תם עידן?
תחושת בטן; בניגוד לתחזיות/חששות קיימות כיום- אני מעריך שלאחר הבחירות הבעל"ט תוקם כאן ממשלה. כזו, אחרת, אבל תוקם. להבנתי, אין זה נכון לצפות פני עתיד ולנתח מראש את תוצאות הבחירות במונחיי הגושים הקיימים. ולמה?
סיבה ראשונה- קחו את 'בלוק' החרדים. משהו סביב 16-15 מנדטים של ש"ס ויהדות התורה יחד. לספור אותם עם גוש נתניהו, כדבר סגור חתום ונעול, זו טעות, לדעתי. בהעדר אופציה לנתניהו להרכיב ממשלה, האפשרות שהחרדים יחברו ל'מלאכת מרכבה' של ממשלה בראשות גנץ, למשל, (באם חלוקת המנדטים יאפשרו זאת) אינה מופרכת כלל ועיקר. חלק מחברי הכנסת החרדים כבר מתבטאים בפומבי שלא יילכו אחרי ביבי בעיניים עצומות. הישיבה באופוזיציה לא רק אינה נעימה, היא גם כואבת ופוגעת קשה בציבור שולחיהם. וכזכור, כבר היו דברים מעולם של שת"פ בין המפלגות החרדיות למפלגת העבודה, למשל. אמרנו גנץ. ואם האופציה תהיה לפיד? לענ"ד, זה יהיה הרבה יותר מסובך, אבל החרדים לא יירתעו להיכנס לממשלה בראשות גנץ, גם אם לפיד יהיה חבר בה. ואם נתמקד יותר, בתחושתי, באם לביבי לא יהיו 61 פלוס, הבן אדם "ישחרר" (גם בליכוד יש כבר לא מעטים שלא יאפשרו לו להחזיק בקרנות המזבח במצב שכזה), ואופציה של ממשלת ליכוד-גנץ-יש עתיד ואחרים הופכת להיות ריאלית ביותר.
סיבה שנייה שאני מעריך שבתום יום הבחירות תוקם כאן ממשלה- מפת המפלגות הנוכחית תשתנה בשבועות הקרובים, וכל איחוד שיהיה, אם יהיה, יוכל להכריע את עניין הגושים. הכל מבינים כי 'להיות או לחדול' (קואליציה) זה עניין של גושים. בשביל המטרה הזו צפויים ראשי חלק מהמפלגות להסכים לאיחוד גושי קדם בחירות. זה עשוי לקרות גם במחנה המרכז, שגם יתגבר עצמו בכוחות רעננים מחוץ לפוליטיקה (איזנקוט?) וגם עשוי להסכים על רשימת מרכז-שמאל, כפי שעשו בזמנו לפיד-גנץ ואשכנזי, (חרף היריבויות והקנאות הנוכחיים), וזה עשוי להיות גם במחנה הימין. עם 'ימינה', למשל, שכלל לא ברור מה יישאר ממנה, מי יוביל אותה (אם בכלל), ומה היא תהיה שווה בקלפי. בניגוד לשמועות שרווחי שבנט יחליט לפרוש, באמצע השבוע אמר בנט לפעילים כי ימשיך כרה"מ חליפי כדי לעזור לרה"מ לפיד בעניין האיראני. או אז, האם שקד תמשיך איתו ב'ימינה', חרף חילוקי הדעות הגדולים ביניהם? (שקד בעד ממשלה בראשות נתניהו, בנט כבר לא פוסל חד-משמעית אבל לא מתלהב), וכהנא החלוק עליה? כפי שנראים הדברים היום, הם יצטרכו הרבה סייעתא דשמיא כדי לצלוח את אחוז החסימה, שכן בסיס התומכים ה'טבעי' שלהם מצא לו בית אחר. ו'הבית היהודי', זוכרים שהיה דבר כזה? יש פעילים, הלוטשים עיניים לראשות 'הבית היהודי' בתקווה שיתקיים בה ובהם חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל. אשרי המאמין. בין השאר מזכירים את שמו של יוסי ברודני, ראש עיריית גבעת שמואל, בעברו ליכודניק שרוף, הבוחן להעמיד עצמו בראשות 'הבית היהודי', כנראה בתמיכה של חגית משה, היו"ר הנוכחית, שכנראה מעדיפה להישאר בעיריית ירושלים.
