ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)העיר שחוברו לה יחדיו: שירים רבים נכתבו של ירושלים, חלקם הפכו לנכסי צאן ברזל בארץ ומחוצה לה. הנה כמה מהסיפורים שמאחורי השירים המזוהים ביותר עם העיר שנטלה תשעה קבין
מעל פסגת הר הצופים 1886 / 1928
מאחורי השיר 'מעל פסגת הר הצופים' מוטמן סיפור מרתק במיוחד. מדובר בעיבוד של שיר יידי בשם "חצות", שכתב ברוך שפיר ופורסם בקרקוב בשנת 1886. בשיר מתוארות הצרות של עם ישראל בגולה (אנטישמיות, התבוללות), והגעגוע הנצחי לירושלים. שפיר ציין בעבר שהשיר חובר ללחן "Szumia jodly na gor Szczycie" מתוך האופרה "האלקא", מאת סטניסלב מוניושקו.
גרסה מאוחרת של השיר (והתאמת הלחן העממי) "מעל פסגת הר הצופים", עובדה על ידי אביגדור המאירי, משורר, מחזאי וממייסדי תיאטרון הקומקום, התיאטרון הסאטירי הראשון בארץ ישראל. השיר עובד כחלק מתוך מחזה סאטירי, וכלל שני בתים שהושמטו מהשיר שאנו מכירים כיום.
השיר הסאטירי דיבר, בין השאר, על ריבוי הסכסוכים בין העדות השונות בעם; בבית השני, שאותו איננו שרים, מתאר המשורר את הפלגנות והשנאה בין העדות היהודיות בעיר, ובין חילונים ודתיים, כסיבה שלמרות שהדור שלו סוף סוף קיבל את המפתחות לעיר הקדושה – הם לא יכולים לפתוח את שערה.
אלו הבתים שהושמטו:
בְּלֵב בּוֹטֵחַ בָּאתִי הֲלוֹם
הָקִים אֶת הֲרִיסוֹתַיִךְ
אַךְ אֵיךְ אֶבְנֶה אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ
אִם אֵין שָׁלוֹם בֵּין בָּנַיִךְ?
סְפָרַדִּים, אַשְׁכְּנַזִּים, תֵּימָנִים, פָלָשִׁים
עֻרְפָּלִים וְגוּרְגִ`ים וַחֲרֵדִים וְחָפְשִׁים
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
לֹא זֹאת חָזִיתִי בַּחֲלוֹם!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
בֵּין בָּנַיִךְ הַשְׁרִי נָא שָׁלוֹם!
עיר פרזות היית, עיר קודשי,
נשבר בך כל בריח
אך יש עדיין בך שער סגור
זה שער המשיח
רבבות בניך שלחוני אליך
למסור לידי את מפתחותיך!
ירושלים, ירושלים,
נשבעתי בשם ד',
ירושלים, ירושלים,
העירי פניך אליי!..
החלק שנודע מהשיר בציבור הוא הבית הראשון והבית האחרון שלו, המבטאים כיסופים ומחייבות לירושלים ואמונה בביאת המשיח.
מילים: אביגדור המאירי
לחן: עממי
מעל פסגת הר הצופים
אשתחוה לך אפיים
מעל פסגת הר הצופים
שלום לך ירושלים!
אלפי דורות חלמתי עלייך,
לראות, לזכות, באור פנייך!
ירושלים, ירושלים,
האירי פנייך לבנך!
ירושלים, ירושלים,
מחרבותייך אבנך!
מעל פסגת הר הצופים
אשתחוה לך אפיים
מעל פסגת הר הצופים
שלום לך ירושלים!
באלפי ברכות היי ברוכה!
מקדש, מלך, עיר מלוכה!
ירושלים, ירושלים,
אני לא אזוז מפה!
ירושלים, ירושלים,
יבוא המשיח, יבוא!
