מליל ההצבעות בכנסת יצאה הקואליציה חבולה, סיעת 'ימינה' מוכה, ועמך ישראל- נבוך ומבולבל. עולם הפוך ראינו בהצבעה על חידוש תקנות ההתיישבות ביו"ש. מר"צ, שמתנגדת לכל מפעל ההתיישבות ביו"ש, מצביעה בעד חידוש התקנות, בעוד הליכוד, שרואה במפעל ההתיישבות צורך לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, מצביע נגד. הכל פוליטיקה או הכל כלאם פאדי. תבחרו. מה יהיה? הכל פתוח. הממשלה תיפול (זה די ברור, ורק שאלה של זמן, בין חודשים לשנה), ואז- ממשלת מעבר, כשהשאלה הגדולה היא מי יעמוד בראשה- בנט או לפיד (תלוי האצבע של מי תפיל אותה), או אולי בחירות חדשות, או אולי ממשלה חדשה מהכנסת הנוכחית כאשר או נתניהו או גדעון סער יורדים מהעץ (הראשון- שמפנה את הראשות, השני- בעניין החרמת הראשון), בקיצור- בוקה ומבולקה. ועידית סילמן שהפכה לגיבורת הימין כבר בונה על תפקיד שרה בממשלה הבאה. ובנט? שלא רק הקואליציה שלו מתפרקת אלא גם הלשכה שלו טובעת, מתאמץ לשדר 'רק מכה בכנף'. אני מתקשה לקנות את זה. בימים או השבועות הקרובים כדאי לעקוב אחר כמה. ניר אורבך, שנראה כבר הרבה מעבר לקצה, איילת שקד שהרושם הוא שהיא מורידה פרופיל ומשתדלת שלא להיראות כיד ימינו של בנט, וכמובן גדעון סער, שנתניהו הורה לנתיניו בליכוד 'חדל אש' על גדעון, ומן הסתם הוא יודע למה. בקיצור, אם נפשכם עוד לא נקעה מהפוליטיקה ומהפוליטיקאים, צפויים לכם ימים מרתקים.
לא חבל על הכסף?
מחבר הספר 'איך לנצח מגפה', נפתלי בנט, שלח אלינו-"הרוב הדומם"- כהגדרתו, ערב חג השבועות, דרך הרשתות החברתיות (לפחות חסך כריתת עצי יער בשביל הדפסה) אגרת בת 20 פלוס עמודים, מעין סיכום שנה לכהונתו כראש ממשלה, עם הרבה מאוד טפיחה על שכם עצמו. האיגרת כללה גם ביטויים קשים נגד חלק מהאופוזיציה אישית, כמו: "על המגרש כרגע פועל רק צד אחד – מכונת רעל רועשת וקטלנית של בן גביר, עודה, נתניהו וסמוטריץ', שמפעילה אלימות, סחטנות ומסה של 'פייק ניוז'". בעיניים שלי, ממעמדו כראש ממשלה הוא היה יכול וראוי היה שיבחר מלים 'עדינות' יותר. מה תרם לו כאן הכאסח, גם אם אני יכול להבין את הרגשתו כלפיהם. בתכלס', אני מתקשה לראות תועלת כלשהי בהפקת החוברת הזו, כי ממה נפשך. אלה שאוהבים/מעריכים אותו- לגביהם זה לא ישנה כלום. אלה שסולדים ממנו- בדיוק אותו הדבר, רק בכיוון ההפוך. האיבה כל כך גדולה עד כדי שגם אם תצא בת קול מהשמיים, זה יהיה בבחינת 'קול קורא במדבר', ואין שומע. אז בשביל מה? ומשכך, אינני מטריח אתכם כאן לא במה שנכתב שם ולא בתגובות (הצפויות) של האופוזיציה. באיזשהו מקום שם כותב בנט כי האיגרת הזו היא 'קריאה לפעולה' של 'הרוב הדומם', שלהבנתו מזדהה אתו. להרגשתי, אם כך הוא חש, הוא בונה מגדלים באוויר. להבנתי שלי, ואני מעיד פה על עצמי ועל כמה וכמה מחבריי, הרבה הרבה מ'הרוב הדומם' בוחר להיות דומם, כי נשבר לו מהפוליטיקה ובעיקר מהפוליטיקאים.
