ליאת שוקרוןיהורם גאון. בן 82 מרמת השרון. אב לשני ילדים וסב לנכדים. זמר, מגיש טלוויזיה, שדרן רדיו, קומיקאי ושחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי. חתן פרס ישראל (2004) לזמר העברי.
יליד הארץ
מתנה של פעם בחיים. להיות צבר במלוא מובן המילה זו פשוט מתנה, שנושאת איתה גאווה רבה… עצם העובדה שכבר בתעודת הלידה שלך ובתעודת הזהות אתה רשום כיליד הארץ הייתה מקור לגאווה. לצערי, היום כל ישראלי שני עסוק במרדף אחרי דרכון זר שאותו הוא אולי יכול לקבל בעקבות סביו או סבתו שנולדו במדינות זרות… רבים מבני דורי היו מוכנים להתחלף איתי אפילו בתעודת הלידה, רק להיות ילידי הארץ.
מסורת
גדלתי בבית בו המסורת היהודית הייתה חלק בלתי נפרד מחיינו. הדבר התבטא כמובן, בשבתות ובחגים: הדלקת נרות, קידוש, ארוחות משפחתיות של ערב שבת ושמירה על חגי ישראל כמובן. אבל לא רק שם באה לידי ביטוי השמירה על המסורת בביתנו. הוריי, ובייחוד אבי, הקדישו זמן רב ללמד אותנו את ארון הספרים היהודי, הקפידו על השפה העברית בה דיברנו, שפת היום יום שלנו הייתה שזורה בפסוקים מהתנ"ך ובאימרות חז"ל. בתוך אלה השתלבה גם המסורת היהודית הספרדית, ובה מקום נכבד ללדינו, למוסיקה הספרדית ולסיפורי החיים הספרדים.
השילוב של המרכיבים האלה יצר אצלנו את תחושת השייכות והחיבור העמוק למסורת ארוכת השנים של העם היהודי.
להופיע בטקס פרס נובל לשלום
חוויה של פעם בחיים. היה זה כבוד גדול כשרבין ביקש ממני להופיע בטקס הענקת הפרס. חשוב מאוד להשיב למילותיו של השיר ששרתי בטקס, השיר: "ימי שלום וחסד" מבטא את רצונו העמוק והאמונה השלמה של עם ישראל לכך ש"שלום יבוא עלינו".
שיר שקרוב אליך במיוחד
זה כמו לשאול אבא איזה ילד הוא אוהב יותר. אני באמת אוהב את כל השירים שלי, אל כל שיר שאני שר אני מתייחס כאילו הוא בן יחיד. כל שיר נושא איתו כמובן עולם שלם של זיכרונות, של אירועים בהם שרתי אותו, של חוויות שנצרבו בליבי…
הופעה שלא תשכח
אני רוצה להקדים ולומר שבכל הופעה מחדש אני מתרגש ומתכונן אליה כאילו הייתה זו ההופעה הכי חשובה ומיוחדת בחיי. מתוך אלפי הופעות שרבות מהן אני זוכר כאילו התרחשו אתמול, אציין אחת שהתרחשה לפני מספר שנים בירושלים… ההופעה נקבעה במקום מופלא על הר הזיתים, במסגרת אירועי הכלייזמרים בירושלים. הגעתי מוקדם לחזרות ולכיוון כלים ושיתפתי את המפיקים שאני מאוד מתרגש כי סבי וסבתי קבורים כאן, בהר הזיתים… ושנים, כשהיינו צופים על העיר העתיקה מאיזור קבר דוד, אבי ע"ה היה אומר לי, 'עוד יגיע יום ותזכה להגיד על קברם קדיש'. התחלתי בהופעה, סיפרתי את הסיפור גם לקהל ואז עלתה על הבמה אחת מנשות ההפקה, לא הבנתי מה היא עושה שם ולמה היא מפריעה לי בהופעה… והיא תפסה את כתפי וביקשה ממני להסתובב עם הגב לקהל, הסתובבתי ועל המסך הוקרנה תמונה ענקית של קברם של סבי וסבתי… כל ההופעה הייתי חנוק מדמעות של התרגשות, זו הייתה הפתעה עצומה ומרגשת מאוד. את ההופעה הזו בוודאי לא אשכח לעולם.
ציבור מעניין שהופעת בפניו
כל הקהלים וכל הציבורים מעניינים אותי באותה מידה. אין לי העדפות. מאז ומעולם הופעות בפני חיילים ריגשו אותי ואני מקווה שאופיע בפניהם עוד שנים רבות. כל עוד הם ירצו לארח אותי, אני אשמח.