הכותל 1967
המשורר והפזמונאי יוסי גמזו, כתב את השיר "הכותל" בערב שחרור הכותל המערבי. "שעות ספורות לאחר שחרור הר הבית, כשהגענו לכותל המערבי- שסבי לא היה יכול להתפלל לידו במשך 19 שנות כיבוש ירדני, הרחבה כולה הייתה מרוצפת בתרמילי עוזי, ובחוץ ישבו מאות צנחנים. ראיתי את הצנחנים יושבים בדממה שהייתה דממת אבלים. הצבא שניצח יושב כמו צבא מנוצח", הוא תיאר בעבר. "הייתה להם הבעה של אבל, מפני שהאנשים שישבו שם, שנשארו בחיים, איבדו את מיטב חבריהם. זה עשה עליי רושם עמוק מאוד – זה צבא מנצח אבל לא צבא שמתרברב, לא בז לאויב, שיושב באבל על החברים שנפלו – גם אם שוחררה ירושלים. חזרתי לתל אביב, לא הצלחתי לישון בלילה – ותיכף כתבתי את השיר 'הכותל'".
למחרת אותו לילה מסעיר, הגיעו לביתו של גמזו המלחין דובי זלצר ורעייתו דאז, הזמרת גאולה גיל, ותהו אם יש לו משהו חדש, והוא נתן להם את השיר שכתב בלילה. מאז הושר ותורגם השיר הזה בפי אמנים רבים ובשפות רבות.
מילים: יוסי גמזו
לחן: דובי זלצר
עמדה נערה מול הכותל
שפתיים קרבה וסנטר.
אמרה לי: "תקיעות השופר חזקות הן,
אבל השתיקה עוד יותר…"
אמרה לי: "ציון הר הבית"
שתקה לי: "הגמול והזכות",
ומה שזהר על מצחה בין ערביים
היה ארגמן של מלכות.
הכותל – אזוב ועצבת,
הכותל – עופרת ודם.
יש אנשים עם לב של אבן,
יש אבנים עם לב אדם.
עמד הצנחן מול הכותל,
מכל מחלקתו רק אחד
אמר לי: "למוות אין דמות אך יש קוטר –
תשעה מילימטר בלבד…"
אמר לי: "אינני דומע",
ושב להשפיל מבטים,
"אך סבא שלי, אלוהים היודע,
קבור כאן בהר הזיתים".
הכותל – אזוב ועצבת…
עמדה בשחורים מול הכותל
אמו של אחד מן החי"ר.
אמרה לי: "עיני נערי הדולקות הן
ולא הנרות שבקיר".
אמרה לי: "אינני רושמת
שום פתק לטמון בין סדקיו.
כי מה שנתתי לכותל רק אמש,
גדול ממילים ומכתב".
הכותל – אזוב ועצבת…
עמד מול הכותל עימנו
הרב הישיש בתפילה.
אמר לי: "אשרי שזכינו כולנו"
ושב, ונזכר, לא כולם.
עמד בדמעה מנצנצת
יחיד בין עשרות טוראים.
אמר לי: "מתחת לחאקי, בעצם,
כולכם כוהנים ולווים
הכותל אזוב ועצבת…
ירושלים של זהב 1967
השיר שהפך להמנון לאומי של ממש, החל במחסום כתיבה.
במשך שנים רבות נהגו ברדיו "קול ישראל" לערוך במוצאי יום העצמאות פסטיבל-זמר תחרותי, ששודר עד אז ברדיו בלבד (עוד טרם הגיעה הטלויזיה לארץ). בחורף של 1967 חרגו באופן חד פעמי מהנוהג, והזמינו לתחרות גם שירים מחמישה מלחינים מוכרים ומקצוענים, ביניהם נעמי שמר.