ועוד עניין- השפעה משמעותית על עניין הגושים תהיה גם להיקף ההצבעה במגזר הערבי. גם שם עוד לא ברור מי נגד מי, האם תוקם מפלגה ערבית נוספת, וכדומה, ועיקר- נוכח התקדים שיצרה רע"מ של מנסור עבאס, האם הציבור הערבי ינהר לקלפיות או ירגיש ש'מה שהיה הוא שיהיה' ויישאר אדיש?
כך או כך, ולממשלה שתוקם. בימין מתפללים ומייחלים לממשלת ימין-ימין. אני ה'לכעסניק' אשמח אם תהיה ממשלה ימנית, אבל לא רק. שיהיה בה רוב לימין, אבל שיהיו בה גם (ובעיקר) אנשי מרכז, וגם קצת שמאל לא יזיק. כן, חוץ מענייני יו"ש, יש עוד כמה עניינים ואזרחים במדינה הזו. צריך לדאוג לכולם, בזכות ולא בחסד. כמעט שכחתי. והערבים? על מנסור עבאס אני חותם. גם נתניהו (כמעט) חתם, לא? אפילו אמסלם לא התנגד וגם שקלי נשמע מפויס לערבי מתון, אם יימצא. חרדים? פשיטא. (שכן). אפשרי? לא בטוח, אבל ממשלת ימין-ימין, כזו שסמוטריץ' ובן גביר חולמים עליה- זו לא בדיוק הפנטזיה שלי.
שני חברים
מנהג משונה יש לנו העיתונאים. אף שלמדנו והפנמנו שאין להאמין לאף מילה של (כמעט) אף פוליטיקאי, ובטח שלא להתייחס למילותיהם ברצינות (בתכלס', בדיוק כפי שהפוליטיקאים עצמם מתייחסים למילים שלהם עצמם), בכל זאת, בעידן שבו הטוויטר שולט בנו, אין רגע דל ואנחנו משחררים עצמינו מהתובנה דלעיל. רגע מכונן כזה היה לנו בבוקרו של יום ראשון, כאשר ח"כ דודי אמסלם ("כשנחזור לשלטון נדרוס את השמאלנים, כפי שעשו לנו") בריאיון בערוץ קשת, אמר: "אם מנסור עבאס רוצה להצטרף לאחר שיש לנו 61, אהלן וסהלן. אנחנו לא יכולים להישען עליו. היהודים נכון להיום לא יכולים להישען על מפלגה אנטי-ציונית". פירוש רש"י- לצרף לקואליציה (מן הסתם תמורת תשלומים שונים)- למה לא? אבל רק שלא להישען עליהם לעניין כינון הקואליציה והישרדותה. בעיניים שלי- היגיון מבורך. הערבים מהווים 20 אחוז, גם להם מגיע משהו, עבאס הוכיח מנהיגות ורצינות- למה לא. אני גם יכול להבין את העיקרון שלא להסתמך עליהם (אם ניתן) לעצם כינון או קיום הקואליציה. סבבה. השאלה החשובה היא, מה עושים, כשלכאורה אין ברירה, ונוכח עקשנות או אידיאולוגיות או יריבות אישית של יהודים בתוכם, האצבעות של רע"מ הן האופציה היחידה להכריז על 'עלה בידינו', כשהאלטרנטיבה היא בחירות שישיות, שביעיות ולך תספור. האם אז יסתמכו על בני הדודים, חמולת מנסור עבאס, או לא? אבל, לא חלפו אלא דקות ספורות מההתבטאות הזו של אמסלם, ובנימין נתניהו העלה ציוץ משלו, כדלקמן: "נדהמתי לשמוע את הדברים שאמר דודי אמסלם, שאותם אמר על דעתו בלבד, כפי שכבר קרה בעבר. רע״מ היא מפלגה אנטישמית אנטי-ציונית, תומכת טרור שמייצגת את האחים המוסלמים ששואפים להשמיד את ישראל. הליכוד בראשותי לעולם לא הסכים ולעולם לא יסכים להכניס את רע״מ לקואליציה כלשהיא. ב-2019, כשהימין היה עם 60 מנדטים לאחר שליברמן ערק לשמאל, סירבתי להצעות של מנסור עבאס לתמוך בהקמת ממשלה בראשותי ולכן הלכנו לבחירות. בניגוד ללפיד, בנט, סער, גנץ וליברמן – שיושבים עכשיו בממשלה עם תומכי טרור אלה ותמורת תמיכתם מכרו להם את המדינה – הליכוד בהנהגתי