מערכת שבתוןהרמטכ"ל החליט לפתוח יחידות קרביות נוספות בפני חיילות. רבנים מהמגזר ה'סרוג' חוששים שזה יביא לשבר עמוק ביחסים המגזר לצה"ל ול'צבא של שבטים'
הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, הודיע ביום שלישי לבג"צ כי אימץ את המלצת הצוות שמינה בראשות אלוף יואל סטריק, מפקד זרוע היבשה דאז, לבחון את שילובן של נשים בתפקידי לחימה נוספים בצה"ל, בהתאם למהותם ולאופיים של התפקידים.
הרמטכ״ל החליט על פתיחת התנסויות לשירות נשים בתפקידי לחימה משמעותיים, ביחידת החילוץ וההצלה של חיל האוויר 669, ביחידת ההנדסה למשימות מיוחדות (יהל"ם) של חיל ההנדסה הקרבית ובמחלקת ניוד בחטיבת חי"ר.
הרמטכ"ל הורה על שורה של צעדים בהתבסס על המלצות הצוות:
כלל התפקידים שהצוות מצא כי אין מניעה לשירות נשים בהם, או שנשים כבר משולבות בהם, יוגדרו רשמית כתפקידים הפתוחים לשירות נשים וישובצו בהם נשים, בכפוף לנתוניהן האישיים ולצרכי צה"ל. בהתאם, ייפתחו מספר תפקידים נוספים במערך הלחימה שכיום לא משרתות בהם נשים.
תיפתח התנסות בשירות לוחמות ביחידת החילוץ וההצלה של חיל האוויר (יחידה 669), בכפוף לעמידתן בתנאי הסף הפיזיולוגיים שהגדיר הצוות המקצועי ובהליכי המיון ליחידה.
תיפתח התנסות בשילוב לוחמות ביחידת ההנדסה למשימות מיוחדות (יהל"ם). לוחמות ישרתו ביחידה בתפקידים בתחומי סילוק פצצות ובמשימות ייחודיות נוספות .כמו כן, תיפתח התנסות להקמת מחלקת לוחמות, שתשמש כמחלקת ניוד באחת מחטיבות החי"ר. ההתנסויות ילוו בתהליכים סדורים ומעמיקים של מעקב.
הרמטכ"ל בדבריו אמר, בין השאר: "צה"ל הוא צבא העם, וכחלק מכך הוא מאפשר שירות משמעותי לכולם, אך בראש ובראשונה הוא מחויב לקבלת החלטות מקצועיות, מבצעיות וענייניות… בחודשים האחרונים, בוצעה עבודה מטה מקצועית, יסודית ורצינית… השיקול המקצועי, הוא הגורם המשפיע ביותר בקבלת ההחלטה. אמות המידה שנבחנו, היו יכולות פיזיולוגיות, התאמה למרכיבי התפקיד ושמירה על בריאות הלוחמות.
לנגד עינינו, עומדת אחריות מרחיבה לשמירה על בריאות המשרתים, מתוך חובה מקצועית ומוסרית. צה"ל ימשיך לשמור על אופיו הייחודי, כצבא ממלכתי, המחויב גם לפקודת השירות המשותף".
'שבתון' מוסיף, כי כיום, 88 אחוז מהמקצועות הצבאיים פתוחים לשירות נשים ו-18 אחוז מסד"כ המערך הלוחם הסדיר מורכב מנשים נכון לשנת 2021.
לאורך השנים, מספר הלוחמות הלך וגדל באופן משמעותי. בשנת 2012 נשים היו כ-3 אחוזים מהמשרתים בתפקידי לחימה ובין השנים 2013 עד לשנת 2020 גדל מספר הלוחמות בשיעור של למעלה מפי 2 וחצי. לוחמות ומפקדות אף זכו להוקרה על פעילות מבצעית שביצעו. כך, בשנת 2007 ניתן צל“ש לרופאה גדודית ובשנים 2012 ו-2013 ניתנו צל"שים ללוחמות ולמפקדות פלוגה בחי"ר קל, בגין תפקודן בתקריות מבצעיות. כמו כן, נשים השתלבו בתפקידי פיקוד ובתפקידים משמעותיים במערך הלוחם: מפקדות גדוד, מפקדות טייסות, מפקדות כלי שיט, רופאה גדודית בחיל הרגלים ועוד. עם השנים, גדל מספר המפקדות הלוחמות המשתלבות בתפקידי פיקוד משמעותיים.
בשנתיים האחרונות ישנה ירידה במספר החיילות המשרתות בתפקידי פקידות או מנהלה ועלייה בנשים המתגייסות ליחידות הטכנולוגיות, כאשר שיעור הנשים בשירות חובה בתפקידי תכנות ומחשוב הוא 29 אחוז. שיעור הנשים בשירות חובה בתפקידי סייבר הוא 37 אחוז ושיעור הנשים בשירות חובה בתפקידי מודיעין מחוץ לאגף המודיעין הוא 69 אחוז. בחמש השנים האחרונות, גדל שיעור הנשים מתוך כלל הקצינים בדרגת רס"ן מ-25% ל-29% ומספר הקצינות בדרגת סא"ל עלה בכ-30%.
