הברכה של בוקסבוים

בית הכנסת הברסלבי בשכונת שערי חסד אינו אלא חדרון קטנטן שתוכו רצוף אהבה. השבוע נקלעתי שם לתפילת ערבית בסתם יום של חול, כשלאחר התפילה זמזמתי לעצמי ניגון חרישי מבלי משים. אלא, שהמקום כל כך קטן, שגם כאשר אתה מפזם מתחת לשפם עלולים לשמוע. וכך הצטרף עוד אחד, ועוד אחד, עד כי החלו המתפללים לשיר יחדיו, ואז קם מישהו ונתן יד לרעהו וכך התפתח לו ריקוד עדין מסביב הבימה. משהו תמים וחמים, שיש בו כדי לרומם טפח מעל הקרקע רגע לפני ששב האדם לביתו ולשגרת לילו.

ימי החג ממשמשים ובאים, רבים העולים ירושליימה, ואולי זוהי הזדמנות לספר את סיפורו של מקום זה, שמשהו בו נשאר אותנטי כמו עצר הזמן מלכת (ותודה ל"אלופי הנחל", שחלקים מהמידע באדיבותם).

מסע חייו של המשפטן ד"ר מרדכי בוקסבוים עובר דרך תחנות רבות וקוטביות: קצין בצבא האוסטרו הונגרי במלחמת העולם הראשונה, פעיל בתנועה הציונית, מבוקש בהונגריה על עזרתו לבלה קון, בהמשך תלמיד ישיבת תורת חיים בעיר העתיקה, פרקליט ישיבת חברון הרוצה להשיב נכסיה לאחר פרעות תרפ"ט, ומאוחר יותר גם סגן ראש עיריית ירושלים.

את חופתו ערך הרב קוק, בברכות כובד הרב זוננפלד. המופתי חג' אמין אל חוסייני מגיע אף הוא לחתונה ושואל את אבי הכלה, המלונאי החב"די ירחמיאל אמדורסקי, איזו מתנה לתת לו. האחרון עונה כי ביקור עם הזוג הצעיר במערת המכפלה ישמח את לבו ואכן הקאדי של חברון מקבל הוראה ישירה מהמופתי והביקור החריג יוצא לדרך. בהמשך חייו הוא מתפרסם במאבקיו המשפטיים למען הציבור החרדי ועסקנותו הפוליטית.

הימים ימי המנדט הבריטי, "ונעשה קיבוץ יפה בשכונת שערי חסד", כותב החסיד ר' שמואל הורביץ. לקראת שנת ת"ש מתאספת לה בשכונה חבורה קטנה של מקורבים לתורתו של רבי נחמן מברסלב. רק נציין כי להיות ברסלבר בירושלים דאז היה הדבר הכי רחוק מלהביא 'כבוד' כלשהו… המחלוקת עליהם גדלה והולכת. המניין נודד מהכא להתם עד שהם מבינים שאין ברירה והם צריכים מקום שלהם. התנגדות רבה היתה מנת חלקם בבואם לרכוש את השטח הקטנטן ברחוב השל"ה, ואחרי שצלחו כל זאת הוצרכו לכסף, תחום שהברסלבים מעולם לא היו ממש חזקים בו. ומי מדבר על אישורי בניה מהעירייה המנדטורית…

כאן הגיעה הישועה דווקא בדמותו של מקורב חדש, הלא הוא בוקסבוים המדובר פה, שזה מקרוב החל להסתובב במחיצתם. הוא הציע להם לבנות בלילה, כיון שלפי החוק הבריטי לא יהרסו מבנה קיים. כך בונים הברסלבר'ס שלאו דוקא הורגלו בכגון אלו… ממש "חומה ומגדל".

בוקסבוים שלנו התקרב לתורת ר' נחמן על ידי החסיד ר' משה רוזנטל, שאף מבטיח לו שאם יעזור לבנייה יזכה ל'ישועה'. ומהי אותה ישועה תהיתם? לבוקסבוים שתי בנות (אחת מהן נישאה בהמשך לשופט מנחם אלון) והוא חפץ לחבוק גם בן. ואכן, החבורה הברסלבית ד'שערי חסד' זוקפים היו את לידתו של בנו סמוך ונראה לבניית בית הכנסת – כחמש עשרה שנה לאחר חתונתו- לברכה זאת… בנו יחידו זה אגב, הוא הרב יוסף בוקסבוים שהיה ראש מכון ירושלים.

מכל מקום, ברכה או לא, מה שבטוח בטוח ובוקסבוים שנדב סכום משמעותי לשטיבל זה, זוכה כי המקום יקרא על שם אמו "אהל אסתר" וזה שמו, כפי שניתן לראות בשלט המתנוסס שם לתפארת עד עצם היום הזה.

(פסח תשפ"ב)