לעולם לא עשה זאת ולעולם לא יעשה זאת. זאת מהות הבחירות הקרובות: ממשלה לאומית חזקה בראשותי או ממשלה אנטי-ציונית שתכלול את מנסור עבאס ורע״מ, אחמד טיבי והמשותפת ותהיה תלויה בהם לחלוטין", דברי נתניהו. בעיניים שלי ועפ"י הזיכרון שלי, יש פה כמה אי דיוקים. למשל, לא רק שנתניהו רצה להכניס את רע"מ, והוא עצמו ישב עם מנסור עבאס (ארבע פעמים, לדברי האחרון), הוא- נתניהו- אפילו ביקש מהרב דרוקמן לפגוש את עבאס, והרב אכן עשה זאת וגם הרב טאו נתבקש לשכנע את סמוטריץ' (ולא עלה בידו). הזיכרון שלי גם אומר לי (ובגילי יש חריקות לפעמים), שנתניהו ניסה ללחוץ על סמוטריץ' שיסכים להכנסת רע"מ, אך בגלל סירוב האחרון- לא התאפשר להקים ממשלה בראשות נתניהו (נכון, גם סער סירב, מסיבות אחרות. לביבי, לא לעבאס), והשאר – היסטוריה. אבל נחזור רגע לאסלם. ב'גלי ישראל' הביע אמסלם תדהמה מתגובת נתניהו ותהה למה הוא לא התקשר אליו לשאול, לברר. למה הוא (נתניהו) פועל נגדו. יודעים למה? כי בקרוב יש פריימריז בליכוד. סקרים פנימיים מראים שאמסלם יקבל מקום בעשירייה הראשונה המכובדת, כהוקרה על פעולתו לאורך השנים כמי שנלחם את מלחמות נתניהו והליכוד ללא חשש. אם כל כך טוב, מה רע? נראה, שנתניהו מעדיף שבצמרת יבלטו אחרים. רגועים יותר מאמסלם, בעלי תארים מרשימים יותר, ולא נוסיף. לכן נתניהו (חשב ש) עשה לאמסלם 'קפד ראשו', בהנחה שזה יפגע באמסלם בפריימריז. לו אני ליכודניק שרוף, דווקא בגלל זה הייתי מחזק תמיכתי באמסלם. אחרי ששכב מתחת לאוטובוס בשביל נתניהו, לא הגיע לו מה שחטף, גם אם זה לא נשמע טוב לליכוד בעת בחירות. כמעט שכחתי. נתניהו ואמסלם נפגשו לפגישת 'יישור ההדורים'. מה שנשאר בבטן זה כבר עניין אחר.
אגב, השותפים הבכירים הצפויים של הליכוד, במקרה שירכיב ממשלה, לא אכזבו בעניין. בן גביר: "דודי יקירי – לא מתאים ולא שייך. אחרי השנה שעברנו ברור שלרע"מ יש מקום בפרלמנט בסוריה – לא בישראל!". ובצלאל סמוטריץ': "'הציונות הדתית' לא תשב עם רע"מ בשום מצב". בהכירנו את סמוטריץ', גם במצב שאין ממשלה, של הליכה לבחירות חוזרות ונשנות, חוזרות ונשנות, חוזרות ונשנות, הוא יעמוד במילתו.
יישב עם עצמו?
"אנחנו תומכים בהקמת קואליציה ציונית. 'הציונות הדתית' היא מפלגה אנטי ציונית שדוגלת במדינת הלכה. לא נשב עם ש"ס ויהדות התורה כי אלו מפלגות שמדכאות את הציבור החרדי", דברי שר האוצר אביגדור ליברמן. אני לא מבין. לא עם ביבי, לא עם ש"ס, לא עם יהדות התורה, לא עם הציונות הדתית, בטח שלא עם רע"מ (בעצם, למה לא? גם הפעם ישב אתם), אז מי נשאר? עם מי כן? וחוץ מזה, ליברמן, שחרר. די כבר עם השנאות.
ראש חדש לרשימה החרדית
הרב יצחק גולדקנופף, מזכיר ועדת הרבנים למען קדושת השבת, נבחר כמועמד הסיעה המרכזית ברשימת אגודת ישראל ויעמוד בראש הרשימה לכנסת הבאה. הוא יבוא במקומו של הרב יעקב ליצמן, שפרש (במסגרת עסקת טיעון), אחרי 23 שנים בכנסת. אגב, נתניהו לא המתין דקה, וכבר שוחח אתו וקבעו להיפגש "כדי להמשיך את שיתוף הפעולה החשוב בין תנועותינו לטובת כל אזרחי ישראל".
יעמוד במילה?