שמר תיארה: "מאוד התקשיתי בכתיבת השיר, עד שנזכרתי באגדה התלמודית על רבי עקיבא, שהבטיח לרעייתו רחל 'עיר של זהב', כלומר תכשיט של זהב בדמות ירושלים. לביצוע השיר בחרתי את שולי נתן, מורה-חיילת בת 20, שביצעה את השיר בקול-פעמונים עם הגיטרה שלה. השיר כבש את הלבבות כבר בשמיעה ראשונה, ובחצות הלילה, כאשר שולי הוזמנה לבמה שנית, כבר שר איתה הקהל בבנייני-האומה את הבית החוזר".
3 שבועות אחרי שחיברה את השיר, הוא זכה להיות מושר בכותל ע"י חיילי צה"ל, כפי ששמר הוסיפה: "אותה שעה החלו הדברים להתגלגל לקראת מלחמה, וכאשר שיחררו הצנחנים את הכותל כבר היה בפיהם המנון מוכן. באותו יום, ה- 7.6.1967 הוספתי לשיר בית רביעי לכבוד הניצחון".
מילים ולחן: נעמי שמר
אויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים.
ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובליבה חומה
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
איכה יבשו בורות המים
כיכר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
מייללות רוחות
ואין יורד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב…
אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בנייך
ומאחרון המשוררים.
כי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהב
ירושלים של זהב…
חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחו.
על כפיו יביא 1969
יורם טהרלב תיאר שכתב את השיר לאחר שפגש נגר שהראה לו כיסא אליהו שנותר אצלו לאחר שלא מצא לו קונה. השיר מבטא תכנים מסורתיים ודתיים, כפי שתיאר בעבר טהרלב:
"אחרי מלחמת ששת הימים היה בארץ גל של שירי ניצחון ותהילה. אבל מתחת לפני השטח החלו לרחוש גם זרמים מיסטיים של אמונה בנסים שקרו לנו. את השיר 'על כפיו יביא' כתבתי שנתיים אחרי המלחמה, אבל שורה עליו רוח המסורת היהודית, שהרי אליהו הנביא נחשב למבשר ביאת המשיח… זה אחד השירים האהובים עלי, בעיקר בגלל אופיו ה'עממי'. הוא מעלה אל פני השטח בעלי מקצועות יומיומיים, שדמותם נזכרת הרבה בשירי העם היהודיים ממזרח אירופה, אך כמעט לא מופיעה בשירים העבריים".
השיר הולחן על ידי יאיר רוזנבלום ובוצע לראשונה על ידי הזמרת רבקה זהר בפסטיבל הזמר והפזמון 1969 בעיבודו של אלכס וייס וזכה במקום הרביעי בלבד, אך לאחר מכן השיר הפך להיט וזכה בתואר "שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל ושל גלי צה"ל.
מילים: יורם טהרלב
לחן: יאיר רוזנבלום
ברחובנו הצר
גר נגר אחד מוזר
הוא יושב בצריפו
ולא עושה דבר.
איש אינו בא לקנות,
ואין איש מבקר,
ושנתיים שהוא
כבר אינו מנגר.
והוא חלום אחד נושא עוד בלבבו
לבנות כסא לאליהו שיבוא,
על כפיו אותו יביא,
לאליהו הנביא.
והוא יושב ומחכה לו
כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,
על סודו שומר ומחכה לו
מתי כבר יגיע היום.
ברחובנו הצר
גר סנדלר אחד מוזר
הוא יושב בצריפו
ולא עושה דבר.
מדפיו הריקים
מכוסים באבק
כבר שנתיים מונח
המרצע בשק.
והוא חולם כי נעליים הוא תופר,
בן על הרים ינוו רגלי המבשר.
על כפיו אותן יביא,
לאליהו הנביא.
והוא יושב ומחכה לו…
בירושלים ישנו
איש לגמרי לא צעיר,
שבנה הרבה בתים
בכל פינות העיר.
הוא מכיר כל סמטה,
כל רחוב ושכונה,
הוא בונה את העיר
כבר שבעים שנה.
והוא חולם כי, כמו שאת העיר בנה,
יניח למקדש את אבן הפינה.
על כפיו אותה יביא
אליהו הנביא.
