מערכת שבתוןצביה גורודצקי
בתקופת החגים הנוכחית, לראשונה מזה 23 שנה, אני מרגישה רוגע ושלווה נפשית.
כשהייתי בת 33 ביקשתי להתגרש ממי שהיה בעלי, ועד היום, כשאני כבר בת 56, הוא סירב לתת לי גט.
בית הדין הרבני הטיל על בעלי לשעבר את כל הסנקציות האפשריות– הוא יושב בכלא כבר 18 שנה, חלק מהזמן בבידוד, לקחו לו בשלב מסוים את המזרן שעליו ישן, ואפילו התפילין האישיות שלו הוחרמו. כל הסנקציות לא הועילו- האיש המשיך לסרב לסיים את הנישואין שלנו, ואני הייתי שבויה שלו.
אני לא אוהבת להתעמת עם אף אחד, אבל מחוסר ברירה, במהלך אותן שנים נאבקתי ונלחמתי עבור החופש של הגוף והנפש שלי בלי הפסקה; בבתי הדין הרבניים וגם בזירה הציבורית. כמובן שלאורך כל הדרך גידלתי ופרנסתי 4 ילדים לבד, וניסיתי שלא להחסיר מהם דבר. כיום ארבעתם אנשים בוגרים וכל אחד מהם מעורר בי גאווה. ההקלה הגדולה שהביאה איתה השנה החולפת, הגיעה בזכות פסק דין שקיבלתי בפני בית דין רבני פרטי. נשות "מרכז צדק לנשים" עבדו במשך שנה שלמה כדי להביא את הסיפור שלי בפני רבנים חשובים ולכנס הרכב של בית דין פרטי שביטל את הנישואין שלי.
יום כ"א בסיוון תשע"ח היה יום חג שכמותו לא חשתי בכל שנותיי. התכנסנו בבית מדרש קטן בירושלים, ושם הודיעו לי שלושה דיינים שאני משוחררת מהנישואין לבעלי לשעבר. שלושת הדיינים עבדו וכתבו פסק דין ארוך במשך קרוב לשנה והסתמכו על עובדות שונות– כמו העובדה שאני קניתי את טבעת הקידושין לפני החופה- וכן התבססו על חוות דעת פסיכיאטרית.
במהלך אותו דיון בבית הדין לא הצלחתי לעצור את הדמעות שזלגו על לחיי כי ידעתי שתמה תקופה קשה של יותר משני עשורים.
לא רק שהרגשתי שכעת קיבלתי את חיי בחזרה, ושאיני כבולה עוד לבעל, אלא גם התחזקה האמונה שלי בתורה שהיא מקור של טוב ולא יתכן שתהיה אכזרית, והתחזקה האמונה שלי בתלמידי חכמים שיפעלו ללא מנוחה כדי שנשים לא יסבלו עוד כפי שאני סבלתי.
בסוף הדיון ברך אותי הרב דניאל שפרבר על שאני מתחילה דרך חדשה, והזכיר שהתורה "דרכיה דרכי נעם".
עכשיו, כשאנחנו פותחים שנה חדשה, וכשאני יושבת לשולחן החג עם ילדיי, אני חשה שנולדתי מחדש. לא רק שהנפש שלי שלווה יותר ומצפה בשמחה לדברים הטובים שתביא איתה השנה, גם המכאובים הפיזיים שליוו אותי במהלך השנים כמעט הפסיקו לגמרי. אני רוצה להתפלל עבור עצמי שאזכה השנה להתחלות חדשות וטובות, וגם להתפלל עבור כל הנשים- שלעולם לא יהיו במצב שבו אני הייתי. הלוואי שהמקרה שלי יביא לכך שאנשי ההלכה ישתמשו בפתרונות יצירתיים עבור נשים אחרות, כפי שנעשה במקרה שלי.
אני רוצה להודות לכל האנשים הטובים שהיו איתי ותמכו בי לאורך כל הדרך. לטוענת הרבנית שליוותה אותי כל השנים ולעורכי הדין האחרים שייצגו אותי בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות. אין בפי מילים להודות להרכב בית הדין ששחרר את הנפש והגוף שלי– הרב דניאל שפרבר ושני הדיינים שנשארו בעילום שם, ולצוות של מרכז צדק לנשים שלא וויתרו עליי ונלחמו בשביל החופש שלי עד שבית הדין התכנס: ד"ר סוזן ווייס, עורכות הדין ניצן כספי שילוני ועדיה שוורץ ושיר לביא.
אני מאחלת לכל בית ישראל שנה של חירות, שלווה ורוגע נפשי.
