תעשי סטופ
הקטע הזה לא עוסק בבחירות, בפוליטיקה, בענייני ביטחון לאומי וכדומה. אבל בעיניים שלי, הוא חשוב לא פחות, אולי אף יותר. ראיתי אותו בקבוצת 'וידויים של דתיים' ברשת, ומפני החשיבות שאני רואה בו, אני מציבו כאן, ראשון חשוב בטור.
"אז ביטלתי את החתונה. שבועיים (!!) לפני התאריך. מיותר לציין שכבר הכול היה מוכן. אולם, תזמורת, צלם, שמלה. מצאנו דירה. למה ביטלתי? כי האדון חשב שהוא יכול להרים עליי יד. שלא תטעו, אנחנו דוסים, שומרים נגיעה, לא הייתה פעם אחת שנגענו אחד בשני. אבל פתאום, ברגע של לחץ ההכנות, הוא הרים את הקול, צעק ואז העיף לי סטירה מצלצלת. כן, אתם שומעים נכון. יצא המרצע מן השק. כן, ההוא שבוגר ישיבת הסדר נחשקת, למדן רציני, אינטליגנט, זה ש'שמו הולך לפניו'… מה אני אגיד לכם… כליל המעלות. ברגע של כעס אחד הוא גילה את פרצופו האמיתי. להגיד לכם שאני שמחה באיזשהו מקום? ברור. מסתבר שניצלתי. אבל לספר לכם מה עובר על המשפחה שלי עכשיו כשביטלתי את הכול? אפילו לא אתחיל. רק אגיד לכם שאני מפורקת, זקוקה לטיפול, לכדור טוב שאולי ירדים אותי לנצח נצחים. כי במקום שיעטפו אותי אני מרגישה שאני הפדיחה של המשפחה עכשיו. כאילו אני אשמה, כן? הנפש שלי מרוסקת לרסיסים, רע לי ברמה הכי קשה שיש. אני רוצה להיעלם מהעולם.
לא סתם בחרתי לכתוב את הווידוי הזה. יש פה מסר עצום. אם את, דקה לפני החתונה, מרגישה שמי שבחרת לך לבעל לא יודע לשלוט בעצמו בעיתות משבר, ויש סיכוי אפילו קלוש ביותר שירים עלייך את היד – קומי ותבטלי את הכול. תעשי סטופ. לא משנה כמה כסף הוצאת עד כה. נראה לי שזה מעשה הגיוני במקום להיות אישה מוכה מיום אחרי החתונה ולנצח נצחים. ועליי? אשמח שתתפללו שאצליח לשקם את עצמי וכן להקים בית ביום מן הימים. אולי מתישהו אחזור להאמין באהבה".
המאני טיים
את הרשימות לכנסת צריכות המפלגות להגיש לוועדת הבחירות עד יום חמישי, ה-15 לספטמבר למניינם. מה שאומר, שהמשחק האמיתי יתחיל אז. כשנדע מי ומי בהולכים, לא רק איזה מפלגות, אלא גם מי בכל אחת מהן ובאיזה מקום. בעידן הכמעט שוויון בגושים, יש לכך משמעות עצומה. האם 'ימינה' תמשיך עד הסוף? האם תתאחד עם 'הבית היהודי-המפד"ל?, האם מפלגות מרצ והעבודה יתאחדו? ומה עם המפלגות החרדיות דגל התורה ואגודת ישראל החוות משבר שלא היה ביניהן בעבר והאפשרות לפילוג 'יהדות התורה' נראה ממשי? ומה עם המפלגות הערביות, שסקר שערך 'כאן' הראה על רצון הרוב להצטרף לקואליציה אך מצד שני על אחוז הצבעה נמוך מאוד (טוב לביבי)? האם שם יהיה עוד פיצול (שוב, אובדן קולות במגזר הערבי, טוב לנתניהו ולגוש הימין)? וברור- שלכל אלה השפעה קריטית על הסיכויים של נתניהו לגבש 61. שבוע קריטי ביותר במערכת הפוליטית בישראל. לא רק עניין של ג'ובים לפלוני או אלמונית.
