להיות אישה חרדית וגרושה זה קשה; הקהילה בטוחה שהגירושין הן באשמתך, החברות מתרחקות, מקום העבודה מעקם פנים, וגם משפחתך, וילדייך כנראה לא יתקבלו למוסדות טובים. במקום שנשים חרדיות שהתגרשו יצטרכו לחפש מגזר אחר שיתמוך ולא יוקיע אותן, ישנה עמותה אחת שמלווה אותן והן נשארות בקהילות החרדיות – גם השמרניות ביותר
פייני סוקניק גדלה בבית חרדי, בחיפה. בגיל 22, אחרי מספר פגישות בודדות עם השידוך שלה – היא התחתנה.
"היינו משפחה יפה, מוצלחת במושגים של קהילה חרדית – אבא בכוילל, לומד, אמא עובדת ומפרנסת, וילדים ב"ה הגיעו מהר ובקלות. זה הדגם האולטימטיבי במגזר; שנינו ממשפחות טובות, עבודה טובה בהוראה בסמינר בית יעקב, ממש לפי הספר", היא מתארת. נולדו להם 3 ילדים וכשהייתה בת 27, לתדהמת הקהילה כולה, הם התגרשו.
פייני: "הרגשתי שמאוד שופטים אותי ושמדברים עלי ולא מדברים איתי. זו קהילה שנולדתי וגדלתי בה והיו חברות ילדות שפשוט הפסיקו לדבר איתי".
למה?
"אני מנסה להיות נחמדה אז אני אומרת שזה ממבוכה – הן לא ידעו מה להגיד אז הן העדיפו לחצות את הכביש כשעברתי מולן", היא משיבה, וממשיכה: "הסיבה השניה שיכולה להיות היא שהרבה פעמים הגברים ששומעים שקרה כזה דבר אומרים לנשים שלהן לא להתקרב לאישה הגרושה, או כדי שהיא לא תלמד ממנה או כדי שהיא לא תתפוס צד".
גם במקום עבודתה היא הרגישה שמתנכרים אליה, במקום לשאול איך אפשר לסייע לה: "ההנהלה תמכה בי, אבל חלק מהקולגות שלי חשבו שסמינר בבית יעקב, שם לימדתי נערות בנות 18-19, הוא כבר לא המקום בשבילי; כשאני בהליכי גירושין אני כבר לא משמשת דוגמא. את כל הדיבורים האלה עלי שמעתי, וזאת בזמן שאני מתמודדת עם סיפור של מזונות שאז עוד לא קיבלתי, ונאבקת על זה שאני בכלל אוכל לעבוד – נשארתי לבד עם שלושה ילדים קטנים ובלי רכב, והייתי צריכה לשים אותם במסגרות ולהגיע למקום העבודה בזמן".
עשר שנים אחרי, בנוסף לנישואין פרק ב' + ילדה משותפת – וקולה עדיין רועד ונרגש כשהיא מספרת את זה. היא זוכרת את זה כאילו זה קרה אתמול. היא נפגעה עד עמקי נשמתה מהקהילה, ממי שהיו חברותיה והקולגות שלה לעבודה. למזלה, הייתה לה התמיכה של משפחתה, שליוו אותה לבית הדין, שמרו על הילדים ובכך סייעו לה ללמוד, לעבוד ולהתפתח. וזה לא מובן מאליו בחברה החרדית. רבות מהנשים חרדיות שמתגרשות מקבלות כתף קרה גם מבני המשפחה, שלא רוצים 'לעודד' גירושין, או שחוששים שהיא תפגע בשידוכים של יתר הילדים.

הקולגות שלי חשבו שסמינר בבית יעקב כבר לא מתאים כמקום עבודה בשבילי; כשאני בהליכי גירושין אני כבר לא משמשת דוגמא. ידעתי שדיברו עלי, וזאת בזמן שאני מתמודדת עם הליך גירושין קשה
בתוך הקהילה השמרנית
למרות הליווי של משפחתה, לאורך 3 שנים של הליך גירושין לא פשוט – פייני הרגישה שאין לה עם מי לדבר. גם נשים חרדיות גרושות שפגשה באופן יום יומי מעולם לא הזכירו את הנושא בפניה. היא פשוט לא הצליחה ליישב את הסתירה – איך קהילה שיש בה כל כך הרבה חסד ועזרה מוקיעה נשים גרושות ואת ילדיהן, בשעתם הקשה?
