ראש מוסדות בני עלי וחתן פרס ישראל מודאג מאוד מהקיטוב במחנה הימין ומזהיר שאם מחנה הימין לא יתעשת, בבחירות הבאות המצב יהיה גרוע יותר

אחת לתקופה, בד"כ כשההרגשה בציבור הדתי-לאומי קשה, יוצא הרב אלי סדן, ראש מוסדות בני דוד בעלי וחתן פרס ישראל, בדפי עמדה לבוגרי "בני דוד" בענייני הדור והשעה. כך עשה הרב סדן גם בימים אלה. להלן תמצית שבתמצית מהדברים.
"הסכנה הקיומית הגדולה ביותר למדינת ישראל, איננה איראן ולא החמאס ודומיהם. הסכנה הקיומית הגדולה ביותר היא התפוררות הלכידות הפנימית בתוך עם ישראל…
"…. מלחמת יוהכ"פ – עם ניצחון החייל הפשוט במסירות נוראה בשדה הקרב למרות טעויות ההנהגה – הייתה פרי העבר, אך החלה לפרוץ סדקים בלכידות. הסדקים גדלו עם החלפת ההנהגה הפוליטית, והתפרצו בגלי כעס ושנאה הדדית עם ממשלת אוסלו ורצח רבין, והגיעו לשיאם האחרון בהפגנות בלפור. העובדה שב-4 מערכות בחירות, כמעט שום נושא לאומי אידיאולוגי לא היה על הפרק, והשאלה המרכזית הייתה אם אתה שייך לסיעת 'רק לא ביבי' או לסיעת 'רק ביבי', היא ביטוי לרוח רעה ששולטת בשיח התקשורתי והפוליטי. לצערנו המצב ממשיך גם אחרי הקמת הממשלה הנוכחית שקוראת לעצמה ממשלת אחדות, אך מי ששמע את נאומו מלא ההסתה של מי שמכהן כשר החוץ וכמחליפו של רה"מ בכיכר רבין בעצרת הזיכרון ליצחק רבין, מבין ששום דבר לא השתנה! גם הצד הימני של המפה לא טומן ידו בצלחת, שדרנים ופוליטיקאים מנסים עתה לעשות "חיסול ממוקד" לבנט בסגנון אשר מזכיר את מה שהשמאל עשה לנתניהו. ומה יעשה עם ישראל המסכן, הבריא, אוהב השלום, כאשר מעל לראשו יש שיח של הסתה ושנאה בין מגזרית?
"…אומרים לי: 'אל תתרגש, זוהי פוליטיקה, כך מקובל בכל העולם'. מילים אלו מקוממות אותי – לא באנו אל ארץ הקודש בשביל ללמוד מאומות העולם איך לנהל מדינה. באנו להיות 'גוי אחד בארץ', ולנהל את חיינו מתוך אהבה הדדית, אחווה ורעות, גם ודווקא במצבים מורכבים שקיבוץ הגלויות המופלא יוצר, כי אכן הגענו הביתה סיעות ומפלגות בעלות אידיאולוגיות שונות. ואני סבור שרבש"ע בוחן אותנו! האומנם למדנו לקח מהעבר ואנחנו יודעים לאהוב זה את זה ולכבד זה את זה, גם כשעדיין יש ביננו פערים אידיאולוגים עמוקים?! כי רק זוהי נקראת תשובה גמורה! (עפ"י הרמב"ם הידוע).
"יש לכך השלכות רבות. ראשית – הדבר ברור שרוב העם היושב בציון רוצה מדינה יהודית, ומגדיר עצמו כ'ימני', ואם כן איך הגענו לכך שמפלגות ערביות ומפלגות שמאל שרוצות להוביל את מדינת ישראל להיות מדינה של כל אזרחיה יושבות בממשלה ומקדמות את האג'נדה שלהן? התשובה ברורה! השנאה שפרצה בתוך הימין בין תומכי נתניהו ובין מתנגדיו, הגיעה לממדים כאלה שלא אפשרה להם להתאגד כדי למנוע את הקטסטרופה. ניהלתי שיחות לא מעטות לפני הבחירות האחרונות ואחריהן, בניסיון לעורר אנשים, שביסודם הם אנשי ימין, שרק התאגדות תמנע את מה שקורה היום. לא היה עם מי לדבר. הוא שאמרו חז"ל: 'כל הכועס חוכמתו מסתלקת ממנו'
".. ואוסיף – כיום, כאשר במקום לחפש דרך לאחות קרעים אנחנו מעצימים את הקרע בימין והמתח בין אלו לאלו מתגבר, אנו מגישים את המדינה על מגש של כעס לערבים ולתומכי מדינת כל אזרחיה. אם לא נתעשת ונחפש דרך לחזור לשיתוף פעולה – גם כשיש חוסר הסכמה – בבחירות הבאות המצב עלול להיות קשה הרבה יותר. אבל לענ"ד יש לזה השלכה גם על תופעות נוספות. בעידן שבו זכויות הפרט הולכות ומתגברות על תודעת השליחות הלאומית, ובנוסף לזה אנשים מרגישים את השנאה שיש בהנהגה, זה ממאיס עליהם את המדינה, וגורם להם להתכנס יותר ויותר בתוך עצמם, ובמידה מסוימת זה משפיע על נושאים מאוד חשובים כמו למשל המוטיבציה בתחום השירות הצבאי בעיקר בתחום חתימת הקבע, והתמדה במילואים (בדּוק…). כך גם כשמדובר על משימות לאומיות נוספות כמו התיישבות בנגב, בגליל, ובנכונות לבוא לערים המעורבות כדי להנכיח שם רוב יהודי ברור וכיו"ב. לענ"ד זה משפיע אפילו על ההכרעה לרדת מן הארץ אצל אנשים שמתלבטים בזה. אלו דברים שבטווח הקצר קשה לסמנם – לאורך זמן הם מפוררים את יכולתו של עם ישראל לעמוד באתגרים הקשים שעדיין עומדים לפניו.
"אומר בזהירות: לצערנו הרב, אם ירצה השטן לקטרג על מה שקורה היום בתוך מדינת ישראל, כנראה שלא יאלץ לחפש על מה לקטרג, אבל 'כשישראל בשלום זה עם זה – אין שטן נוגע בהם ושכינתו אינה מסתלקת'.
"יש לנו עוד המון אתגרים, הרבה בעיות להתמודד איתן – התנאי הבסיסי ליכולתנו לעמוד בכל זה הוא להיות בשלום זה עם זה… !כמובן שיש לי ביקורת על המהלכים של הממשלה החדשה, אך בלי להניח את אבני הבניין – כלומר את עקרונות היסוד, לא נוכל באמת להגיע להחלטות מעשיות נכונות"!.
(וארא תשפ"ב)