הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)
זה הזמן להתרחק מהטרמינולוגיה של מלחמת בני אור בבני חושך, כאשר כמובן כל אחד משוכנע שהוא בן האור
"והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, פן אבוא והכיתי את הארץ חרם" – הפסוק החותם את ההפטרה מלמד על הבשורה הגדולה של אליהו הנביא, שישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, שאלמלא כן הארץ תוכה בחרם. ברם, התעלומה היא למי הכוונה במילים "אבות" ולמי הכוונה במילה "בנים"? חלק מהראשונים ביארו שאין מדובר בתשובה שלהם האחד על השני, כי אם בתשובה משותפת של אבות ובנים יחדיו מול הקב"ה: "והשיב לב אבות על בנים – כמו עם בנים וכן לב בנים על אבותם כמו עם אבותם כלומר האבות והבנים יחדיו" (רד"ק). אולם, מפשוטו של מקרא משמע בחובה שהם ישובו האחד אל השני – והצורך הוא ללמוד למי הכוונה, ומדוע זה תנאי הכרחי.
כבר בשנה שעברה כתבתי על ביאורו המתמיד של הרב קוק זצ"ל, שראה ב"אבות" וב"בנים" אבות טיפוס – האבות הם הישוב הישן, והבנים הם היישוב החדש. הצורך הגדול למפגש של שניהם האחד עם השני הוא חיוני לתהליך המשותף של עמידה ביום ה', כיוון שנצרכת תרומה הדדית; מחד גיסא, הנאמנות למסורת ולשותפות במסע הגדול שהחל כבר בימי אברהם אבינו, והאבות הם החולייה הממשיכה אותו, ומאידך גיסא ההתחדשות וההתנערות של דור השנים. מפגש של שני אלה הוא תנאי הכרחי לשיבה, ובלעדיו יש חשש כי הארץ תוכה חרם.
איני יודע לומר מיהם ה"אבות" היום ומיהם ה"בנים". אולם, התבנית המיוחדת הזו נראית נצרכת היום יותר מתמיד. אנו עומדים בפני סכנה של הכאת הארץ חרם, על ידי עצמנו. תנועות שונות לכיוונים מנוגדים קורעות את האומה, ומסכנות את עצם קיומה. מדברי חז"ל למדנו כי מה שמתרחש עלי אדמות יש לו משמעות גם בשמיים, והחשיבות של האומה הישראלית המאוחדת בעיני הקב"ה היא מהיסודות היותר גדולים הקיימים. המענה הכתוב בפסוק הוא "והשיב" – פתיחת הלב והבקשה של האחד את השני, ואמונה עמוקה כי כל אחד נושא את הבשורה שהוא מאמין בה, והתנועות כולן הן הכרחיות לקיומה של האומה.
זה הזמן להתרחק מהטרמינולוגיה של מלחמת בני אור בבני חושך, כאשר כמובן כל אחד משוכנע שהוא בן האור; זה הזמן לשקם מחדש את האמון, שרוב המתעמתים מבקשים טוב, ואף שיש מחלוקת עמוקה בשאלה מהו אותו "טוב" – האמון ברצון המיטיב פותח דלתות ומעצים קשב; זה הזמן להחליף את הרצון להכניע את השני ולבטלו בשאלה כמה רחוק כל אחד יכול ללכת לקראת השני; למעשה – זה הזמן לעבור טיפול זוגי לאומי, לאמור: להשתמש בכלים המפותחים בשנים האחרונות לשיקום זוגות במשבר, הנובע מאותו חוסר אמון, היעדר יכולת הקשבה, אי-כניסה לעולמו של השני וכדו' – כדי לעבור טיפול לאומי באותן מתודולוגיות. הדבר יביא ברכה הרבה יותר גדולה מאשר הניסיונות הכוחניים מהצדדים כולם, וימנע את התהום שאנו צועדים אליה.
(צו תשפ"ג)