"זו הייתה חוויה מאוד קשה", היא משתפת. "בדיעבד אני מבינה שבחברה החרדית ערך המשפחה הוא ערך מאוד חשוב, וגם אני מאמינה בזה. ולפיכך, בניגוד למקריי מוות, בגירושין אומרים – 'הם בחרו בזה, הם מעדיפים ערכים אחרים על פני משפחה שלמה, אז זה כבר לא מתאים לנו, כי משפחה חרדית היא אבא, אמא וילדים'. אם הדגם של המשפחה הוא לא אותו דגם – איך נשמור על הקהילה עם דגם אחד של משפחה? על ידי זה שנגיד שכל מי שעוברים את התהליך הזה הם כבר פחות משלנו. נגיד שהיא לא מתאימה לעבוד אצלנו, לא נזמין אותה לשבת, אם היא תרצה להכניס את הילדים שלה למוסדות חרדים שנחשבים טובים – לא יקבלו אותם, וכו'".
מה שלרוב התרחש כתוצאה מכך זה שנשים דתיות וחרדיות, בעיקר במקומות מאוד שמרניים, שלא מצאו תמיכה בקהילה, חיפשו אותה במקום אחר, כך שלעתים הן עברו למגזר הדתי, ואם הן חוו חוויות מאוד קשות של דחיה מהקהילה, הן לפעמים גם עזבו את הדת לגמרי, מה שיצר מצב בו שני הצדדים 'מרוויחים' – האישה הרוויחה קהילה תומכת, והקהילה החרדית הרוויחה חיזוק לאג'נדה שלה – רק מי שלא באמת חרדית מתגרשת. אבל לא במקרה של פייני, כפי שהיא מספרת:
"לא הסכמתי לקבל את זה. אני בקהילה החרדית מאז שנולדתי וזה שהסטטוס המשפחתי שלי השתנה זה לא אמור להיות מדד לאיפה אני משתייכת. אני לא אתן להם להוציא אותי בכח מהקהילה החרדית, ואם אכפת לי ממנה אני אפעל כדי שהיא תהיה יותר טובה לילדים שלי. ככה הקמתי את עמותת 'באשר תלכי': החלטתי שאני זו שאסייע לנשים חרדיות ודתיות גרושות, שנשארות בתוך הערים החרדיות, בתוך הקהילות השמרניות. הארגון משמש מקום תומך שהוא בתוך הקהילה החרדית. האתגר של גירושין הוא מספיק קשה, לא צריך להוסיף לו את האתגר של איבוד קהילה.
"בעמותה אנחנו עוזרות לנשים – אישה נתמכת שלא מרגישה בודדה היא חזקה יותר ויש לה כח להתמודד עם ההורות והגירושין, וגם – אנחנו מלמדות את החברה החרדית לפתוח את הראש; תבינו, אתם חברה של חסד ועשיית טוב ואתם פוגעים, אתם עושים משהו שלא מתאים לכם".
חנה אירם, מנכ"לית באשר תלכי, מספרת על הפעילות: "אנחנו יוצרות קהילות לנשים גרושות חרדיות המותאמות להן, ובקהילה שנוצרת יש תמיכה הדדית וחלוקת ידע, והן מרגישות חלק ממשהו, זה מנרמל את המצב שלהן. בנוסף, אנחנו מפנות את הנשים לאנשי מקצוע, כל אחת לפי הצרכים שלה – אם מישהי צריכה עו"ד טוב, אשת טיפול, עמותה שקשורה ל- סיפור של אלימות, עגינות, סיוע רפואי- יש לנו אנשים שאנחנו סומכים עליהם שיסייעו להן.
"והדבר השלישי; אנחנו מספקות סדנאות, הרצאות וימי עיון שמיועדים ספציפית לאישה גרושה חרדית ודתית. יש לנו תכנית וסדנאות שמסייעות לצמיחה אישית, הכשרה מקצועית, סדנאות שקשורות לפיתוח אישי, התנהלות כלכלית, ייעוץ תעסוקתי שמיועד דווקא לנשים גרושות, וכמובן הנושא של להכיר את הזכויות שלהן ולהנגיש להן את הידע".

