בין תלמיד לרבו

"וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה' אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם" – בין תלמיד לרבו. תלמיד שרואה צורך להגן על הבלעדיות המוחלטת של דברי רבו, ומכוח זה קורא יהושע למשה רבנו לכלוא את אלדד ומידד המתנבאים במחנה. התחושה הפנימית של ממשיך דרכו של משה רבנו היא שיש רק מקור אחד של האמת שהוא מדויק ומכוון, בין אם מדובר ברב עצמו, ובין אם מדובר ברב שהסמיך מכוחו של הקב"ה שבעים איש מזקני העם, ורק הם אלה הראויים להיות המשך לרבם. לעומת זאת, תגובת משה רבנו היא הפוכה – ולוואי וכל עם ה' יהיו נביאים, ולא רק אלה שהוכתרו כנביאים.

סוגיה זו ממשיכה לאורך ימים ושנים, ומחלוקת זו בין ממשיכי דרך מצויה לאורך הדורות כולם. יש הטוענים לבלעדיות מוחלטת לתורת רבם, מבקשים להכתיר את עצמם כממשיך האמיתי והמוחלט, ורואים חובה לעצמם לשלול כל דרך אחרת, שכן תורת רבם ממשיכה דרכם בלבד; יש הרואים את הברכה בדיוק בעולם ההפוך: תורת רבם העצום אינה יכולה להתכנס בתוך עולמם הצר. הם לא רבם. יש בתורתו של רבם יכולת להצמיח אין ספור הסתעפויות ורבדים, ורצונם הוא שכל עם ה' ייחשף לתורת רבם, יעסוק בה, יישא וייתן במורשתו, ועל ידי כך יקוים בה "יגדיל תורה ויאדיר".

כדרכם של דברים, אורות וצללים משמשים בערבוביה בכל אחת מהדרכים האלו. הטוענים לבלעדיות רואים את האור גדול בשמירה הקפדנית מפני סילוף, ומפני הפיכת דברי רבם לאמירות המזינות תפיסות מוטעות, והבאת קללה במקום ברכה, או גימוד במקום שפע. לא זו בלבד, אלא שהם חוששים לעמעום אורו הגדול, ולערבוב בין משנתו ובין מקורות אחרים אצל מי שלא נאסף סביב רבם בלבד. לעומתם, ממשיכי דרך "כל עם ה'" רואים את האור הגדול בכך שתורת רבם אינה מוקפאת ואינה נאטמת, כי אם פורצת לציבור רחב ומזינה תהליכים רוחניים משמעותיים. לא זו בלבד, אלא שאין הם רואים כל דרך לצמצום משנתו הענקית של רבם לדרך אחת, שכן זהו הפער הבלתי נמנע בין מקור הדרך ובין ממשיכיה, ועל כן הם שמחים במשא ומתן מתמיד, בפרשנויות עמוקות ומגוונות, ובשפע הגדול הצומח מתוך כך.

ברם, למעשה, רק דרכו של משה רבנו אפשרית. הסיבה לכך היא פשוטה: המבקשים לנעול את דברי הרב בבית מדרשם לבד אינם מסוגלים לעשות זאת, שכן "כל עם ה'" אינו מקבל את עול הבלעדיות, וזוכה להרחיב ולהגדיל את דברי הרב, בין בפרשנויות רבות ומגוונות, בין בעימות ואימות עם דרכים אחרות, ובין בכל העוצמות הגדולות הצומחות דווקא מתוך דיון פתוח ורחב בדבריו. כאמור, יש מחיר לדרך זו, ומבחינה עקרונית "אלו ואלו", אולם בהיבט המעשי של הדברים הפתיחה גוברת והעוצמה מתלהטת, והשפע הגדול מתפתח והולך בנחלים רבים.

(בהעלותך תשפ"ב)