הפטנט של הציונות הדתית, ושאר מפלגות המגזר

לאחר שעלו על הפטנט שיצרו כאן 'הציונות הדתית' ו'הבית היהודי', לא תהיה מפלגה שלא תשכפל את הפטנט המקורי הזה בפעם הבאה. ולעזאזל קופת המדינה

השחקן המרכזי באמת

'שאלת מיליון הדולר' הנשאלת בימים אלה בכל מקום היא – מי יצליח להרכיב גוש של 61? הימין (ביבי) או השמאל-מרכז (לפיד? גנץ?). על כך שלא צפויה הכרעה בנוק-אאוט אלא לכל היותר בנקודות, יש קונצנזוס. בעיניים שלי, כאן בדיוק נכנס לתמונה שחקן מרכזי, שהתערבותו, וכנראה רק התערבותו, עשויה, אולי, להוציא אותנו מהשטנץ הזה של בחירות רודפות בחירות. לשחקן הזה קוראים יצחק בוז'י הרצוג, נשיא המדינה. כידוע לכולנו, בתום הבחירות מתקיימת 'עלייה לרגל' לבית נשיא המדינה, שם ממליצים נציגי המפלגות בפניו על מי להטיל את הרכבת הממשלה. בדרך כלל, על מי שיקבל הכי הרבה ח"כים ממליצים, תוטל מלאכת המרכבה ראשון. לא יצליח? עוברים לשני. וכזכור, כבר היו דברים מעולם. וכאן בדיוק נכנס נשיא המדינה. יצחק הרצוג חי את הפוליטיקה, הוא בא ממנה אל תפקידו כנשיא המדינה, אותו הוא ממלא, לכל הדעות, בצורה מכובדת ומופתית. הרצוג של היום הוא דמות בקונצנזוס, מוערכת, אדיבה ונעימה. אך לא מזמן נעזר בו ראש הממשלה, כשהיה צורך ב'ריכוך' מול נשיא טורקיה, ולא רק. בעיניים שלי, מוצאי הבחירות הקרובות לכנסת זה בדיוק הזמן שהנשיא יצחק הרצוג צריך להפשיל שרוולים, לחלוץ נעליים (מטאפורית, כמובן), ללחוץ על ראשי הגושים הגדולים להגיע להסכמה על ממשלת אחדות רחבה תוך הליכה זה לקראת זה גם בדברים חשובים, ובלבד שתושג כאן איזו רגיעה במערכת. זהו צו השעה. הנשיא הרצוג יכול לגייס למשימה זו גם את כישוריו מעיסוקו בעבר כעורך דין באחד המשרדים המובילים ולחדד את יכולת הגישור בה ניחן. זאב קם ב'כאן' סיפר השבוע כי הנשיא הרצוג כבר סיפר על כוונתו לעסוק בכך בשיחה עם מקורביו. הלוואי, ולוואי ויצליח. להערכתי, סבירות טובה שכן. קואליציה של 70 פלוס היא ברת השגה, ולו בגלל שכולם מבינים שקואליציה של 61 או 62 היא שוב אות הפתיחה למערכת בחירות נוספת, שאחריתה מי ישורנה.