בגלל שיש חוסר קבלה של גירושין בקהילה החרדית וגם בגלל שיש ערך מאוד מאוד גדול לקדושת הבית, אם אישה חרדית התגרשה זה כנראה אחרי שבאמת הגיעו מים עד נפש
חכמת נשים
אביטל (שם בדוי) גדלה במשפחת דתית, בבית שהיא מתארת כלא בריא. בעצת אחיה נרשמה לפנימייה בכפר חב"ד כשהייתה בת 14. שם הפכה לחב"דניקית בעצמה. עם השנים היא למדה הוראה ועבדה כמורה וכמדריכה בפנימייה.
בגיל 21, לא הרבה אחרי שהכירה אותו בשידוך, התחתנה עם מי שהיה בעלה ועם השנים נולדו להם 7 ילדים. "בגלל שבאתי מבית עם רקע קשה היה לי ברור שאני אעשה כל מאמץ לבנות בית בריא ולתת לילדים שלי הורות בריאה", היא מתארת.
"כשקרו דברים, ותמיד היו דברים בעייתיים, ידעתי שזו אחריות שלי, כי אני הגעתי מבית לא בריא. לקחתי את כל האחריות עלי והלכתי לטיפולים, וגם כשהיה מאוד קשה עם הבעל לא הייתי מוכנה לוותר כי רציתי שלילדים שלי יהיה אבא. עשיתי כל מה שיכולתי כדי לשמור על הבית".
היא מספרת שהיא חוותה אלימות נפשית בלתי פוסקת מבעלה, ומאמו שאף הייתה מכה אותה: "חוויתי המון אלימות ממנו ומאמא שלו. היא הייתה מנסה להדיר אותי מהמשפחה, וספגתי ממנה ברוגזים ארוכי טווח, נידוי, חרמות, קללות, האשמות, וניסיון לנכר את הילדים שלי ולגרום להם ללכת נגדי, וגם ממנו – האשמות כל הזמן ש'את לא מספיק מבינה ועושה ולא מגיע לך כלום'. המון עלבונות, והטחות, הוא היה מקטין אותי כל הזמן.
"זה מאוד מבלבל להיות אישה במציאות של שמירת תורה ומצוות שהיא כל כולה מגויסת להיות אישה טובה ואמא טובה ולעשות את רצון ה', ואז משתמשים בכל האמונה שלה כדי להקטין אותה ולעשות אותה כמו חפץ שמשרת. והחוויה היא לרוב שאת האחראית, לך יש את הכח, 'חכמת נשים בנתה ביתה' – כל המילים היפות שגדלנו עליהן לוקחות אותך למקום שאת חושבת שרק אם תעשי עוד מאמץ יקרה משהו, וזה היה המסר גם מהמטפלים שהגעתי אליהם – הכל תלוי בך. אם תשתני הכל ישתנה".
מבלבל להיות אישה במציאות של שמירת תורה ומצוות שהיא כולה מגויסת להיות אישה טובה ואמא טובה ולעשות את רצון ה', ואז משתמשים בכל האמונה שלה כדי להקטין אותה
כבר לא לבד
ולאחר שנים היא החליטה, למרות הכל, למרות שהבטיחה לעצמה שיהיה לילדיה בית, למרות שאין לה משפחה תומכת משלה – היא רוצה להתגרש. ובכל פעם שהיא העלתה את הנושא – הוא פנה לרבנים שלה, לחברותיה, למטפלים שלה, ששכנעו אותה לא להתגרש. "הוא היה אומר לכולם שאני לא אסתדר בלעדיו ולא אחזיק מעמד ומכניס ללחץ את כל המערכת סביבי, הוא היה מתחנן והייתי נותנת עוד צ'אנס ועוד צ'אנס", היא נזכרת.
אבל, כשהוא החל להפנות את האלימות המילולית אל הבנות שלהם, היא אמרה די. "הבנתי שאני מלמדת את הילדות שלי להיות קורבנות ואחרי שנות טיפול רבות ללא הצלחה הבנתי שהמטפל שלנו בעצם משתף איתו פעולה ומחליש אותי, והחלטתי שאין ברירה", היא משתפת. "הייתי במצוקה נפשית מאוד גדולה, לא רציתי לחיות. למזלי הגעתי למטפלות שיש להן מספיק ידע בהכרת המציאות של חיים תחת אלימות, והן נתנו לי להבין מה קורה".
