הרב ד"ר משה רט (מכון ידעיה)
יותר מכולם השכילה היהדות לפצח את סוד הזוגיות המוצלחת, בכך שהגבילה את הקשר למסגרת הנישואין בלבד
חתונה היא אחד הטקסים עתיקי היומין, שעדיין נוהגים במידה רווחת בחברתנו הצינית והחומרנית – ומן הראוי להודות על כך; אמנם אנשים מתחתנים פחות מבעבר, ובגילאים מאוחרים יותר, אך חתונה עדיין נחשבת לתחנה טבעית ומתבקשת במסלול חייהם של רוב האנשים. זהו טקס חוצה תרבויות ודתות, שצורות רבות ושונות לו, אבל הוא קיים בכל הזמנים ובכל רחבי העולם. מאז ומעולם היה ברור לאדם שהאיחוד בין איש ואישה אינו סתם אירוע סתמי, הסכם ממוני או שיתוף פעולה, אלא מעשה מקודש ורב הוד, שהא-ל הוא אחד השותפים בו. מעניין לראות שבתורה אנו פוגשים לראשונה חתונה חגיגית דווקא אצל לבן הארמי, בנישואי יעקב עם לאה: "ויאסוף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה". אפילו לבן, עם כל מעשי הנוכלות והמרמה שלו, מבין שחתונה היא עניין לחגיגה.
מנקודת מבט חומרנית, אין טעם לחפש היגיון בחתונה. לשיטתה, האדם אינו אלא בעל חיים מפותח, וזיווגו אינו אלא עניין ביולוגי שנועד לקיום המין, כמו אצל בעלי חיים אחרים. רגשות כמו אהבה אינם אלא הפרשות הורמונליות במוח, שנועדו לקדם את הרבייה. ודאי שרעיונות כמו אהבת אמת, אהבה רומנטית ומחויבות לכל החיים נראים מוזרים בתרבותנו העכשווית; רבים מאלה שמגיעים לחופה עושים זאת לאחר שכבר התנסו בחיי זוגיות על כל צורותיהם, עם מספר שונה של "פרטנרים", ואף אינם רואים בחופה בהכרח את התחנה האחרונה במסעם. אחוזי הגירושין הגדלים מטביעים את חותם הציניות על החתונה, שסיכוייה להחזיק מעמד לאורך שנים הולכים ופוחתים. מה ההיגיון בלהשקיע עשרות או מאות אלפי שקלים בערב אחד, רק כדי לחגוג עוד איחוד סתמי בין איש ואישה, שבעוד כמה שנים אולי ייפרדו ויילכו לדרכים שונות?
על רקע החושך והבלבול הזה, זוהרת החתונה היהודית כמגדלור המסמן לכולם את המסלול הנכון. יותר מכולם השכילה היהדות לפצח את סוד הזוגיות המוצלחת, בכך שהגבילה את הקשר בין איש לאישה למסגרת הנישואין בלבד, שאמנם אינם מוחלטים כמו חתונה קתולית – אבל בהחלט מבטאים את השאיפה לאהבה, נאמנות ומחויבות ומוחלטת, כאשר כל אחד מבני הזוג יודע שהוא היחיד עבור השני בעולם. יהי רצון שנצליח לשמור על המוסד המקודש הזה מפני כל המנסים לערער אותו.
(משפטים תשפ"ב)
