אבינועם הרש (מחנך ומעביר שיחות להורים מורים ונוער)ביום שני סיימתי שיחת טלפון עם חבר שלי שאשתו מחנכת כיתה ו' בבית ספר יסודי.
התברר לה שהייתה לה בכיתה תלמידה שעברה מעל לחודשיים וחצי חרם שקט.
מה זה חרם שקט? בניגוד לחרם רגיל שבו הכול מונח על השולחן והילדים לא מדברים עם המוחרם בגלוי, חרם שקט דומה יותר לגז: הוא שקוף ובלתי נראה למי שלא נמצא בסוד העניינים, אבל לגמרי רעיל וקטלני.
וזה גם מה שהיה בכיתה של אותה מחנכת: בפני אותה תלמידה שידרו התלמידות עסקים כרגיל ודיברו איתה חופשי, אבל כשנגמרו שעות הלימודים הם לא הזמינו אותה לשום פעילות חברתית והדירו אותה לגמרי.
מאחר שהנערה לא רצתה לדבר בגלוי על כך עם ההורים שלה, לקח להם זמן להבין שמשהו לא בסדר.
היא התחילה לאכול פחות, היה לה קשה להירדם ובעיקר הם לא הבינו, איך זה שאין אף פעילות חברתית במשך כל כך הרבה זמן. האם החליטה להתקשר לאחת מהאמהות האחרות ולשאול אותה האם גם היא הבחינה שיש מחסור בפעילויות לאחר שעות בית ספר. משנענתה שהיא דווקא חושבת שיש יותר מידי פעילויות, נדלקה לה הנורה האדומה והיא הבינה שמשהו רקוב בממלכת דנמרק ושיש כאן משהו שמצריך בדיקה.
*
ייתכן ואילו היו מבקשים לבדוק את הסמרטפון שלה, היו מגלים כבר מזמן שהיא לא נמצאת בקבוצת הווטסאפ הכיתתית או שאין לה כל כך הרבה שיחות עם חברות אחרות. העניין הוא שזה בכלל לא היה בראש שלהם כי מי בכלל חושב לבדוק את הסמרטפון של הילדים שלנו. בשביל זה שמים רימון לא?
*
(פורסם בפרשת מטות-מסעי' תש"פ)
