ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)כמשל, סיפר רבי ישראל מסלנט זצ"ל את מעשה הסנדלר המפורסם. בשעה מאוחרת ראה רבי ישראל את הסנדלר עדיין רוכן על עבודתו. "האם לא כדאי שתלך כבר לישון"? שאלו רבי ישראל . " רבי, כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן", השיב הסנדלר במשפט שנכנס לפנתיאון הלאומי שלנו. הוא מולחן, מסופר ומשובץ באין סוף אמירות חסידיות ובכלל. רבי ישראל אימץ משפט זה כמוטו לחייו בפרט ולתורת המוסר בכלל.
ה'נר' הוא נשמת האדם ("נר השם נשמת אדם..", משלי כ, כז), ומעשה התיקון הוא עוד מעשה טוב. הגישה הפסימית לחיים, אפשר שתצדק לפעמים בהקשרה הגשמי, אולם, לעולם לא תצדק בהקשרה הרוחני. שם, על פי חידוש זה ניתן תמיד לתקן. כל זמן היותנו על פני האדמה תמיד נוכל להיטיב דרכנו, לשוב, ולהתקבל ב'זרועות פתוחות'. הנשמה אינה יכולה להתייאש אולם היא תלויה במעשה התיקון של האדם המארח אותה.
עתה ממרומי היכלו מגלה לנו הסלנטר את סודו של ה'סנדלר'. וכך הוא אומר: " וזו עומקה (של האימרה הנ"ל, ח.ג) נתבהר בי ואני בעליונים". המלה ס.נ.ד.ל.ר מרמזת לדבריו "על הסדר הנצרך מעם שמונת חלקי הנשמה". המלים : סדר, נר ושמונת חלקי הנשמה (ל.נ בגימטריה קטנה), מצויים בתוך המילה ס.נ.ד.ל.ר. מילה זו שנבחרה אפשר אפילו שלא במודע, רומזת על התהליך הנפשי אותו חווה נשמתנו בעת תיקונה.
למעשה, ובהתבסס על תורת המדות של 'הנשר הגדול', יש במשל זה חידוש נוסף לא פחות גדול מן ה'סוד' הטמון בו. כדי שתהיה שלהבת עולה מאליה, יש חובה גם בקיומו של גוף הנר עצמו ואף הוא זקוק להגנה מפני הרוחות. וכי קיימת בנמצא שלהבת ללא גוף של חומר המחייה אותה?
מהו גופו של הנר בנמשל? "זהו כוח העמידה מעם יראת השם אל מול רצונו ועבודתו, זהו הכוח אשר שומר איתנות הנר אל מול רוחות מנשיבות אשר על אורו. וזהו כוח העמידה יחזק את אורו מלהבות". כאשר גופו של נר יהיה חזק ומוגן גם השלהבת תהא עולה מאליה.
נמצאנו למדים כי התקון כל זמן שהנר דולק, משפיע אמנם בסופו של דבר על הנשמה אך תחילתו מעבודה של גשמיות ממש, עבודה על מידותיו של האדם, ואי אפשר לו לזה בלא זה. הנר הדולק במשל הוא זה אשר מאפשר את המשך העבודה, חיוניותה של הנשמה היא אשר מדרבנת אותנו לתקון המידות.