שר האוצר אביגדור ליברמן הודיע ש"לא יישב עם נתניהו והמפלגות החרדיות". למי שלא הבין, התכוון לומר, לא עם נתניהו ולא עם החרדים. ביחד או לחוד. להבנתי, זה מגביר את הסיכויים שליברמן יישאר בחוץ, כי אצלו מילה זו מילה.
ברוגז ברוגז – לעולם?
ח"כ בצלאל סמוטריץ' למימרן בקול חי: "אני לא אענה לטלפון לשקד. אנשים כאלה ששיקרו והונו והפנו עורף לבוחרים, הם חסרי אחריות שצריכים לשבת בבית ולא ראויים להיות חלק מהמערכת הפוליטית". הלו, תתבגר. א. היא היחידה ששיקרה והפנתה עורף? במפלגות אחרות (גם בימין) אתה לא מכיר כאלה? ב. נכנסת למגרש הפוליטי, אתה רוצה להתקדם בו (והוכחת כבר יכולות ראויות), צא מהעקשנות הסמוטריצ'ית, גלה קצת גמישות.
בשביל מה?
מגיש החדשות לשעבר, גדי סוקניק התבטא השבוע כך: ״נבחרי הליכוד הם ברמה נמוכה בהרבה מהנבחרים של יש עתיד. רמה נמוכה של אינטליגנציה, של תרבות, של תרבות שיח״. ותגעש ותרעש הארץ. אני לא כל כך מבין על מה. אז סוקניק אמר. ביג דיל. (כן, כך גם לגבי מה שאני אומר או כותב). זכותו לחשוב כך. אני מוכר כמי שסולד מהכללות. בכל דבר. לא כל הימנים הם כך וכך, ולא כל השמאלנים הם כך וכך. לא כל הדתיים/חרדים הם כך וכך, ולא כל החילונים הם כך וכך. כל אחד לגופו. בעיניים שלי, נכון, יש בין נבחרי הליכוד כאלה שהתיאור שנתן סוקניק מתאים להם (גם בעיניי), אבל יש גם בין נבחרי הליכוד כאלה העולים על חלק מנבחרי 'יש עתיד' באינטליגנציה, בתרבות, ובתרבות השיח. וכך גם במפלגות אחרות. בשביל מה להכליל? רה"מ לשעבר, נתניהו, הגיב לדבריי סוקניק: "האמירה המתנשאת והמקוממת של גדי סוקניק, שמזלזל באינטליגנציה של מצביעי הליכוד, מצטרפת להסתה של יאיר לפיד וגורמים בשמאל נגד מצביעי הליכוד מזה שנים. מצביעי הליכוד הם חכמים וחדים, ציוניים ופטריוטים עם לב זהב. הגזענות הזאת עוברת כל גבול. אני מצפה מגדי סוקניק להתנצל על דבריו עוד היום".
החגיגה בעיצומה
ידיהם של מזנון הכנסת, יועצים פוליטיים, מכוני סקרים, מקדמי הודעות ברשתות חברתיות וכדומה מלאות בהזמנות עבודה בימים אלה. חברי כנסת רבים מנצלים את תקציב הקשר עם הציבור ומוציאים, ומוציאים, ומוציאים. כי מחר כבר לא תהיה לחלקם קופה. (על חשבוננו).
ועדה ציבורית ב'ציונות הדתית'
במפלגת 'הציונות הדתית' החלו להיערך לפריימריז והקימו ועדה ציבורית שתפקח על תהליך הפריימריז. הביעו תקווה כי הפריימריז הקרוב יהיה צעד נוסף לאחדות כלל הגורמים בציונות הדתית. כידוע, 'עוצמה יהודית' של בן גביר ו'נעם' של אבי מעוז מקיימים התארגנות נפרדת משלהם ולא מצטרפים למפקד הזה. כך או כך, חברי הוועדה הם: פרופסור אבי דיסקין-מרצה בכיר למדעי המדינה, האוניברסיטה העברית, הרב רחמים נסימי- יו"ר רשת הגרעינים שעלי תורה, שוקי סט- סמנכ"ל כספים מרכז ישיבות בני עקיבא, פרופסור טליה איינהורן- משפטנית, חברת הועדה המייעצת למינוי בכירים בשרות המדינה, יואלה רבינוביץ – יו״ר אמונה פ״ת, לשעבר חברת מועצת העיר ושגיא בן לישה- ראש הגרעין התורני טירת הכרמל, מנכל הישיבה בגבעת אולגה.
(חוקת תשפ"ב)