לא רק ה'סרוגים' מתפצלים

אם לא די, מתיש ומעצבן לשמוע כל היום על מריבות ופיצולים במפלגות היהודיות, ובוודאי באלה המתיימרות לייצג את הציבור הדתי (מה לעשות, קשה להיגמל מהאזנה אובססיבית לרדיו או משיטוט 24/6 במרשתת), קמנו ביום שישי שעבר עם מה שנראה כ'בשורת השבוע'- פיצול ברשימה המשותפת הערבית. כתגובה פבלובית, מחנה הימין שבתוכנו, בדגש על תומכי ביבי והכמהים לראותו חוזר ליישב את התנחלות בלפור, גמעו בשבת לוגים של שמפנייה צרפתית (כשרה, כמובן) מרוב אושר, וקיימו כדת וכדין את הפסוק שקראנו בפרשה "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ד' אלוקיך…". וזאת למה? שכן ההערכה היא בעקבות פיצול הרשימה של הישמעאלים, יקרו שני דברים מהותיים. האחד- אחוז ההצבעה באוכלוסייה הערבית יירד עוד יותר (צופים שיתדרדר לכ-33 אחוז), והשני – רשימת בל"ד, החלק הכי רע ברשימות הערביות (מכהנים בה גם ח"כים תומכי ארגוני טרור), אם לא תיפסל בדרך ותתמודד, תתקשה ובסבירות גבוהה מאוד לא תצליח לחצות את אחוז החסימה. המשמעות האופרטיבית של אלה, ובהסתכלות על הסקרים דהיום ובשבועות האחרונים, היא שסביר מאוד מאוד, ועוד מאוד, שגוש המרכז-שמאל, שבנה על אצבעות הערבים בדרך שותפות זו או אחרת, (מבחוץ או שותפה לקואליציה), יתקשה מאוד לגרד את ה-61, מה שאומר שגוש הימין יכול להיות אופטימי יותר. מה שכן, יש גם איזה איפכא מסתברא. איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת התבטא השבוע כי אם לגוש השמאל יהיו 56 מנדטים ולמשותפת הערבית חמישה, יהיה לה (למשותפת) הרבה מאוד כוח להשפיע. וגם לקבל, כמובן. זה לא היה אפשרי לו בל"ד הקיצונית שבחבורה היתה נשארת חלק מהמפלגה. ותסמכו על יאיר לפיד וחבריו שילכו, סליחה, ירוצו לשותפויות שכאלה עם אחמד טיבי וחבריו בלי למצמץ, אפילו. ובינתיים, מנסור עבאס מרע"ם יכול לחייך בסיפוק. לא מזמן שכניו הפוליטיקאים הערבים תקפו אותו על שנכנס לקואליציה ואילו עתה הם רק מחכים להזדמנות שיקראו להם. מה יהיה בסוף? לאלוקים ולמצביעים הפתרונים. אבל מה שקורה אצל ה'בני דודים', הוא עניין (גם) שלנו, ועוד איך. ולא נתעסק פה בשאלה האם אחוז הצבעה נמוך אצל ערביי ישראל הוא טוב להרגשת השייכות שלהם למדינה, לשקט ברחוב הערבי, ועוד.

כשר, אבל מסריח

המדינה, כלומר אתם ואני, מממנים, כידוע, את הבחירות לכנסת, ובכלל זה את המפלגות המתמודדות. הכנסת היא שקובעת כמה, איך ולמה. מה שנקרא, נותנים לחתול לשמור על השמנת. אז החברים שם קבעו איקס כסף לכל רשימה. במפלגתו של סמוטריץ' 'הציונות הדתית' ובבית היהודי עשו חושבים איך אפשר להוציא עוד כסף, ועוד כסף על חשבון הציבור, לטובת מסע הבחירות. ישבו, חשבו ומצאו טריק. מפלגתו של סמוטריץ' הגישה לוועדת הבחירות את רשימת המועמדים שלה הכוללת ראשים של חמש מפלגות שונות. סמוטריץ' עצמו בראש האיחוד הלאומי-תקומה, בן גביר תחת מפלגה בשם 'חזית יהודית לאומית', אבי מעוז (מס' 11) יו"ר 'נעם' נרשם תחת 'לזוז', אורית סטרוק תחת 'עתיד אחר' ויצחק וסרלאוף (מקום 5) מנכ"ל 'עוצמה יהודית' נרשם תחת 'ארץ ישראל שלנו'. בבית היהודי הגישו על 3 מפלגות שונות (כמעט כל מועמד על מפלגה אחרת). קיבוץ גלויות ממש. ימינה, הבית היהודי ו-דל"י (דתי לאומי – של ברודני). וכל כך למה? עפ"י החוק, כל מפלגה המיוצגת בכנסת ע"י סיעה, זכאית למימון חודשי בגובה 6% מיחידת מימון אחת (עומדת כיום על כ-1.42 מיליון שקל), ובנוסף זכאית המפלגה לעוד 6% מיחידת המימון עבור כל ח"כ במפלגה. חשבון פשוט מביא לכך שכל מפלגה מקבלת 85,320 שקל. עכשיו תכפילו את זה בחמש מפלגות (ברשימת 'הציונות הדתית', או בשלוש מפלגות של 'הבית היהודי') והבנתם את הטריק. במכון הישראלי לדמוקרטיה מעלים את הסברה שהרישום הכפול, המשולש, המרובע והמחומש הזה של מפלגות תחת קורת גג של רשימה אחת, נועד לצרכי הגדלת תקציב מימון המפלגות, לכאורה תוך ניצול לרעה של חוק מימון המפלגות. האמת? נורא קל לסתום את הפרצה הזו. למשל, לקבוע כי התוספת של 6% מיחידת המימון תינתן לסיעה כולה רק פעם אחת, לא חשוב מכמה 'מפלגות' היא מורכבת. אבל מי צריך להחליט על זה? חברי הכנסת. נו, באמת. נראה לי כי לאחר שעלו על הפטנט שיצרו כאן 'הציונות הדתית' ו'הבית היהודי', לא תהיה מפלגה שלא תשכפל את הפטנט המקורי הזה בפעם הבאה. ולעזאזל קופת המדינה. ואגב, יש גם רשימות 'חילוניות' בהן כמה מפלגות והן יקבלו על כך. אלא, ששם הן באמת מפלגות פעילות עם מוסדות פעילים נפרדים. בדוגמאות דלעיל, עליהן מקונן הכותב, זה כך רק בחלק מהמפלגות המוזכרות.

