מריחים את הסוף

ביבי, נשאר ביבי

במהלך חול המועד נפגשו בנימין נתניהו ואיתמר בן גביר (לבקשת נתניהו) במלון יוקרתי בירושלים, לתאם את המשך הקמפיין עד ליום הבחירות, בלי להתנגש. במוצאי שמחת תורה, כמו פוליטיקאים אחרים, הלכו השניים להקפות השניות בחב"ד. נתניהו סרב לעלות לבמה כל עוד בן גביר נמצע עליה. בן גביר, לא פראייר, סרב לרדת ונאלץ לעשות כן רק לאחר הפצרות המארגנים. מה קרה לנתניהו, שאך ימים ספורים קודם לכן ביקש להיפגש עם בן גביר? פשוט. יועציו הסבירו לו שצילום עם בן גביר יכול להזיק לו בהמשך. למשל, שירחיק ממנו אנשי מרכז וימין רך מתלבטים. בעיניים שלי, התקרית הזו רק מחזקת את ההערכה, שאם ייווצר מצב שנתניהו ירכיב ממשלה, ובן גביר יהיה המכשול להרחבתה ע"י גורמים מהמרכז-שמאל, לנתניהו לא תהיה בעיה להשאיר את בן גביר מחוץ לסיפור. אני גם בטוח, שסמוטריץ' לא רק שלא ישכב על הגדר לטובת בן גביר, אלא אפילו יחייך מול המראה כשלא רואים.

דמם סמוק יותר?

סמוטריץ' בחור חכם, את זה אי אפשר לקחת ממנו. הוא זיהה (ובשביל זה לא צריך להיות חכם במיוחד) שבקהל הבייס שלו יש טענות מלוא הבטן וחשדנות גדולה כלפיי המערכת המשפטית, וכל מה שיציע כדי לנגוס בסמכויותיה, יכול לחזק אותו בציבור הזה. עתה, במסגרת רפורמה שהציע, נכללת גם הצעה לבטל עבירות מרמה והפרת אמונים לפוליטיקאים. בין אם זה יהיה רטרואקטיבית כדי לשחרר את נתניהו מהתיקים שלו, ובין אם רק מכאן ולהבא – ריבונו של עולם, למה מגיעה לפוליטיקאים הפריבילגיה הזו? בעיניים שלי, פוליטיקאי או כל נבחר ציבור שחטא (ונתפס), עונשו צריך להיות פי ארבעה וחמישה מכל אחד מאתנו.

היילכו שניים יחדיו

שר הביטחון בני גנץ בראיון לשלזינגר ב׳ישראל היום׳: ״אני מפריד בין סמוטריץ׳ לבן גביר, אלו שתי מפלגות. סמוטריץ׳ יהיה בממשלה שלי ובן גביר לא. הוא פועל בגזענות והסתה, אומר דברים לא אחראיים. סמוטריץ׳ היה כבר חלק מממשלה לאומית, זו לא אותה רמת קיצוניות״. בעיניים שלי; א. גם אם תהיה אופציה שגנץ ירכיב ממשלה (מה הסיכויים? קרובים לאפס), סמוטריץ' לא ילך עם השמאלן הזה, לתפיסתו. ב. והפוך, אם נתניהו ימליך שרים ולא ירצה את בן גביר בתוך הממשלה, לסמוטריץ' לא תהיה בעיה להשאיר את בן גביר בחוץ. ג. ככל הנראה שר הביטחון כל כך עסוק בענייני משרדו עד שאינו עוקב אחר ההתבטאויות של השניים. סמוטריץ' ובן גביר. לטעמי, השני ממש עדין לעומת סמוטריץ'. בטח בכל הקשור ליהודים עימם הוא חלוק בנושאים חשובים. ובעיניי, זה יותר חשוב מהיציאות שלו על המחבלים.

חזון העצמות היבשות?

יצא לי לפגוש לא מעט 'סרוגים' המתהלכים בהרגשה שהפעם אין להם למי להצביע. כברירת מחדל חלק מהם נטו להצביע לרשימתו של גנץ, גם בגלל 'רק לא ביבי', וגם 'בזכות' ששת הדמויות הדתיות שגנץ שם ברשימתו, שנתפסות בעיניהם כאנשים איכותיים. ו'הבית היהודי', שאלתי? כצפוי, חלקם עדיין טעונים מאוד – מאוד – מאוד על איילת שקד (ואחסוך מכם את ה'כינויים' שהדביקו לה) ולכן לא ראו עצמם מצביעים לכל רשימה שהיא תהיה חלק ממנה. אחרים היו הולכים על זה, אבל כשהסיכוי לעבור את אחוז החסימה, עפ"י כל הסקרים, הוא לא מי יודע מה, הם חוששים שקולם ילך לאיבוד. אלא ש, בימים האחרונים, עם ההתחזקות ההדרגתית של 'הבית היהודי' בסקרים, גם אם טרם חצה את מחסום אחוז החסימה, חלק מהחברים האלה עברו למצב של 'יש מצב' שיצביעו לבית היהודי. חשוב להם שלציונות הדתית המתונה תהיה נציגות בכנסת. יותר מכך, אם לא יצביעו 'בית יהודי', הם ירגישו שנתנו יד לכך שהרשימה של סמוטריץ' ובן גביר תיתפס בציבוריות הישראלית כמי שמייצגת את כלל המגזר ה'סרוג', וזה כבר יותר מדי מכפי שהבטן, הלב והמוח יכולים לעכל. ועזבו אתכם כרגע ביבי לא ביבי. להערכתי, ביום האמת, בקלפי, לא מעט מה'מתנדנדים' יצביעו 'הבית היהודי', ולו כברירת מחדל או הוראת שעה. מה שתבחרו. גם בעבר, לא מעט מאלה שהצביעו מפד"ל (ההיסטורית) עשו כן מתוך הרגל ועם אטב על הנחיר, אבל הצביעו ב'. האם זה יספיק כדי לחצות את מחסום אחוז החסימה? לך תדע. מה שבטוח, הבליץ שהליכוד הולך לעשות על שקד, לא יוסיף לה קולות, גם בריאות.

גוב האריות

מערכת הביטחון בדריכות שיא למניעת פיגועים מזה וללכידת מחבליי 'גוב האריות', כ-20-30 מחבלים בג'נין וסביבתה, האחראים למרבית פיגועי הירי של השבועות האחרונים. ניתן להעריך שכוחות הביטחון יודעים היכן המנוולים האלה, ערוכים ללכוד אותם, אלא שמכיוון והדרג המדיני הבכירו הוא שאמור לתת את ההוראה 'פעל', לסמיכות לבחירות יש משקל בעניין. לטוב ולרע.

התפוח הלוהט

התפוח הלוהט הזה של פינוי חאן אל אחמר, יהיה כבר בעייתה של הממשלה הבאה. בג"ץ נתן ערב יום כיפור למדינה ארכה עד פברואר לנמק מדוע המאחז הבדואי הבלתי חוקי הזה לא יפונה. השופט סולברג הביע מורת רוח מגרירת הרגליים: "אין לנו אלא להיעדר לבקשה, חרף חריגותה".

(בראשית תשפ"ג)