על קמפיין "דתי כמוך" של המחנה הממלכתי
לא יודע כמה מנדטים תקבל מפלגתו של גנץ, אבל משיחות עם חבריי ה'סרוגים' בני גילי פלוס מינוס, לא מעט חושבים לתת קולם ל'מחנה הממלכתי', כשששת המועמדים הדתיים או בוגרי המוסדות הדתיים שבעשירייה הראשונה של הרשימה הזו, בהם אנשים ערכיים וחיוביים באמת באמת, מחזקים את ההרגשה שהפעם לא ימכרו את הערכים שלהם, גם הערכים הדתיים. זה לא סתם שהמפלגה הזו העלתה מודעה עם השישה האלה במדיה הדתית. בתגובה, השבוע העלה אמיתי פורת, שחקן הרכש של איילת שקד ב'ימינה', פוסט הנוגע בדיוק בנקודה הזו. כנראה שב'הרוח הציונית' הבינו שהמתחרה הרציני שלהם הוא לאו דווקא הליכוד ו/או מפלגתם של סמוטריץ' את בן גביר, ושגם המפלגה של גנץ את סער את איזנקוט נוגסת בהם. אני מביא כאן את הפוסט של פורת לא כדי לשכנע את חבריי מה להצביע, אלא כי הדברים שווים מחשבה. הנה הדברים של אמיתי פורת, על קמפיין 'דתי כמוך' של מפלגת המחנה הממלכתי:
"בהיבט הרגשי התעוררו בי שתי תחושות מנוגדות. מצד אחד זה טוב להרגיש שיש 'דתיים כמוך' בכל מיני מפלגות, וגם במחנה הממלכתי.
מצד שני ה'כמוך' הכי חזק שלנו, הוא דווקא 'ואהבת לרעך כמוך', שעליו הוסיף רמח"ל במסילת ישרים- 'כמוך ממש בלי חילוקים בלי מזימות'. והכוונה דווקא לאהבת רעך כמוך ממש ודווקא לפעמים כלפי החבר הזה השונה ממך.
אבל בעיקר מה שחסר – והוא חשוב בבחירה פוליטית היא מה 'המדיניות והדרך' שמוצעת ע"י דתיים כמוך.
(בכלל, אם כבר נגררנו לבחירות, כדאי שיהיה גם ויכוח על תוכן ועמדות).
אכן בנושאים רבים יש קירבה ושיתוף ביננו (יהדות מקרבת, התיישבות וציונות, שילוב נשים), אך יש גם נקודות יסודיות שבהם אנו חלוקים על חברנו- אחינו מהמחנה הממלכתי.
שתיים מהן קשורות לארץ ישראל ולעם ישראל, שהם מהערכים המרכזים של הציונות הדתית. היחס לארץ ישראל והתיישבות בכל מרחביה- רוב הציבור הציוני דתי אוהב ארץ ישראל ותומך בהתיישבות בכל מרחביה ביו"ש, בגליל ובנגב, בדרכים חלוציות ובאופן ממלכתי. המדיניות הברורה של ראש המחנה הממלכתי (גנץ ואיזנקוט) שואפת להסדר מדיני וחלוקת הארץ. זו עמדה לגיטימית שיש להתווכח עליה, אך היא אינה עמדתו של רוב ציוני דתי גדול מהזרם המרכזי.
גם ביחס לעם ישראל- הדרך שהמחנה הממלכתי עדיין מחזיק בה היא חרם מוחלט על ראש הליכוד בנימין נתניהו, וכנגזרת על שותפות פוליטית עם הליכוד. הדרך הזו לא יכולה להוביל לפיוס ובעיקר לברית אמיתית בין החלקים המרכזיים בעם, ברית שכ"כ נדרשת לנו למול אתגרים פנימיים וחיצוניים. ולפיכך אינה יכולה להציע לעם ישראל את הדבר הכי חשוב בעת הזו –'ברית עם' – פוליטיקה של ברית.
המלצתי היא שאת הבחירה שלנו יובילו 'הדעות והעמדות' שלנו בנושאים החשובים, ולא רק סימפתיה לאנשים טובים הדומים לנו, או חפיפה חלקית בעמדות מסוימות". סוף ציטוט, (רק) חומר למחשבה נטו, בתקווה שיקויים בנו (המביא דבר בשם אומרו) מביא גאולה לעולם.