עצה טובה קמ"ל
כמי שנאלץ להשחית מזמנו על שיטוטים בפייסבוק (לצרכי עבודה), אני מוצא עצמי לא אחת סולד מהלשון, מהרפש ופשוט בא לי להתנתק. הנה טיפ שכתב הרב בני פרל, שיכול לסייע לי (ולכם) בצמצום גועל הנפש מהשיטוטים האלה. כה כתב הרב בני פרל, ראש הישיבה למדעים ואומנות בתל אביב: "כאשר מישהו מכנה את יריבו הפוליטי שלא בשמו, תעבירו הלאה. אין מה להתייחס לדבריו. אם אתם קוראים ביקורת על נתניהו והוא מכונה נאשם, או במקום לומר נפתלי בנט, רושמים נוכל או דברי בלע אחרים, זה הרגע להירגע ולהבין שלפניכם עניין פסיכוטי משעמם. אנא, תחזרו לרוח היהודית של לימוד תורה, מחלוקות מתוך עיון והבנה ומעט תבונה. ככה חושבים יהודים של תורה. כבר אין כח לנלעגות", דבריו החכמים והמחכימים של הרב פרל.
רגע מרגש
בסיום תפילת מנחה ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) אמר את תפילת 'א-ל מלא רחמים' לעילוי נשמתו של אילן גילאון ז"ל (מר"צ) שבאותו יום מלאו 30 למותו. אזולאי אמר לעמיאל ירחי מאתר 'כיפה': "זוכר לו לטובה את מה שהוא עשה למען אבא בחוק המרכולים". מחווה יפה, בטח ובטח בג'ונגל של הכנסת.
כפויי טובה
שוב תפוחים רקובים, אבל ממש. מישהו, או מישהם, פתחו בקמפיין נגד אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס וקראו לו: "נכשלת- קח אחריות". הם זועמים על שני דברים. האחד- חוסר האונים (או היכולת) של הצבא להביא להפסקה מוחלטות של יידויי האבנים בידי פלשתינים על כלי רכב של יהודים בכבישי יו"ש מזה, ועל ה'כתף הקרה' של הצבא לעניין חומש, לטעמם. ברחבי יו"ש פורסמו מודעות גדולות בסגנון: "חזק על יהודים בחומש- חלש בחווארה", ו"יהודה פוקס נכשלת, קח אחריות". כאמור, על אלוף פיקוד, שהוא ופקודיו עושים לילות כימים כדי להגן (גם) על יהודי יו"ש, לפעמים תוך חירוף נפש ממש, פעולות שבוודאי הצילו יהודים רבים, מי יודע, אולי גם את המשפחות של אותם פרחחים העומדים מאחורי הקמפיין. בעיניים שלי- חוצפנים, כפויי טובה, וזה עוד באנדרסטייטמנט. אבל לא רק אני הבורגני חושב כך. הנה כמה דוגמאות מהשטח, מיו"ש גופה. למשל, יו"ר מועצת יש"ע דויד אלחייני, כינה את העומדים מאחורי הקמפיין הזה "קומץ קיצוני". "המודעות שפורסמו על האלוף יהודה פוקס הן בזויות. מפקדי וחיילי צה"ל עושים מלאכת קודש יומם וליל כדי להבטיח את המשך החיים בהתיישבות, ונראה שמי שעומד מאחורי כתובות אלו הן קומץ קיצוני שבוודאי איננו מייצג את דעת תושבי יהודה ושומרון ובטח שלא את ראשי הרשויות", אמר אלחייני. הוא מצא כתובת לאשם במצב: "העלייה החדה באירועי האלימות הערבית אותה סופגים תושבי יהודה ושומרון בחודש האחרון מוטלת על הדרג המדיני, ובעיקר שר הביטחון שאינו נוקט מדיניות תקיפה נגד פורעי החוק הערבים באזור ובכל הארץ", סיים אלחייני. אני יכול להסכים אתו או שלא להסכים, אבל מסכים גם מסכים עם הגינוי שלו לקמפיין הזה. ראש מועצת אפרת עודד רביבי אמר בין השאר: "במקום להוקיר תודה על מה שנעשה ולנהל שיח מכבד על מה שנכון ומה שעוד צריך להיעשות – בחרו מי שבחרו לפגוע בהתיישבות. בשלטים האלה אין דבר מלבד הפסד להתיישבות והרחקה של ציבורים שלמים מלאהוד אותה. חיילי צה"ל ומפקדיו הם מחוץ למשחק הפוליטי, חיילי צה"ל הם קודש קודשים בחברה הישראלית ובקרב המתיישבים ואין לרובם המוחלט של המתיישבים יד במעשה הבלתי ראוי שנעשה הערב כנגד לובש מדים", כתב.