והוא יושב ומחכה לו…
שישו את ירושלים 1970
השיר "שישו את ירושלים" נכתב והולחן ע"י עקיבא נוף, ועובד על ידי יצחק גרציאני.
השיר נכתב על פי מילים מן המקורות, פסוקים מנבואות ישעיהו וירמיהו, ספר במדבר וספר יהושוע, מתקופות שונות, אתגרים ומנהיגים שונים שנחרזו יחד לשירם של האוהבים את ירושלים.
השיר צעד במצעדי הפזמונים השבועיים של הגל הקל בסביבות נובמבר 1970 – ינואר 1971, והגיע בשיאו למקום הרביעי.
מילים: מן המקורות ועקיבא נוף
לחן: עקיבא נוף
שישו את ירושלים, גילו בה,
גילו בה כל אוהביה.
שישו את ירושלים, גילו בה,
גילו בה כל אוהביה.
על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים,
כל היום וכל הלילה.
על חומותייך, עיר דוד, הפקדתי שומרים,
כל היום וכל הלילה.
אל תחת ואל תירא עבדי יעקב,
כי יפוצו משנאיך מפניך
אל תחת ואל תירא עבדי יעקב,
כי יפוצו משנאיך מפניך
שישו את ירושלים…
שאי סביב עינייך וראי כולם
נקבצו, באו לך
שאי סביב עינייך וראי כולם
נקבצו ובאו לך
שישו את ירושלים…
אור וירושלים 1972
יוסף שריג נולד בקיבוץ בית השיטה, וכשהשתחרר מהשירות הצבאי למד מוזיקה ושילב את עבודתו כמורה למוזיקה עם עבודה חקלאית. בין לבין עסק גם בכתיבת שירים והלחנתם.
ב 1972-התבקש להלחין שיר ללהקת הגבעטרון במלאת חמש שנים לאיחוד ירושלים, והוא נרתם, וכתב והלחין שיר בשם "אור וירושלים". הוא הראה את הטקסט לאמו, ותהה: 'אמא, ביקשו ממני שאכתוב שיר על ירושלים עבור ה'גבעטרון', לכבוד יום ירושלים. נראה לך שזה שווה משהו?'
השיר אכן בוצע ב'יום ירושלים' של 1972. אך, שנה וחצי לאחר מכן, כאשר שריג לחם במלחמת יום הכיפורים כמפקד פלוגת טנקים בקרבות הבלימה ברמת הגולן, הוא נהרג שם. בן 29 בלבד היה בנופלו, והותיר שני בנים. לאחר מותו עוטר בעיטור המופת.
מילים ולחן: יוסף שריג
השקט שוב צונח כאן משמי הערב
כדאיית דיה מעל התהומות
ושמש אדומה נושקת להט חרב
את הפסגות, המגדלים והחומות.
ראיתי עיר עוטפת אור
והיא עולה בשלל צבעי הקשת
והיא נוגנת בי כנבל העשור
ראיתי עיר עוטפת אור.
הנה זוחל הצל מבין גבעות האורן
קרב בסתר כאוהב אל השכונות.
ומול פניו קריצות, ריבוא עיני האור הן,
לפתע נפקחו עיניו כנפעמות.
ראיתי עיר עוטפת אור…
בדממת אשמורת אחרונה נושמת,
ובקטיפת שחקים רסיס אחרון מחויר,
אך שחר כבר כיפת זהב שלה אודמת
למגעו החם, הרך של אור צעיר.
שבחי ירושלים 1976/1985
השיר "שבחי ירושלים", אחד מנכסי צאן הברזל של העיר, נשכח במגירה למשך כמעט עשור.
בשנת 1976 הזמר, הפזמונאי והמלחין אביהו מדינה התבקש לכתוב שיר לפסטיבל פייטנות שנערך בירושלים. כשפנו אליו, טען שהוא לא כותב פיוטים, אבל נענה 'המנגינות שלך הן פיוטים, אתה אפילו לא יודע את זה', והוצע לו לבחור טקסט מן המקורות.
