כל הפוסטים של אבינעם הרש (מחנך)

    בניגוד לטיפוסים שעונדים את הדרגות שלהם ובהליכת טווס דואגים שכל העולם יידע איפה הם משרתים ומה הם עושים

כמו כל דבר בחיים, גם אושר ועצבות הם בעצם עניין של פרספקטיבה; איך אנחנו מסתכלים על הדברים? סיימתי השבוע קניות

רוצים להסביר לילדים שלכם למה הדרך חשובה לא פחות מהתוצאה? לכו על ספירת העומר תגידו, כמה הורים אתם מכירים ששואלים

חשבתי על המרדף הבלתי פוסק שלנו, ההורים, אחרי האושר של הילדים וכמה פעמים אנחנו מנסים בכוח פשוט לקנות אותו יש

"חיפשתי איזה מעשה שאני עושה שאף אחד אחר לא עושה אותו והאמת שלא נעים לי, אבל לא מצאתי…" בשנה שעברה,

כשהייתי מחנך כיתה ו' והגיעה התקופה בה מחזירים תשובות מהישיבות וחטיבות הביניים לתלמידים שניסו להתקבל אליהן, הורי התלמידים שלי שאלו

האם חשוב לנו שילדינו ייפגשו ויספגו מאורחותיהם של דמויות הוד שמיליוני יהודים ברחבי העולם נושאים אליהן את עיניהם? מה אני

"כל שנה הילדים היו מתבאסים מחדש על המשלוח מנות שלי, וזה היה לי מאוד קשה" כשחינכתי בבית ספר בגוש עציון

למה להשאיר את זה לגורמי תיווך אחרים שהם האחרונים שתרצו שיסבירו לילדים שלכם איך חיים נוצרים? הוא התקשר אליי כשחינכתי את

"תגיד לי", שאל אותי השבוע חבר, נכד של ניצולת שואה שהילד שלו לומד בכיתה ד' בבית ספר יסודי בצפון הארץ: