אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])
רוח החירות האנושית האדירה שהחלה לנשב בארמונו של פרעה- ממשיכה לנשב בחלל העולם
יש מילים שזוכות להיכנס לפנתיאון העולמי כמילים מכוננות ומשנות מציאות.
כך שלוש המילים – 'שַׁלַּח אֶת עַמִּי'.
חמש פעמים בפרשת השבוע וארא, נאמרות המילים הללו לדיקטטור הגדול פרעה על ידי משה ואהרון, נציגי העם היהודי. מאז ולאורך 4000 השנים האחרונות, הפכו להיות המילים הללו הכותרת, הסיסמא, החלום והחזון של לוחמי חירות וחופש למיניהם ברחבי העולם- במרתפי האינקוויזיציה, בשדות העבדים בארצות הברית, במכרות ובעיירות אפריקה, בתחתיות אוניות העבדים, ובכל מקום ברחבי כדור הארץ שבו אנשים שיעבדו אנשים, השפילום עד עפר, ורמסו את צלם הא-לוהים שבהם.
משה ואהרון לא מנהלים משא ומתן פרטי או פוליטי עם מנהיג מקומי. הם מנהלים ויכוח עקרוני ומהותי שהשפעותיו והשלכותיו יהיו על האנושות כולה. ויכוח שנוגע בהגדרות הבסיסיות של צלמו של האדם וכבודו באשר הוא האדם, בהוצאת העבדות והכפייה אל מחוץ למחנה האנושי, ובהצבת העיקרון המוסרי והערכי הגדול מכל- שאי אפשר לכלוא את רוח האדם השואפת לחופש ולמרומים.
אפשר לכלוא אנשים במרתפים, אפשר להגלות אותם לסיביר, אפשר לשעבד אותם במחנות כפייה, אפשר ליטול מהם את חייהם, את כבודם, את רכושם ואת כל היקר להם- אך לעולם אי אפשר יהיה לכלוא את רוח האדם- והרוח הזו בת חורין היא.
מאז עמדו משה ואהרון לפני פרעה ואמרו לו את המילים המכוננות הללו- 'שַׁלַּח אֶת עַמִּי', הדהדו רבים אחרים בכל העולם ולאורך כל הדורות את הקריאה והשאגה הזו. היא נשמעה בארצנו במשך שנים רבות של מאבק לחירותם של אחינו שהיו כלואים מעבר למסך הברזל, ונשמעה ברחבי יבשות רבות אחרות שחשבו באותם הימים, ויש החושבים כך גם בימינו, שניתן לייצר מציאות ועולם של בתי עבדים, ולשעבד את הגוף והרוח.
זו התמונה שהפכה להיות המוטו, והתרומה של העם היהודי לאנושות כולה- משה ואהרון, שני מנהיגים מבוגרים, נציגי מיעוט נרדף, ניצבים בקומה זקופה מול הדיקטטור הגדול השולט על יבשות ועל רבבות מיליוני בני אדם, ומתוך אמונה אדירה בא-לוהיהם, בצדקת דרכם ובערכים אותם הם מייצגים, מתוך ענווה והתבטלות, מתוך תודעת שליחות גדולה, הם באים מול המלך הגדול- ואומרים לו בלי למצמץ שלוש מילים ששינו את העולם- 'שַׁלַּח אֶת עַמִּי'.
הם לא אומרים לו- 'שחרר את עמי'. הם אומרים לו 'שַׁלַּח אֶת עַמִּי'. לעם הזה יש שליחות שעליו למלא בעולם, כמו שלכל אדם ואומה יש את הייעוד והשליחות שלהם, ייעוד שכדי להגשימו צריכים להיות בני חורין.
רוח החירות האנושית האדירה שהחלה לנשב בארמונו של פרעה- ממשיכה לנשב בחלל העולם, ולהיות רוח גבית לאנשי האמונה, לשוחרי החופש, ולנאמני כבוד האדם שנברא בצלם.
(וארא תשפ"ב)