לא בכל מחיר
באחרונה דווח כי שר האוצר אביגדור ליברמן מקדם מהלך להעברת סמכויות המועצות הדתיות לידי הרשויות המקומיות. המניע- אולי כלכלי- הרצון לחסוך תקנים ומשכורות, ואולי, בטח ככל שמדובר בליברמן, להפקיד את העניינים האלה בידיים של 'דוסים', שלא לדבר על חרדים, זה לא עובר לא טוב. כך או כך, גם במגזר הדתי יש שלא מתלהבים מהמועצות הדתיות (אף שחלקן התייעלו וכיום הן עם הרבה יותר תודעת שירות), ומעדיפים שהעניינים יהיו בידי הרשות המקומית. בעיניים שלי זה טוב במקומות שהרשות אוהדת את ענייני הדת ואילו זה עלול להיות אסון ככל שמדובר ברשות מקומית שבכיריה לא מייחסים חשיבות לנושא או מצויים בריב/נתק עם הרב המקומי ו/או הציבור הדתי. כך או כך, תנועת נאמני תורה ועבודה, שכבר שנים מנסה לקדם את המהלך האמור, במטרה לייעל את שירותי הדת המקומיים ולהביא לחיסכון כספי משמעותי, שלחה מכתב לשר האוצר ולשר לשירותי דת בו ציינה כי "בד בבד עם ההצעה לאפשר לרשות לספק שירותי דת, שלא תחת המשרד לשירותי דת, חשוב לוודא כי שירותי הדת הבסיסיים לא ייפגעו וכי ראוי לקבוע ולהבטיח שהשירותים אותם מספקת המועצה הדתית כיום ואשר אינם מעוגנים במסגרת אחרת – רישום נישואין, עירובין, תפעול ותקצוב פעילות המקוואות (לרבות האחריות על הבלניות והצוות) – יוגדרו כשירותי חובה אותם תידרש רשות מקומית לספק כחלק מהמתווה המוצע לשירותי דת עצמאיים ברשויות המקומיות״. לענ"ד, נכון לעכשיו זה עניין תיאורטי. מתקשה לראות את ליברמן מצליח להעביר את זה.
יש לכם 'משיבת הלכה'?
אני לא יודע אם מישהו בדק פעם איזה אחוז מבתי הכנסת (של הציונות הדתית) קיבלו עליהם 'רב קהילה'. (בין אם בשכר, בין שלא). אני יכול להעיד בסיפוק, כי בקהילה שחבריי ואני הקמנו לפני יותר משלושה עשורים, תמיד היה רב קהילה, לשביעות רצון הרוב המוחלט. אבל כשאני בוחן מסביב, דומני כי רוב הקהילות מעדיפות להסתדר בעצמן, ללא רב שיוביל. (מן הסתם חלקן בגלל העלות, חלקן כי לא מחפשים 'כאבי ראש', הנחתות מלמעלה, התערבות בחיי הקהילה, וכדומה). אה-מה-מה, מעניין מה יהיה עתה, כאשר לא רבנים, אלא רבניות, או משהו כזה, נכנסות לעניין. ובמה דברים אמורים? המשרד לשירותי דת פרסם באחרונה 'קול קורא' להערות הציבור, לתקצוב ולהכרה ב'משיבות הלכה' לקהילות שונות בישראל. הנשים האלה ישמשו בתפקיד הלכתי-מנהיגותי לצד רבני הקהילות. ככל שאני יודע, נכון לעכשיו יש פחות מאצבעות יד אחת קהילות שהלכו על זה. עפ"י ה'קול קורא', כבר השנה האזרחית הזו יתקצב המשרד 21 קהילות שיקבלו עליהן את 'משיבות ההלכה'. האם זה יהיה הטריגר לקהילות?
סגן השר מתן כהנא: "ב"ה, בשנת תשפ"ב כבר ברור לכולם שנשים תלמידות חכמות הן חלק בלתי נפרד מהעולם ההלכתי והקהילתי. משיבות הלכה בקהילה הן עובדה קיימת ומבורכת בקהילות ישראל והגיע הזמן שמדינת ישראל תכיר בעבודת הקודש שלהן ותתקצב את פעילותן. הצעד חשוב ומבורך עבור היהדות ויוסיף תורה וקדושה בישראל. אני קורא לקהילות למנות משיבת הלכה עבור נשות הקהילה שלהן, ומברך את כלל העוסקות במלאכה להמשיך לקדש שם שמים ביתר שאת ועוז".
