האמא המזועזעת כתבה בקבוצת הווטסאפ של כל ההורים מה היא חושבת על המורה שהעזה לקרוא לילד שלה שמן
סיון רהב מאיר וידידיה מאיר דיברו בתוכניתם בגלי צה"ל על מקרה של מחנכת כיתה א' שזוג הורים הוציאו לה שם רע ועשה לה שיימינג אחרי 12 שנים של חינוך. מדובר במורה שבתחילת השנה החלה לעבוד כמחנכת כיתה א' ובסוף השנה קיבלה מכתבי תודה רבים. קבוצת הורים פנתה לפיקוח בבקשה לבדוק את המשך העסקתה. בסוף אותה שנה נפגשה המפקחת עם הורי הילדים של כיתה א' וביקשה לומר להם, ללא נוכחות המחנכת, את הדברים הבאים:
"אנחנו חורצים גורל של בן אדם על לא עוול בכפו. לו הייתי חוששת שילדיכם ייפגעו, הייתי עומדת על הראש והרגליים ולא נותנת למחנכת להיכנס למערכת החינוך. הסתמכתם על שמועות. השתלחתם במורה בדברים ובמכתבים להנהלת המחוז. צריך למצוא את הדרך לומר ולהתנצל בפני המורה. דמם של מורים ואנשי חינוך לא הפקר".
ונזכרתי במקרה של מורה מקצועית בשם מיכל (שם בדוי) שאחד מהתלמידים שלה חזר הביתה ואמר לאמא שלו שהמורה קראה לו שמן.
האמא המזועזעת העדיפה לוותר על שיחת בירור מקדימה ורק כתבה בקבוצת הווטסאפ של כל ההורים מה היא חושבת על המורה מיכל שהעזה לקרוא לילד שלה שמן ואיך בכלל מעסיקים מורה כזו בבית הספר והיא כבר תראה לה מה זה מול הפיקוח. מכאן ואילך הגפרור ניצת והשמן נשפך והתגובות בקבוצות הווטסאפ של ההורים לא איחרו לבוא:
"בושה וחרפה!" כתבה אמא אחת.
"איך לא מעיפים אותה על דבר כזה?", כתב אבא פעיל במיוחד בקבוצת ההורים.
"לא הייתי נותנת לה לשמור על חיות", הוסיפה את הקיסם שלה אם דאגנית במיוחד.
והמורה מיכל הזו, שבמקרה הכרתי אותה באופן אישי, כמובן שלא ידעה מכלום. רק פגשה במקרה במכולת באותו יום בערב אמא אחת, נשמה טובה במיוחד שצקצקה ואמרה לה:
"ככה לדבר אל תלמיד שלך? את חושבת שהוא אשם בזה שהוא שמן? את יודעת מה רץ עלייך בקבוצות הווטסאפ?".
"גברת, אין לי מושג על מה את מדברת, היום הייתי בכלל ביום חופשי", מיכל השיבה.
האמא לא הבינה על מה המיכל הזו מדברת והרי הספיקו כבר לפתוח לה בקבוצת הווטסאפ חתיכת בית משפט שדה עם גרדום מפואר ואפילו קראו לתליין מקצועי. מה אתם יודעים? התברר, שהאמא פשוט טעתה בגלל שהיו שתי מורות כאלו, מה שכנראה היה נמנע אילו הייתה מבררת לפני שהחליטה להוציא להורג את שמה של המורה.
אז לאחר בירור קצר ואחרי שהאמא הרגישה לא בנוח, היא התקשרה למורה מיכל, שלשם שינוי כן הייתה בשיעור, ובררה את העניין. המורה מיכל ענתה לה שהיא בסך הכול אמרה לילד שכדאי לו לאכול דברים בריאים ושיתפה אותו שגם לה יש חולשה לדברים מתוקים ושום 'שמן' ושום נעליים. ואיזה מזל שהיו עוד תלמידים בכיתה ששמעו אותה והאמא מוזמנת מחר בבוקר להגיע לבית הספר ולתשאל אותם.
רק בסוף הערב, הבינה המורה מיכל ששמה כבר נשרף בקבוצות הווטסאפ של ההורים ואיזה הלבנת פנים ושיימינג עשו לה. והאמא שהתחילה הכול, שחררה הודעה קצרה, משהו בסגנון של:
"אני מצטערת, אבל טעיתי בשם של המורה מיכל. התברר לי שמיכל שדיברנו עליה בכלל לא הייתה והמורה השנייה אמרה בכלל משהו אחר. טעות שלי". וכדי לצאת ידי כל הדעות הוסיפה סמיילי מתנצל. אבל החלק המבאס באמת היה שאחרי כל מבול התגובות והאש והגופרית ותימרות העשן, לא יצאה איזו התנצלות כללית וחזקה על מורה תמימה שכבר שפכו את דמה ואת שמה, ועל מה?
על זה שתלמיד עם דמיון מפותח חזר הביתה והעליל עלילת שווא על המורה שלו והאמא החליטה להדליק את הגפרור ולשרוף את שמה של המורה מבלי לברר בכלל ולנסות ולשמוע את הצד שלה.
אז הורים, בחייאת, בפעם הבאה אם אתם רואים שמישהו מעלה למוקד איזה מורה, פשוט תשאלו אותו:
"כבר בררת ושאלת ותחקרת לפני שהחלטת לשרוף את שמו של המורה?".
(ראה תשפ"א)