מערכת שבתוןהרב ישי שכטר, ראש בית המדרש בעמותת 'חי בהם'
בשנים האחרונות מתפתח יצור של בשר מתורבת הגדל על משטח תרבית במעבדה, נבנה על 'פיגום צמחוני', ולעיתים אף מודפס במדפסת תלת מימד. האם אחרי כל זאת הוא לא יצא מגדר 'בשרי'?
אם הייתם אומרים לאדם שחי לפני מאתיים שנה שבני האדם יהיו מסוגלים להדפיס סטייק, כנראה שהוא לא היה מבין על מה אתם מדברים. אבל, אם הייתם אומרים לו שמדובר ביצירה של בשר לאכילה יש מאין (בהנחה שהוא למד מסכת סנהדרין…), הוא היה עונה לכם: "אה, כמו 'הסטייקים' של רבי שמעון בן חלפתא".
הגמרא מספרת שיום אחד ר' שמעון הותקף על ידי שני אריות. הוא התפלל, ופתאום ירדו שתי חתיכות בשר מהשמיים. חתיכה אחת הוא זרק לאריות, ואת השניה הוא לקח איתו, לבית המדרש. "מה הדין של הבשר הזה?" הוא שאל. ואת אותה שאלה אנו שואלים גם היום.
הבשר המתורבת נראה וגם מרגיש מאד דומה לסטייק אמיתי, אבל הוא פותח במעבדה ולא הגיע ישירות מן החי. אז, הוא כשר בכלל? ואם כן, הוא בשרי או שאולי הוא בכלל פרווה? המדע התקדם, ומציב אותנו מול שאלה מרתקת: האם דבר תהליך 'טבעי' המתרחש במעבדה, בעיני התורה הינו נס?
לעניות דעתי צלילה למקורות היהדות מלמדת ש"הנס" של יצירת סטייק במעבדה לא מאוד שונה מהרעיון החדשני של האדם הקדמון שהצליח ליצור לחם מגרעין החיטה. במובן מסוים שניהם נראים כתהליכים לא טבעיים: האדם, במקום לאכול את הגרעין כמו שעושה החיה, זורע את החיטה שנרקבת באדמה, משקה, קוצר ועושה קמח ואז שוב 'מקלקל' ומחמיץ את העיסה (השאור- השמרים הינם יצורים חד תאיים שמתרבים ומפרישים גז שמתפיח את הלחם) ורק אז יוצא 'לחם מן הארץ'. נראה כי גם האדם הקדמון וגם המדען היום צללו לעומק התנהלות הטבע שברא בורא העולם, ולמדו איך לפעול בתוכו ולפתח את העולם.
מנעד המסקנות ההלכתיות של הפוסקים שדנו בסוגיה זו נרחב למדי וזו גם הסיבה לסערה הציבורית בנושא: ישנם פוסקים שדנו בבשר המתורבת בהשראת סוגיית בשר מן השמים שהזכרנו למעלה, בעוד שאחרים טענו שהתוצר נחשב 'פנים חדשות' או בשר שאין בו 'רוח חיים' שכן הנעדר 'דם' אינו בשר, או כדבר שאינו נראה לעין האדם ונתנה תורה לאדם ולא למלאכי השרת, לשיטות אלו היחס לתוצר יהיה כמשהו חדש שבא לפנינו ודינו כמותר ואף פרווה.
מנגד, היו פוסקים שהדגישו דווקא את הציר ההפוך – התוצר. אם משהו נראה כמו בשר, מריח כמו בשר, ומורגש ונטעם כמו בשר – אז הוא בשר.
לבסוף, יש גם גישה רחבה בפוסקים, המתבוננת בפרטי התהליך ומדגישה לא את התוצר אלא את המקור. התא המקורי הוא מרכז ההתרחשות. על פיו יוגדר מעמד התוצר 'הטבעי' גם אם מתרחש במעבדה.
בעיניי הדלות לב הגישה האחרונה הינה ההבנה שהתהליך שמתרחש במעבדה אמנם מצריך הרבה גורמים מאפשרים, אך כולם נלמדים מסביבת הגידול הטבעי ומנסים לדמות חלק מתהליך טבעי. התא שמונח במשטח התרבית מתפקד כמו ב'בעל חיים' ו'אוכל' ומפרק את מרכיבי המזון, על ידי פקטורים מכוונים אותו להתמיין לתא שריר, מה שמוביל באופן טבעי למוצר סופי של תאי בשר שריר – "הבשר המתורבת".
אם נחזור לראשית בה פתחנו, הניתוח של המדען הלומד את הטבע שברא הבורא ומנסה לפעול בתוכו בעצם מדמה תהליך טבעי לחלוטין. כמו הכנת לחם מגרעין חיטה בעולם העתיק, המדען של ימינו מחדש ומדייק את האפשרות ליישם תהליך מחוץ לגוף החיה. לכן, בדומה ללחם שהולך אחר החיטה, גם בסוגיית הבשר המתורבת הבשר ילך אחר התא. תא שעבר 'לעובדה ולשומרה' יתפתח טבעית על ידי סביבה נכונה להיות תא שריר, והתוצר, למרות כל ההתערבות, הינו תוצאה טבעית של התהליך, ולכן גם דינו יהיה כבשר.
יש להדגיש כי זוהי אינה פסיקה כי אם קריאת כיוון בשיח מדע ותורה, ובכדי להגיע לכדי הכרעת דין בכשרות עלינו לבדוק את תהליך הייצור של כל מוצר בפני עצמו (יש שוני גדול בין המוצרים השונים) אולם, לחלק גדול מהפוסקים כנראה שכדי לשתות נס קפה אחרי בשר עדיין נצטרך להמתין שש שעות…
