוונית noumero  שפירושה גדוד. דהיינו, כמו גדוד חיילים – כחיילות בית דוד.

ההבדל המהותי בין פרוש זה לקודמיו הוא במטרה והתכלית. בעוד ששני הפירושים הראשונים התמקדו במשפט הנערך לכל אחד על ידי הקב"ה, הרי שלהיות כבני חיילות מעיד על מצעד צבאי של החיילים, המיועד לכבודו של הקב"ה. בראש השנה ממליכים אנו את ה' למלך על כל העולם. לשם כך עומדים אנו כצבא במסדר ומריעים וממליכים את הקב"ה. התרועות של השופר הן תרועות המלכה ולא תרועות יבבה. לעומת זאת, שני הפירושים הראשונים מתארים את עמידתנו כיחידים העומדים במשפט. מחבר הפיוט הכריע, שעמידתנו 'כבני אמרנא'- ככבשים שמונה הרועה. כך שבאמירת "ונתנה תוקף" כל מתפלל מרגיש את "חרדת הדין".

נראה, שהתקופה הסוערת שבה אנו שרויים, עת העולם כולו נדרש להתמודד עם מציאות של מגיפה, שלעת עתה אינה מסתיימת, מעצימה עוד יותר את חרדת הדין. נעמוד לפני ה' כחיילות בית דוד ונתפלל, שהקב"ה יסלק את המגפה מתוכנו ותהיה לעולם שנה טובה ובריאה.

(ניצבים תשפ"ב)