הצעירים של היום – מזהים ברחוב?
בהחלט! אני כל פעם מחדש מתרגש מכמות הצעירים שמגיעים להופעות שלי. בזהירות אומר שבחלק גדול מההופעות שלי כ-50% מהקהל הם צעירים. אני כל פעם מתרגש מחדש כשצעירים עוצרים אותי ברחוב ומבקשים להצטלם איתי או מבקשים חתימות… זה מרגש מאוד ונעים כל פעם להרגיש שאני עדיין מאוד רלוונטי לציבורים גדולים, כולל כאלה שיכולים בשקט להיות נכדיי.
משחק או שירה?
כנראה שאף פעם לא הכרעתי באופן אמיתי בשאלה הכבדה הזו. ולכן, לאורך כל השנים ובכל הקריירה שלי הקפדתי לעסוק בשני התחומים. המינון משתנה בתקופות שונות, לפעמים יותר משחק ולפעמים יותר שירה, אבל תמיד תמיד בשני התחומים גם יחד. יותר מזה, אני מאמין שגם כשאני מופיע בשירה אלמנטים רבים של המשחק משתלבים בהופעה וכך גם בכיוון השני. הכל בסוף משתלב יחד מכוחה של אישיות אחת.
רגע שיא בחייך
היום בו נולד בני הבכור ואחר כך כמובן בתי האהובה, ברגע הזה הבנתי פעם נוספת כמה חשובה ומשמעותית היא המשפחה והודיתי לא-ל על שזכיתי גם אני להמשיך את השושלת.
המירוץ לנשיאות
המירוץ כביכול לנשיאות, היה בבחינת אמירה ציבורית מבחינתי. אמירה הקובעת שהנשיאות היא אחד המוסדות החשובים ביותר בציבוריות הישראלית, ולכן אנשים ראויים חייבים להשתלב במוסד הזה. ההודעה על ההשתתפות שלי במירוץ באה בייחוד כדי לאתגר מתמודדים אחרים, יותר ממה שבאמת חשקתי במשרה הרמה הזו. כשראיתי את שני הענקים שהצטרפו למרוץ, נחה דעתי והבנתי שהמסר עבר ולא ראיתי יותר צורך להתמודד. אני חושב שהנשיא החדש שנבחר, יצחק (בוז'י) הרצוג וגם מרים פרץ הם אנשים ששמם ומעשיהם מאוד מאדירים את מוסד הנשיאות.
רחוב יהורם גאון
תמתינו בסבלנות עד אחרי 120 שלי. אני מניח שהיורשים שלי ידונו בעניין בכובד ראש…
קונסול הכבוד של הונדורס
אכן הרבה כבוד.
התבטאויות פוליטיות
לעניות דעתי אי אפשר להיות דמות ציבורית שבאה במגע עם ציבורים גדולים במדינת ישראל ולהישאר לשבת כל הזמן על הגדר. אני לא עסוק כל היום, וגם לא במרביתו, באמירות פוליטיות. אך, בכל פעם שעניין פוליטי כזה או אחר נוגע בי באופן עמוק, אני מאמין שדעתי חייבת להישמע. בדרך כלל אני מביע את עמדותיי בדף הפייסבוק שלי שנועד בעיקר לקהל עוקביי. רק לעיתים נדירות אני מביע את עמדותיי גם בתוכניות הרדיו שאני מגיש. אני גאה בדעותיי ועומד מאחורי כל דעה שאני מפרסם ברבים.
הממשלה הנוכחית
נבחרה והוקמה באופן דמוקרטי. מעבר לזה אין לי כל עניין לעסוק בזה.
מישהו שאתה מתגעגע אליו
הכי נכון לי להתמקד בשאלה הזו בהיבט המשפחתי. הוריי כמובן, אחי בני, הייתי קשור אל כל אחד מהם בכל נימי נפשי. הם חלק בלתי נפרד ממה שאני היום. הם ליוו אותי בכל מהלך חיי והיו מעורבים בכל כך הרבה אספקטים הקשורים אלי שאינני יכול אפילו להתחיל ולמנות אותם. גם היום כולם ביחד וכל אחד בנפרד מלווים אותי בחיי היום יום… לפעמים אני מרגיש צורך עז לשתף אותם במה שעובר עלי. אני חייב להודות שאני מרגיש שגם היום הם נמצאים איתי לאורך כל הדרך. ובכל יום מחדש אני מודה על שזכיתי במשפחה נפלאה שכזו.
(בהעלותך תשפ"ב)