תחשבו פעמיים

נער הייתי, גם זקנתי, ולמדתי שלא לייחס משמעות רבה לדברי/הגיגי פוליטיקאים, בטח בתקופת בחירות. אבל יש מקרים שאי אפשר להבליג בהם. הנה אחד מהם. יו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ רם בן ברק, לשעבר ביטחוניסט בכיר, אמר בריאיון לגדי נס ברדיו צפון 104.5 בהאי לישנא: "הציונות הדתית (דיבר על המפלגה הנושאת שם זה, מ.ז)- מסוכנת ואנטי דמוקרטית. עוד מעט הקרייניות בטלוויזיה יהיו עם כיסוי ראש, ונשים לא יוכלו לשרת בצבא, לשם אנחנו הולכים אני מקווה שאנשים מבינים את זה". סוף ציטוט. בן ברק, לא קצת הגזמת? אפשר לא לאהוב את הרשימה הזו, אבל ככה, דמוניזציה? ככה הפחדת סרק? כזו שנאה? לתשומת לב מי מכוחותינו שעדיין חושב להצביע למפלגתו- "יש עתיד", קוראים לה.

ללכת בין הטיפות

אחד הדגלים המובהקים של מפלגת 'נעם' שבראשות ח"כ אבי מעוז הוא מאבקו בארגוני הלהט"בים ובתפיסה המכילה את התופעה. לאחר ש'נעם' התאחדה עם רשימת 'הציונות הדתית', ונוכח הסקרים, לא מן הנמנע שח"כ מעוז, שהוצב במקום ה-11, שוב ייכנס לכנסת. ומה אם הפעם גוש הימין בראשות נתניהו יצליח להרכיב משלה? מה יהיה אז עם זכויות הלהט"בים? האם ייפגעו? האם ימשכו חזרה את מה שממשלת בנט-לפיד-הורביץ כן השיגה עבורם? ח"כ והשר לשעבר אמיר אוחנה, וחבר הקהילה, אמר בריאיון לטל שלו ב'וואלה': "האם נוח לי עם האמירות של אבי מעוז? כמובן שלא. יש לי מחלוקות איתו ועם עוד גורמים בקואליציה העתידית שלנו. אבל האם עדיפה על הקואליציה החלופית עם וואליד 'לא ניתן את ידינו לחוקי הסוטים' טאהא? כן. עם טאהא גם יש בעיות נוספות, הוא גם מתנגד לרעיון של מדינה יהודית". אוחנה הוסיף, כי בממשלה הנוכחית לא עברה חקיקה לה"טבית, בעוד "אנחנו בממשלה שלנו עם החרדים הבאנו את התקציבים הכי גבוהים עד אז לכל ארגוני הלהט"ב".

לכסח אותם

בבית שמש נערך ביום שישי שעבר מירוץ נשים. מה עשו קיצונים חרדיים? פיזרו גולות על הכביש עליו רצו הנשים, ולקינוח הציתו כמה מוקדים של אש לאורך המסלול. כך דווח ברשת ב'. לא שמענו שהמשטרה כיסחה את החוליגנים האלה באמ-אמא שלהם. מפכ"לנו, תתעורר.

ביזוי בימ"ש עולה כסף, והרבה

בעקבות אי מילוי פסק דין קודם שלו בעניין המאבקים הפנימיים בין שני הפלגים בישיבת פונוביז' שבבני ברק, חייב בית המשפט בתל אביב את עמותת 'מוסדות התורה' ואת אחד מראשי הישיבה, הרב שמואל מרקוביץ, בקנס ע"ס 930,000 כל אחד, בגין ביזיון בית המשפט. מעניין יהיה לראות אם זה מה שישבור את הפלג הזה בישיבה, ואם ימשיכו להפר את צו בית המשפט, כיצד ינהגו מוסדות המדינה כלפי זה. אהיה יותר ממופתע אם יינקטו צעדים בשטח. אבל, ברוח ימי הרחמים והסליחות, אולי יימצא כבר איזשהו גדול תורה שיעשה 'שלום בית' בישיבה שפעם נחשבה להכי יוקרתית בעולם החרדי?

(ניצבים תשפ"ב)