עד לאותה תקופה לא היה לאביטל אינטרנט בבית, כדי לשמור על הילדים, וכשבנה קנה לה סמארטפון במתנה- היא נחשפה להמון מידע והפנימה באיזו מציאות היא חיה עד עכשיו. בשלב זה היא שמעה על "באשר תלכי", ופנתה אליהן בבכי. כשהחליטה סופית להתגרש, הן דאגו לה לליווי רגשי ומשפטי, סיוע ואוזן קשבת.
אביטל: "גיליתי שאני לא לבד, שיש עוד המון סיפורים כמו שלי, והן נתנו לי תחושה שיש לי למי לפנות בכל שעה. זו תמיכה אדירה שלא הייתי מצליחה בלעדיה. הן עזרו לי להוציא אותו מהבית בחוכמה, ולקבל תמיכה רגשית וטיפולים. זה נתן לי המון כח. שנה וחצי לאחר מכן קיבלתי את הגט והיום אני חלק ממערך המתנדבות ב"באשר תלכי" ב"ה. הנשים שם עוזרות אחת לשניה, גם אם הן מרוסקות בעצמן".
אביטל סבורה שעבור אישה חרדית שמתגרשת מדובר בשבר גדול מאשר אצל אישה חילונית: "אישה חרדית מחונכת על משפחתיות, על שלום בית, וגירושין זה ממש שבר אמוני, שבר מהותי מאוד עמוק. זה מלווה בהמון רגשות אשם נוראיים, גם כשאת יודעת שאת צודקת ושניסית לעשות הכל.
"ובנוסף לזה, החוויה היא שהתנפצו לך כל החלומות. חלום הילדות שלי שאני אקים בית נורמלי שלילדים שלי יהיה אבא, שתהיה לי זוגיות ואהבה. האשליה במשך כל השנים, התחושה שהשקעת את תמצית דמך ונפשך במשהו שהוא לא היה מלכתחילה בכלל – זה שבר נוראי".
כשהתגרשה, לפני שלוש שנים, בשונה מנשים חרדיות רבות שהתגרשו, הקהילה דווקא התגייסה וסייעה לה כלכלית. סייעה – אבל פחות. "בתקופה שהתגרשתי שתי חברות שלי התאלמנו ומיד הקימו להן קרן צדקה והן קיבלו המון כסף, ואני קיבלתי מעט. אלו היו סכומים אחרים לגמרי, ואני אסירת תודה, אבל גם הייתי מאוד מתוסכלת – 'מה, אני צריכה שהילדים שלי יתייתמו כדי לקבל עזרה? גם אצלי זה כמו יתמות. הייתי מרוסקת אבל תפקדתי כי צריך לתפקד. יש לי 7 ילדים, 7 עולמות שצריך לדאוג להם", היא אומרת.
עליה בגירושין בקהילה החרדית
עברו 9 שנים מאז הקמת 'באשר תלכי', שסייעה לנשים רבות לעבור תהליכים, להתעצם ולהתפתח אישית ותעסוקתית. החברה החרדית עשתה בתקופת הזמן הזאת שינויים משמעותיים, אבל בתחום הזה, של קבלת הנשים הגרושות, למרות ההתקדמות, עקב בצד אגודל, יש עוד הרבה עבודה, ועל פי מנכ"לית העמותה חנה, יש עליה בפניות לעמותה בחודשים האחרונים – כנראה בגלל אחוז גירושין שגדל בקהילה החרדית.
חנה מתארת ש'באשר תלכי' מתמקדים כעת בניסיון להעלאת המודעות בתוך הקהילה החרדית לקשיים ולצרכים של נשים גרושות, כך שהנשים הגרושות ירגישו יותר בנוח בקהילה, במוסדות הלימוד של הילדים שלהן, ובכל המסגרות שקשורות לחיים האישיים שלהן.
יש רצון טוב מצד הקהילה?