רבנים חוששים משבר עמוק
ובתוך כך, רבנים מהקצוות השונים של הציונות הדתית, פרסמו בסוף השבוע שעבר מכתב גלוי לרמטכ"ל בו התריעו, שאם יוחלט על פתיחת היחידות הקרביות לשירות נשים, עלול להיווצר בעקבות זה פילוג בצה"ל שייהפך לצבא שבטים. כידוע, צה"ל החליט לפתוח את יחידת 669 לנשים ושוקל לפתוח גם יחידות חי"ר מובחרות נוספות. הודעה על כך נמסרה השבוע לבג"צ. ההערכה היא שבג"צ ייתן לצה"ל עוד תקופה לבחון את הדברים לעומקם, למרות כמה ועדות שכבר הגישו המלצות בנושא.
הרבנים קובלים על כך שבצבא יש תהליך של הדרת דתיים זוחלת, שלטענתם הגיעה כעת לשיא, עם פתיחת חיל התותחנים, שמשך שנים שמר על גדודים מגדריים (בהם שרתו חיילי ישיבות הסדר רבים) לצד גדודים מעורבים, לשרות גדודים מעורבים בלבד, בהנחיית הרמטכ"ל כוכבי. הרבנים מציינים כי עובדה זו גורמת לכך שכמעט חצי מצה"ל סגור בפני חיילים שומרי הלכה המקפידים שלא לשרת ביחידות מעורבות. הרבנים חוששים מתהליך דומה שיקרה במערך החי"ר בשל הקמתן הצפויה של יחידות מעורבות בחטיבות המתמרנות.
במכתב הפתוח לרמטכ"ל נכתב "לאור ניסיוננו כחיילים ומפקדים בכוח הלוחם והעורפי של צה"ל, אנו סבורים שחיילים דתיים המקפידים על ההלכה אינם יכולים לשרת ביחידה קרבית מעורבת, גברים ונשים יחדיו; שירות זה יביא בסבירות גבוהה למצבים האסורים על פי ההלכה".
הם חוששים מאוד מ"החלטתו המסתמנת של הרמטכ"ל להוסיף על המערכים המעורבים כיום עוד מערכים מעורבים נוספים בחטיבות החי"ר", שלדבריהם "מקרבת אותנו מאוד לצבא של שבטים נפרדים".
הרבנים קוראים לרמטכ"ל אביב כוכבי "להימנע מצעדים מסוכנים אלו, ולשמור על אחדות צה"ל ועל אחדות העם, לפי הנהלים שהיו מקובלים בצה"ל מאז ומעולם".
הרבנים שחתמו על המסמך הזה הם מהקצה השמרני של הציונות הדתית ועד הליברלי. הרבנים החתומים: הרב חיים דרוקמן, הרב חננאל אתרוג – ראש ישיבת שבי חברון, הרב אמנון בזק – ישיבת הר עציון, הרב עמיחי גורדין – ישיבת הר עציון, הרב יהודה גלעד- ראש ישיבת הקיבוץ הדתי מעלה גלבוע, הרב יהושע ויצמן- ראש ישיבת מעלות, הרב אוהד טהרלב – ראש מדרשת לינדנבאום, הרב יגאל לוינשטיין – ראש המכינה הקדם צבאית בני דוד עלי, הרב יעקב מדן- ראש ישיבת הר עציון, הרב זלמן מלמד- ראש ישיבת בית אל, הרב חיים נבון- מדרשת לינדנבאום, המדרשה בבר אילן, ישיבת הר עציון הרב מאיר נהוראי- מדרשת מגדל עוז, ויו"ר ארגון רבני בית הלל, הרב אלי סדן- ראש המכינה הקדם צבאית בני דוד עלי, הרב יהושע שפירא- ראש ישיבת רמת גן והרב אורי שרקי- מכון מאיר.
סוגיה זו נמצאת באוויר כבר כמה שנים ומעסיקה את רבני ישיבות ההסדר והמכינות וקצינים בצבא כאחד.
הרבנים מדברים על שרות מעורב כדבר המתנגש במפורש עם ההלכה, בעוד הצבא מדבר על ערך השוויוניות בין גברים לנשים, כאשר הוא נאלץ גם להתמודד עם עתירות לבג"צ בעניין. כזכור, ההתערבות הראשונה של בג"צ בנושא שרות נשים ביחידות קרביות היה בבג"צ אליס מילר, לפני עשרות שנים. בג"צ קבע אז שאי קבלת נשים לקורס טיס אך ורק מפני שהן נשים הוא יחס מפלה ופסול. בעקבות פסיקה זו נתקבלו גם נשים לקרוס, וכמה וכמה מהן אף סיימו אותו בהצלחה וכיום משרתות בתפקידי פיקוד בכירים בחייל.
לפני כשנתיים, הרב רפי פרץ, בתפקידו אז כשר (בעברו, כזכור, היה טייס מסוקים ולאחר מכן ראש מכינה קדם צבאית), אמר בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה כי "אם נצטרך להיות ביחידות מעורבות, מתחת לאלונקה ושמירות בלילות, הציונות הדתית לא תהיה שם". ח"כ בצלאל סמוטריץ', במאמר ב'הארץ' ביולי 2017 קרא לנוער הדתי-לאומי לדלג על מחזור גיוס אחד כדי להפעיל לחץ על צה"ל לשנות את מדיניותו בכל הקשור לשילוב בנות ביחידות הקרביות בצה"ל.
(בהעלותך תשפ"ב)