(בהעלותך תשפ"ב)
שלום וברכה ושבוע טוב. כתבת על ה'תפוחים הרקובים' כלשונך שפתחו בקמפיין כנגד יהודה פוקס אלוף פקמ'ז. כתבת שזו כפיות טובה שאין כדוגמתה, שהרי הם עושים ימים כלילות וכו וכו'. אז כמה דברים לי אליך. א. מותר להעביר ביקורת על אנשי ציבור, מה ההבדל בין זה לבין ה'נכשלת' שעשו על ביבי? ביבי לא עושה ימים כלילות? או האם אסור לי לארגן הפגנה נגד ראש הממשלה הנוכחי ( בלי לקרוא לו בשמות כמו שכתבת בהמשך). כי אני חושב שהוא כשל ואני מבקש ממנו לקחת אחריות, למרות שהוא עושה ימים כלילות בחשיבה על איראן, בהתכנסויות של הקבינט? האם זה תפוח רקוב כלשונך?אין כאן לא 'הסתה לרצח/אלימות' כמו שחברי השמאל ישר קמו לומר או כל דבר אחר. רק הבעת תרעומת ובקשה להתעוררות. זה דבר ראשון.
ב. באשר לעובדות, על צווים מנהליים שמעת? אני מניח שכן. מה אומר לי צו מנהלי? במילים אחרות, אין לי ראיות פורנזיות להביא אותך לכתב אישום, אתן לך צו הרחקה סתם כי' בא לי' בדריסה דרקונית של זכויות אזרח.
מציאות חייהם של תלמידי ישיבת חומש מאז הקמת הממשלה, וביתר שאת מאז הרצח של יהודה דימנטמן, הוא סיוט אחד גדול. התנכלויות בלתי פוסקות והחרמות ומעצרים. לדוג' בליל שבת האחרון הוסעו בעל כורחם תלמידי הישיבה למעצר למרות שלא היה כאן שום צורך מבצעי- נטו להשפיל ולפגוע באמונתם. זו כבר נהייתה מסורת, מגיעים דקה לשבת או בתוך שבת עצמה (שלא יוכלו לצלם) ומחרימים ציוד אישי של שוהים במקום. אם תגיב לי במייל, אוכל גם לשלוח סרטונים. עוד דוגמא. על האנדרטות השונות שחיילי מגב ומשטקה הפילו תוך לילה שמעת? הקימו אנדרטה לזכר יהודה דימנטמן במקום הרצח, מה עשו החיילים/שוטרים? הורידו את זה באותו הלילה ונעלם הציוד. (אינני יודע אם הוחרם/נגנב) אנדרטה לזכר רנה שנרב בתחומי היישוב מעלה לבונה- סרטון מזעזע של הרס. לעומת זאת, ערבים ומפגעים שנידונים בידיים של משי בכל מיני סיטואציות ועל כל זה חתום בגאון ראש ממשלת יהודה ושומרון הלא הוא יהודה פוקס היקר. האם ראית את ההוראות המפלות כנגד יהודים שנתנו לחיילים בדרך לחומש? מובא שם שערבים עוברים בצורה חלקה, יהודים לעומת זאת מעוכבים ומובהר להם שאם הם עוברים זה ללא אבטחה. האם אסור למחות כנגד עוולות שכאלו??
ג. התנהלות ארוכה של המנהל האזרחי כנגד בניה בלתי חוקית ערבית כמסייעים בפועל לתכנית הרשפ להשתלטות על שטחי סי. התעלמות מפשעי בניה ולעיתים אף סיוע בפועל כשעוצרים את המתלונן היהודי. הנה אירוע אחרון שפעילי שמאל התחילו עם ערבים לחרוש במקום שאינו מאושר ליד גבעת רונן (הר ברכה) מטרים ספורים משביל הבטחון, בלי נוכחות של אף חיל לרפואה. כשהזעיקו התושבים את צהל הציתו הפעילים שריפה ששרפה כמה דונמים של יקבי יין ועוד שמורה של אלות מסוימות (אינני זוכר את השם). האם נראה צווי הרחקה או שהם ימשיגו להטריל את המתיישבים? אגלה לך רמז, רב פעילי השמאל האלה מסתובבים באין מפריע וכבר מוכרים לכל הגורמים באיזור כמתסיסים שוב ושוב- אך ללא התייחסות
ד. לסיכום, אין כאן שום אלימות, שום איומים ושום 'כפיות טובה' כלשונך אלא בקשה כואבת להתעורר ולהילחם באוייבים ולא ביהודים