"אנחנו בהתחלה של זה. זה לא קל, הם חשדניים – אלו תכנים שאף אחד לא אוהב לשמוע", משיבה חנה, ופייני, שלאחר 9 שנות התנדבות ואף הדלקת משואה בגינן, עברה למאחורי הקלעים של הארגון בחודשים האחרונים, מוסיפה: "התחלתי את הפעילות ממקום מאוד כואב ופגיע שחוה חוויה מאוד קשה. אבל, חשוב שהיוזמה תיעשה ממקום שאוהב את הקהילה שאת רוצה לטפל בה, כדי שהיא תתקבל. זה לא תמיד קל, ולפעמים בא לך לצעוק ולהשתולל, אבל צריך כל הזמן לבחור נכון וחכם כי בסוף המטרה היא שכשאישה ממאה שערים תרצה להתגרש היא תוכל לפנות ללא חשש ל'באשר תלכי', ואם הארגון לא ייתפס כלגיטימי היא לא תפנה אליו".
יש נשים חרדיות שלא מתגרשות רק בגלל הקהילה?
פייני: "בוודאות. לא מעט אמרו לי שאין להן אומץ, ו-מה יגידו? הן יחכו עד שהילדים יתחתנו. גם ל'באשר תלכי' פונות נשים שעדיין מתלבטות אם להתגרש, אבל שמנו קו – אנחנו לא מעודדות גירושין, רק כשאישה החליטה וכבר עשתה את הצעד הראשון אנחנו נלווה אותה ונתמוך בה. אנחנו כמובן לא תחליף לחיי זוגיות ומשפחה מאושרים, אך אולי בגללנו נשים מפחדות פחות לעשות את הצעד הזה כשאין ברירה.
"יש מחיר להתגרש בקהילה חרדית, אבל זו התמודדות שיש בה תקווה, בשונה מלהישאר במערכת יחסים שלא טובה לך ושאת לא מצליחה לשקם אותה. ורוב הנשים החרדיות מגיעות לגירושין אחרי שהן ניסו ממש הכל במשך שנים".
מה נשים חרדיות גרושות צריכות, בשונה מאשר בחברה הרגילה?
"יש המון דברים מקבילים", חנה משיבה, "אבל בגלל שיש חוסר קבלה של גירושין בקהילה החרדית וגם בגלל שיש ערך מאוד מאוד גדול לקדושת הבית, צריך להבין שאם אישה חרדית התגרשה – זה לרוב כנראה אחרי שבאמת הגיעו מים עד נפש, והיא באמת עברה מערכת יחסים מורכת במיוחד ולטווח ארוך יותר של שנים.
"בנוסף", היא ממשיכה, "בגלל שהגירושין מאיימים על הקהילה וזה מערער משהו – אז יש סטיגמה לא פשוטה, ולילדים להורים גרושים קשה אפילו יותר מאשר אצל יתר המגזרים. ואפילו בנושא הכלכלי – הוצאות של משפחה חרדית מאוד שונות מאשר במגזר הכללי. לדוגמא, שכר לימוד בחיידר, משק בית – כמות הילדים דורשת דרך אחרת של התמודדות עם תקציבים. ההתנהלות אחרת וצריך הכרות עם המגזר כדי לתת את המענה המדויק".
עוד נושא הוא המשמורת המשותפת – במגזר החרדי יש רוב גדול של משמורת מלאה אצל האם, התפיסה היא עדיין שהיא זו שמגדלת את הילדים. הורים שיבחרו במשמורת משותפת ייתקלו באתגר – המשמורת הזו מחייבת קשר כמעט יום יומי בין הגרושים, מה שיתקיל אותם עם מנהגים ומגבלות, אפילו הלכתיות, בנושא הזה. כך שהאישה נאלצת לתמרן בין העבודה והילדים באופן כמעט ובלעדי, ובלי משפחה וקהילה תומכת – זה מורכב.
"'באשר תלכי' עזרו לי להתרומם, החזירו אותי לעוצמות שלי. זו לא קרן צדקה, כמו שמקובל אצל החרדים. זו קרן שנותנת לך כלים לעמוד על הרגליים שלך כדי שתמשיכי לנהל את המשפחה שלך, תוציאי את הכישורים והכוחות שלך לפועל, וזה היה אחד הדברים שהחזירו אותי מהר מאוד לעשייה שלי. לא הייתה לי ברירה. וכשיש לך גב – את רואה אופק. שיקמתי את עצמי והחלמתי, נפשית, מנטלית וגופנית והחזרתי לעצמי את מה שנלקח ממני", אביטל מסיימת בתקווה.
שלום
אני רוצה לדעת אם יש בית לנשים . אני רוצה להתגרש אבל לא יודעת איך לעשות את זה . תודה