"בגלל שידעתי שהאירוע מתקיים בירושלים, ואני מכיר את ספר תהילים, נזכרתי בשתי שורות ממזמור קמ"ז בתהילים. הלחנתי את שתי השורות וחיכיתי לשיחה", הוא סיפר על נסיבות הלחנת השיר.
שום שיחה לא התקבלה, ומדינה שכח מהשיר.
ב-1985 מדינה הפיק אלבום ללהקת צלילי הכרם. במהלך העבודה על אותו אלבום התגלה כי חסר שיר אחרון. "דקלון הגיע אליי הביתה ושאל 'אולי בכל זאת יש לך משהו מוכן?'. הוא הצביע על סלסלה עמוסה בקלטות. 'אלו רק סקיצות', סיפרתי לו אבל הוא התעקש. סיכמנו שאני הולך לנוח ואם הוא יימצא משהו בין הקלטות, שיעיר אותי", תיאר מדינה. אחרי שעה וחצי אכן, הזמר דקלון העיר אותו כשבידיו קלטת שחורה, ובה השיר 'שבחי ירושלים'. "זה בכלל פסוק מהתנ"ך. מה הקשר לשאר השירים באלבום?", הקשה מדינה, ודקלון אמר: "תעזוב אותך. זה השיר האחרון, מי ישים לב".
אבל שמו לב. השיר זכה לביצועים שונים, בהם של הזמרת היוונייה גליקריה, והעיר את מזמור קמ"ז, אחד המזמורים הכלולים בחטיבת מזמורי ההילולים החותמת את ספר תהילים, לחיים.
מילים: מן התפילה
לחן: אביהו מדינה
שבחי ירושלים את ד'
הללי א-לוהיך ציון.
כי חיזק בריחי שערייך
ברך בנייך בקרבך.
הללי, הללי א-לוהייך ציון
שומר החומות 1977
השיר שומר החומות יצא לאור בשנת 1977 במסגרת התוכנית "שירי ירושלים" של צוות הווי פיקוד מרכז. את השיר כתב דן אלמגור והלחין בני נגרי.
במצעד הפזמונים השנתי לשנת תשל"ח של גלי צה"ל, השיר הגיע למקום השני, השיר הפך ללהיט ענק באותה תקופה, כבש את הרדיו, ומוכר מאוד עד היום.
דן אלמגור כתב על חייל צעיר שהוצב בתפקיד שמירה בירושלים, ונזכר בפסוק מספר ישעיהו (פרק ס"ב) שלמד בבית הספר: "על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים".
במאי 2021, על רקע מבצע שומר החומות, הוסיף אלמגור בית חדש לשיר.
מילים: דן אלמגור
לחן: בני נגרי
אני עומד על החומה
עומד בגשם לבדי וכל העיר העתיקה
מונחת לי על כף ידי אני מביט בה מאוהב
אני עולה לכאן תמיד סתם להביט
אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד
אבל עכשיו אני נמצא כאן בתפקיד.
כן, כן, מי חלם אז בכיתה
כשלמדנו לדקלם על חומותייך ירושלים
הפקדתי שומרים
שיום יגיע ואהיה אחד מהם
שיום יגיע ואהיה אחד מהם
שיום יגיע ואהיה אחד מהם.
אני עומד על החומה
עומד מקשיב אל הקולות
קולות השוק והמהומה
קריאות רוכלים ועגלות
הנה הוא קול המואזין
הנה דינדון הפעמון אבל עלי להאזין
אם אין שום נפץ של רימון
אם אין שום נפץ של רימון.
כן, כן, מי חלם…
אני עומד על החומה
רועד מקור ומסתכל הנה שקעה כבר החמה
שומר מלילה מה מליל אור הירח במלואו
שוטף חומות ושערים מתי יבוא היום שבו
לא נזדקק עוד לשומרים
לא נזדקק עוד לשומרים.
כן, כן, מי חלם…