די לשנאת חינם. מכולם
הרב שמואל אליהו הוא דמות רבנית ייחודית ומיוחדת, בעלת השפעה רחבה גם על הצעירים, בעל זכויות רבות (גם) בכל הקשור למאבק במחנכים ורבנים שחטאו בענייני אישות והטרידו נשים וצעירות. השבוע פורסמה בשמו התבטאות מעניינת בהקשר למערכת הבחירות בעיצומה אנו נמצאים. הרב אמר כי אזרחי ישראל צריכים להחרים את חברי הכנסת שמסיתים ומפלגים וכי ועדת הבחירות המרכזית צריכה לאסור עליהם להתמודד בבחירות. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו את שנאת החינם הזו. היא החריבה את הבית השני ואי אפשר לתת לה להרים ראש", קבע. ואני הקטן אומר אמן ואמן. הרב שמואל אליהו הוסיף: "זה לא משנה אם מדובר בחבר כנסת מהימין או מהשמאל, צריכים להחרים חבר כנסת (ליברמן. מ.ז) שאומר כי ראש הממשלה לשעבר הוא 'חלאת המין האנושי'. צריכים להחרים חבר כנסת שקורא לחלקים נכבדים בציבור 'תתי אדם'". עד כאן אהבנו ואפילו הסכמנו על הרוב. אבל מההמשך התלהבנו פחות. כה הוסיף הרב: "הבעיה היא שהאנשים הללו הם אנשים ששמו את עצמם אחראים על תקינות השיח הנקי בישראל. הם אלה שאומרים כל הזמן כי נתניהו הוא מכונת רעל, למרות שמעולם הוא לא אמר ביטוי שמתקרב לרמת הפלגנות והשיסוי שלהם", דברי הרב. אז זהו. כאן הסתיימה אהדתנו. אני לא יודע מה זה 'מתקרב לרמת הפלגנות', אבל לטעמי ראש הממשלה לשעבר ואף חלק מחבריו הבכירים בליכוד ממש ממש אינם 'חלביים' בהתבטאויותיהם (כלפי מערכת המשפט, למשל), ובהחלט תרמו ותורמים לפלגנות בקרב העם. לא מצאנו 'מד רעלים' מה מרעיל יותר. ולא רק הם. בעיניים שלי, גם מי שקרא להדיר יהודים טובים מבתי הכנסת (את מתן כהנא) בגלל שמקדמים דברים שלא נראה לו, הוא אמור להיות באותה קבוצה כלפיה מתלונן כבוד הרב. לטעמי, לא צריך להחרים את אותם חברי כנסת, אלא פשוט לא להצביע למפלגות שהם ברשימה שלהן. וועדת הבחירות? אם היא תפסול כל מי שמסית ומפלג, כפי שמציע הרב, יהיה לה הרבה עבודה. זה נכון, כפי שהמשיך הרב, שרוב הציבור לא רוצה נציגים שמשתמשים בביטויי שנאה ופילוג. לא רוצים? תראו זאת בקלפי. למרבה הצער והבושה, מחלה זו פושה גם בקרב אנ"ש.
ביצה שטרם בקעה
בג"ץ דחה על הסף את עתירת התנועה לאיכות השלטון שטענה כי חוק הבחירות מחיל איסור ברור על כל הסכם או התחייבות לשיריונה של ח"כ עידית סילמן לרשימת הליכוד לכנסת. "אין כל מקום לבחון את חוקיות השיריון על הסכם שנטען שקיים, מבלי שהדבר ארע בפועל ועל בסיס פרסומים עיתונאיים". התנועה חויבה לשלם 9,000 ש"ח הוצאות. ואני שואל, הרי בחבורה הזו יש כל כך הרבה משפטנים דגולים, מה, לא ידעתם שזה מה שיהיה? לטעמי, אפילו סטודנט למשפטים שנה א' כבר למד את זה.
פעם אחרונה ודי…
"ישראל תבחן בחיוב את הגדלת מספר העובדים שיורשו לצאת מעזה עד ל-20 אלף עובדים, אבל שם זה יעצור. כל הגדלה נוספת של מספר העובדים תהיה מותנית בהחזרת הבנים שמוחזקים בעזה הביתה", דברי ראש הממשלה (כמה קשה להסתגל) יאיר לפיד. ואני הקטן מתקשה. מתקשה להבין למה 20 אלף פועלים מבלי שיחזירו לנו את הבנים זה בסדר, ו-20 אלף ומאה ושלושה פועלים, בלי שיחזירו לנו את הבנים זה לא בסדר. אני בהחלט מבין שישראל סבורה שיותר פועלים מעזה זה יותר טוב לעזתים וגם פחות רע לישראל. אבל אם ישראל סבורה שהתנאי של השבת הבנים עושה רושם על החמאסניקים, למה שלא יציבו אותו כתנאי כבר על הפועל הראשון? ואם זה מאוחר מדי, אז למה שנאמין שלא יכניסו יותר מ-20 אלף?
(כי תצא תשפ"ב)